אמנת שטוקהולם מחייבת את הפסקת הייצור והשימוש ב-12 כימיקלים שבגלל השפעתם המזיקה על הסביבה הטבעית קיבלו את הכנוי "תריסר המזוהמים". הרשימה עשויה להתארך ברעלים נוספים
ראש וראשון, הידוע והמפורסם מכולם הוא ה די.די.טי, (DDT), עליו נוספים קוטלי חרקים וחמרים תעשייתיים: aldrin, chlordane, dieldrin, endrin, heptachlor, hexachlorobenzene, mirex, toxaphene, hexachlorobenzene, וחמרים שידועים כרעלים חריפים שנוצרים כמוצרי לוואי של הנ"ל dioxins, furans.
חלק מאותם תריסר הם פי.סי.בי. (P.C.B) כשהמרכיב העיקרי בהם הוא הכלור. אחרים נקראים פ.או.פ. ( (Persistent Organic Pollutants (POPs) שהם מזהמים אורגנים ששורדים לאורך זמן.
הדי.די.טי חוזר לשימוש בגלל יעילותו בהשמדת יתושי אנופלס (נושאי מלריה), כאשר לכל הרשויות ברורות ההשלכות המזיקות ובכל זאת מרשים את השימוש באופן מבוקר ומוגבל בחלק מארצות אפריקה. המזהמים הנותרים עדיין קיימים בשווקים אפריקאים ואסיאתים למרות היותם אסורים, את קיומם והשימוש בהם ניתן לראות בכל בדיקת דם לכל יונק, דג, עוף וכמובן גם לכל אדם, בכל אחד ואחד מאיתנו ניתן למצוא עקבות של "תריסר המזוהמים", עד כדי כך גדולה תפוצתם שניתן למצוא אותם גם בדמם של אוכלוסיות מבודדות ומרוחקות – ילידי פפואה, יושבי האמזונס, אנשי הסאן באפריקה, אינואיטים בחוג הקוטב, בכולם נמצאו סימנים לתריסר המזוהמים.
החודש מתקיים בז'נבה כנס המשך לאמנת שטוקלהולם, שרים ונציגים מ 150 מדינות מתכנסים כדי לדון בשמוש ב די.די.טי. וכדי להוסיף תשעה מזהמים לרשימה. המזהמים הנוספים הם: Alpha hexachlorocyclohexane; Beta hexachlorocyclohexane; למרות שהוצאו משימוש הם נוצרים כתוצר לוואי לייצור הלינדן
Hexabromodiphenyl ether: heptabromodiphenyl ether; Tetrabromodiphenyl ether : pentabromodiphenyl ether; מיוצרים כמעכבי בערה של חמרים אורגנים. Chlordecone; מיוצר כקוטל חרקים בחקלאות, Hexabromobiphenyl; מעכבי בערה; Lindane.- שימוש רחב בחקלאות כקוטל חרקים ע'י השרית זרעים או ריסוס הקרקע, עיבוד עצים דוחה טפילים באדם ובחיות בית.
Pentachlorobenzene; Perfluorooctane sulfonic acid, משמש כדוחה פטריות וטחב, מעכב בערה, מדלל צבע, מופיע כמוצר לוואי בבערה תעשיתית ובייצור קוטלי חרקים; perfluorooctane sulfonyl fluoride – מלחי גפרית ופלואור, קיימים במוצרי חשמל, קצף לכיבוי שריפות, הדפסת תמונות, נוזלים הידראוליים ובתעשית הטקסטיל.
לכל הנ"ל מיחסים: רעילות גבוהה, פגיעה במערכות עצבים, פגיעה במערכות הרביה, פגיעה במערכת החיסון וכמובן מיני סרטן באדם ובחיות אחרות, החמרים נאגרים ברקמות השומן וכך ככל שעולים בשרשרת המזון עולה ריכוז הרעל, מה שמעלה את הסיכון בחמרים אלה – כושרם להתפזר באוויר ובמים למרחקים ומעל לכל יציבות כימית גבוהה, כלומר שרידותם במערכות החיים לתקופות ערוכות. גם כאשר הם מתפרקים… תוצאות הפרוק הם חומרים רעילים ביותר.
בפני באי הכנס עומדים ארבעה אתגרים עיקריים:
- הפסקת ייצור המזהמים ע"י פיתוח תחליפים זולים ויעילים.
- זיהוי מזהמים חדשים.
- הפנית משאבים לכל המדינות כדי שיוכלו לעמוד בהתחייבויות שבאמנה.
- הבטחת המשך הפגישות של מחויבי האמנה כדי להגן על האדם וסביבתו ממזהמים.
בנוסף לכך על באי הכנס יהיה לעסוק בכמויות ה פי.סי.בי. שעדיין בשוק, למצוא דרכים להערכת הכמויות ולסילוקן מהשווקים ומהמחסנים.
2 תגובות
למה לקנות? כל תרכובות הברום מיוצרות בארץ ממאגרי הברום שבים המלח.
כמובן שבעלי העסקים הישראלים התחמנים ינצלו את ההזדמנות ויקנו מהשבדים את כל החומרים הללו.