חוקר באוני' בן-גוריון מציע גישה לטיפול במחלת האלצהיימר המבוססת על מערכת החיסון

במחקרו מראה ד"ר מונסונגו כי ניתן לבחון ולעקוב אחרי תגובה חיסונית ספציפית לחלבון האמילואיד (A-beta) המצטבר במוח בעכברים הנושאים גנים אנושיים

ד"ר אלון מונסונגו מהמחלקה לאימונולוגיה ומיקרוביולוגיה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרסם בימים אלה מחקר חדש העשוי להוביל לפיתוח חיסון ספציפי לטיפול במחלת האלצהיימר.המחקר ראה אור בכתב העת היוקרתי The Journal of Immunology.

במחקרו מראה ד"ר מונסונגו כי ניתן לבחון ולעקוב אחרי תגובה חיסונית ספציפית לחלבון האמילואיד (A-beta) המצטבר במוח בעכברים הנושאים גנים אנושיים, ומתוך כך ללמוד להעריך תגובה חיסונית בחולי אלצהיימר. החיסון עשוי להקטין את רמת הצטברות חלבון האמילואיד במוח, את הנזק העצבי ודלקות הקשורות למחלה.

צוות המחקר של ד"ר מונסונגו הראה כי תגובת הגוף לחלבון האמילואיד תלויה בגנים ספציפיים של המערכת החיסונית אשר להם צורות רבות באוכלוסיה (זאת אומרת שחוץ מאשר בקרב תאומים זהים, כמעט לכל אחד מבני האדם קיים שילוב שונה של גנים אלה ).

המחקר הציג גישה המשלבת מחקר בבני אדם ושימוש במודלים עכבריים. ד"ר מונסונגו: "בתחילה אפיינו את הגנים בבני אדם ולאחר מכן ערכנו מחקר דומה בעכברים המשמשים כמודל למחלה של טרשת נפוצה. בשלב הבא, יצרנו מודל עכברי למחלת האלצהיימר, הכולל גן ספציפי של מערכת החיסון האנושית אשר התבטא בקרב30% ממשתתפי קבוצת המחקר שלנו. ניתן לומר באופן מתקבל על הדעת, כי אנשים בעלי הגן הזה יכולים לקבל את החיסון הספציפי, אשר יקנה למערכת החיסון שלהם יכולת טובה יותר להילחם במחלה".

דר' מונסונגו ממשיך: "אנחנו מראים, בדומה למודלים אחרים של המחלה בעכברים, כי במשך תהליך ההזדקנות משקעים של החלבון (A-beta )מצטברים באזורים במוח האחראים על תפקודים קוגניטיביים ומגרים תגובה דלקתית מקומית. גירוי תגובה חיסונית לחלבון ספציפי זה במודל בעכברי, גרם לניקוי יעיל ביותר של משקעי A-beta מהמוח, וכמו כן להקטנה ניכרת של התגובה הדלקתית. מעבר לכך, מאפייני התגובה החיסונית שהתקבלו בעכברים דומים לאלו שפותחו בבני האדם".

לדבריו, מחקר זה מהווה בסיס לפיתוח גישה של טיפול חיסוני-אינדיבידואלי למחלת האלצהיימר, מאחר ואנשים שונים יגיבו בצורה שונה לחיסון על בסיס הרקע הגנטי שלהם. "כעת, לאחר שהוכחנו שאנחנו יכולים לצפות את התגובה החיסונית הספציפית עבור מספר גנים שכיחים באוכלוסיה, מחקר נוסף נדרש על-מנת להבטיח בטיחות ויעילות של החיסון במודל העכבר האנושי שלנו למחלת האלצהיימר", אומר ד"ר מונסונגו.

ד"ר מונסונגו הוא מופקד הקתדרה לעתודה מדעית לחקר אלצהיימר ומחלות ניווניות על שם זהבה וחזי וורד, חבר במחלקה לאימונולוגיה ומיקרוביולוגיה על שם שרגא סגל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב. מחקר זה מומן על ידי הקרן הישראלית למדע, אגודת האלצהיימר בארה"ב ועל ידי הקרן על-שם לאונרד ליטווין ואהרון גוראל. מחקריו החלוציים של ד"ר מונסונגו מציעים גישה חדשנית למחלות ניווניות ואוטואימוניות של המערכת ומערכת העצבים. המחקרים המתבצעים במסגרת עשויים להעמיד לרשות הרפואה אמצעים חדשים ורבי-עוצמה להארכת חייהם ולשיפור איכות החיים של אנשים רבים.