סיקור מקיף

אלמוגים טורפים מדוזות

התמונות שצולמו מול המכון הבין אוניברסיטאי (IUI) והמצפה התת ימי באילת מראות בפעם הראשונה כי אלמוגים מסוגלים לטרוף בעלי חיים הגדולים בסדרי גודל ממה שנהוג היה לחשוב עד היום

אלמוג אוכל מדוזה בשמורת האלמוגים באילת. צילום: עמרי ברנשטיין, אוניברסיטת תל-אביב
אלמוג אוכל מדוזה בשמורת האלמוגים באילת. צילום: עמרי ברנשטיין, אוניברסיטת תל-אביב

בפעם הראשונה תועדו אלמוגים ניזונים על מדוזות. כך עולה ממחקרו של עמרי ברונשטיין, סטודנט לדוקטורט הבמחלקה לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים ע”ש ג'ורג' ס. וייס, אוניברסיטת ת”א.

מסביר ברונשטיין: “אני סטודנט לדוקטורט במעבדתו של פרופסור יוסי לויה בפקולטה למדעי החיים, המחלקה לזואולוגיה שבאוניברסיטת ת”א. מעבדתנו עוסקת באספקטים שונים באקולוגיה ימית בכלל ובחקר שוניות אלמוגים בפרט. עבודתי מתמקדת בהשפעתם של קיפודי הים על מאזן הכוחות בשונית כחיית מודל לתהליכים אקולוגיים, פיזיולוגיים וגנטיים. עבודת המחקר שלי מתבצעת כפרוייקט משותף של אוניברסיטת ת”א והבנק העולמי בו לוקחים חלק המדענים המובילים בעולם בתחום הביולוגיה הימית.”

עד היום כל שהיה ידוע הוא כי בנוסף לחומרי מזון המועברים לאלמוג ע”י האצות הפוטוסינטטיות השיטופיות (Zooxanthella) החיות ברקמת האלמוג, מסוגלים אלמוגים ליזון על בעלי חיים פלנקטוניים זעירים בלבד שגודלם נע בין 0.2 ל 0.4 מ”מ אולם התמונות שצולמו באילת בחודש מרץ השנה (2009) מוכיחות אחרת.

התמונות שצולמו מול המכון הבין אוניברסיטאי (IUI) והמצפה התת ימי באילת מראות בפעם הראשונה כי אלמוגים מסוגלים לטרוף בעלי חיים הגדולים בסדרי גודל ממה שנהוג היה לחשוב עד היום.

במהלך סקר מקיף של אלמוגי פיטרה (Fungia) שערכנו במפרץ אילת במסגרת מחקר ארוך שנים על פלסטיות מינית ושינויי מין באלמוגים אלו, נצפו ותועדו מספר אלמוגים מהמין Fungia scruposa כאשר הם סועדים על מדוזות מהמין Aurelia aurita. למרות שידוע שמדוזות מהוות מקור מזון למינים רבים של בעלי, ביניהם דגים, צבי ים וציפורים, מעולם לא ניצפו אלמוגים שניזונים על טרף כה גדול.

המדוזות מהסוג Aurelia נפוצות בימים רבים ברחבי העולם כולל הים האדום ומפרץ אילת בו ניתן לצפות בהן ברב ימות השנה, אולם בזמן ביצוע הסקרים נמצאו במפרץ כמויות גדולות במיוחד של מדוזות מסוג זה. העלייה בשכיחות מדוזות אלו בתקופה בה בוצעו הסקרים קשורה בתופעה מקומית המתרחשת כל שנה בחודשי החורף במפרץ אילת. כל חורף כאשר המים הנמצאים קרוב לפני השטח מתקררים, הם הופכים כבדים יותר ולכן שוקעים, במקומם מים מחלקים נמוכים יותר בעמודת המים עולים כלפי השטח בתופעה הנקראת ערבול אנכי. המים שעלו נושאים איתם נוטריאנטים רבים עליהם ניזונות המדוזות מה שמאפשר את העלייה במספרן. מלבד לתופעה מקומית זו, מתרבים הדיווחים ממקומות שונים בעולם על עלייה משמעותית בשכיחותם של ארועי התפרצות של מדוזות הן מבחינה מספרית והן מבחינת התדירות. מדענים רבים קושרים עלייה זו בתופעת ההתחממות הגלובלית והעלייה בטמפרטורת מי הים.

אלמוגי הפיטרה (Fungiid) כוללים מספר מינים, חלקם קוסמופוליטיים החיים לרב באגרגציות בעומקים שבין מטר ועד כמאה מטרים. גודלם של חלק מהמינים יכול להגיע עד כדי עשרות סנטימטרים כבוגרים. בשונה ממרבית האלמוגים, אלמוגי הפיטרה הם סוליטרים והם אינם מחוברים אל המצע. במחקר מקיף שערך פרופסור לויה במהלך השנים האחרונות הוא גילה כי לאלמוגים אלו יכולת מדהימה לשנות את זוויגם, כך שלדוגמה אלמוג שהחל את חייו כנקבה יכול במרוצת חייו להפוך לזכר בעונה אחרת ואף לשוב ולהיות נקבה בעונות הרבייה שלאחר מכן.

הפלסטיות המדהימה של אלמוגים אלו, הן ביכולת לשנות זוויג והן ביכולת ליזון על מקורות מזון מזדמן כגון המדוזות שתוארו כאן, מעניקה להם יתרון בהתמודדות עם הסביבה המשתנה בה הם חיים.

הצילומים שפורסמו עוררו עניין רב וזכו לסיכור עולמי נרחב בין היתר ב- National Geographic, BBC, Discovery, Scientific American ובמאות אתרי חדשות באינטרנט.

עבודתו של ברונשטיין מתבצעת במקביל במספר אתרי מחקר ביניהם אוקינאווה (יפן), זנזיבר (טנזניה) ואילת

8 תגובות

  1. שלום.

    אכן מאמר יפה ומעניין. רק לא ברור לי דבר אחד.
    אני בעל אקווריום של מים מלוחים ויש לי בו מספר אלמוגים ובינהם גם את הפונגיה המדוברת. האוכל של פונגיה זו כמו מספר נוסף של אלמוגים בנוסף לפלנקטון ותוספים הוא חתיחות של שרימפס או דג. זה גם מה שכל בעל חנות דגיי מים מלוחים ממליץ .
    אז???? מה בדיוק חקרו פה? זה לא היה ידוע?

  2. אריה,
    תודה רבה. אתה אומר בדיוק מה שניסיתי להגיד. גם ככה בחורף זה קורה בין כה וכה. אז אין מה להאשים את ההתחממות הגלובלית.

    לוזי,
    תודה רבה.. החכמתי – ובכל זאת, זו לא הטענה שמובאת בכתבה הנ"ל.

  3. שחר – עוד לפני ההסבר של לוצי, התחממות, לא התחממות, לא משנה. תמיד בחורף המים שלמעלה מתקררים לטמפרטורה יותר נמוכה מהמים שלמטה ואז יש ערבול אנכי. הדבר קורה בין אם יש התחממות גלובלית ובין אם אין.
    ובעניין אחר – נראה לי שיש שגיאות כתיב בהודעה של האוניברסיטה. שיטופיות – שיתופיות, פיטרה – פטריה.

  4. שחר,
    אולי אינך מודע אבל בייצי מדוזות בוקעות בשינויים מאוד קטנים של תנאי המים.
    השינוי העיקרי שמביא להתפרצות מדוזות, או בקיעה של המוני ביצים לצורך העניין, הוא עליה ברמת החומציות של המים.
    אתה יודע מה מעלה חומציות של מים שחר?
    פחמן דו חמצני.
    ואז זה כבר כן בעיה של התחממות גלובלית.
    אני אסביר…
    ישנה בעיה חמורה היום בעיקר בסין וביפן שבעקבות עליית חומציות המים והטמפרטורה יש התפרצות המונית של בייצי מדוזות, ביצים שלא היו בוקעות בדרך כלל אלא מתות ומשמשות מזון לחיות אחרות.
    ההתפרצות היא בסדר גודל של מליוני מדוזות יותר ממה שצריך.
    המדוזות בסביבה ההיא הרסו כבר את האיזון הטבעי של בעלי חיים.
    יש שם מחסור חמור בדגה ובשחפים.

    הוכח במעבדה ששינויים מאוד קטנים בחומציות המים גורם לבייצים לחשוב שיש אסון, ובכך לייצר כמה שיותר מדוזות להגנה על המין.

    אתה עדיין חושב שזה לא קשור להתחממות הגלובלית?

  5. זה רק אני, או שכל דבר שמנסים להסביר היום, מביאים את החבוט הידוע – התחממות גלובלית ?!
    הרי נאמר בכתבה, שבגלל שהמים "העליונים" מתקררים בחורף, יורדים למטה ומתחלפים על המים ה"תחתונים" .
    לכן אני רואה סתירה בהסבר של התחממות גלובלית. הרי אם המים יהיו חמים הם לא יתחלפו עם המים הקרים בחורף, ולכן דווקא לא אמורות להיות הרבה מדוזות……..

    אנו מבינים שיש התחממות גלובלית, אבל לא נכון להאשים את כל בעיות העולם, וכל שינוי שמתרחש בעולם , בהתחממות הגלובלית.

  6. אני חושב שהידען צריך לפרגן קצת לחוקרים ולתת קרדיטים קצת יותר מפורטים במקרה של מחקר בישראל. פרופ יוסי לויה זכה בהרבה הכרה, לאומית ובן לאומית – ובצדק רב. אבל יהיה זה נחמד לקבל גם את שם החוקר שהראה את הדברים בשטח, צילם ודיווח. האתר הזה הוא מקום חשיפה למדע וראוי גם שיהיה מקום חשיפה למדענים ישראלים צעירים.

    בברכת חברים,
    עמי בכר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.