במגילת דגם שיצרו במעבדה, דיו שהכיל עופרת בלט בסריקת רנטגן גם אחרי שהפפירוס נחרך. כעת צריך לבדוק באילו מגילות עתיקות השיטה עשויה להועיל.
כמעט אלפיים שנה אחרי התפרצות הר וזוב, מאות מגילות פפירוס שנמצאו בהרקולנאום עדיין שומרות על חלק מסודותיהן. הן ניצלו מן האסון דווקא משום שנחרכו, אבל השכבות השחורות והפריכות שלהן עלולות להתפורר אם ינסו לפתוח אותן. צוות חוקרים מארצות הברית ומבריטניה בחר דרך לא שגרתית לבדוק פתרון: לכתוב מגילה חדשה, לשרוף אותה בתנאים מבוקרים, ואז לנסות לקרוא את הכתוב בלי לפרוש אותה.
בניסוי שפורסם ב־16 בספטמבר 2026 בכתב העת PLOS ONE, החוקרים הצליחו לקרוא כתב בדיו שהכיל עופרת במגילת הדגם באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת בקרני רנטגן ופרישה דיגיטלית. זו הוכחת היתכנות על פפירוס מודרני; המחקר אינו מדווח על פענוח מגילה עתיקה מקורית בשיטה זו.
למה קשה לראות את הדיו בתוך מגילה חרוכה?
במגילות הרקולנאום, שנקברו בהתפרצות בשנת 79 לספירה, גם הפפירוס וגם הדיו השחור מבוססים ברובם על פחמן. אחרי הפיחום, קרני רנטגן רגילות מתקשות להבדיל בין האותיות לבין המשטח שעליו נכתבו. סריקות מתקדמות ועיבוד ממוחשב כבר אפשרו לחוקרים אחרים לקרוא חלקים ממגילות עתיקות, אך האות החלש של הדיו נותר אחד המכשולים המרכזיים.
עופרת משנה את התמונה. היא בולעת קרני רנטגן באופן שונה מאוד מן הפפירוס החרוך, ולכן כמות קטנה שלה באותיות יכולה להוסיף ניגוד לסריקה. העופרת עשויה להיות רכיב של הדיו או להגיע מחומר ששימש להכנתו; מקור המתכת בדוגמאות עתיקות עדיין נחקר.
מגילת מבחן במקום לסכן מקור עתיק
הצוות השתמש בפפירוס מודרני ובדיו שחור שאליו הוסיף ריכוזים שונים של מלח עופרת. לאחר הכתיבה הוא פיחם את המגילה בחום ובנוכחות מועטה של חמצן. מגילת הדגם נעשתה שבירה בדומה למגילות העתיקות, כך שפתיחתה הפיזית הייתה פוגעת בה.
במקום לפתוח אותה, החוקרים סרקו אותה במערכת רנטגן מעבדתית, הרכיבו מן המדידות תמונה תלת־ממדית ועקבו בתוכנה אחר השכבות המפותלות כדי להציג אותן כאילו נפרשו. הכתב שנוצר בדיו המכיל עופרת נעשה קריא בחלקים מן התמונה. בניסוי נפרד, מכשיר נייד של פלואורסצנציה בקרני רנטגן זיהה עופרת במגילה החרוכה בלי לגעת בה. לעומת זאת, דיו שהכיל פחמן בלבד היה קשה הרבה יותר לזיהוי בתמונות רנטגן פשוטות.
מה יידרש כדי להגיע אל המגילות המקוריות?
החוקרים מציעים להשתמש בבדיקת עופרת כדרך למיין מגילות לפני סריקות מפורטות: אם תימצא מתכת בכתב של מגילה מסוימת, ייתכן שיהיה קל יותר להפיק ממנה טקסט. בנוסף, מגילות הדגם מספקות לחוקרי עיבוד תמונה דוגמאות שבהן מיקום האותיות ידוע מראש, כדי לבדוק ולשפר אלגוריתמים.
כבר נמצאה עופרת בכתב שעל כמה שרידים עתיקים, ובהם שני קטעים של מגילות הרקולנאום, אבל אין עדיין סקר שיטתי המראה כמה מן המגילות הסגורות מכילות אותה. גם הניסוי המעבדתי אינו מבטיח שמגילה בת אלפיים שנה, בעלת מבנה והרכב שונים, תהיה קלה לקריאה באותה מידה. הצעד הבא הוא לבדוק את ההצעה בזהירות על חומר מקורי, בכפוף לשימורו ולאישור האוספים המחזיקים בו.
שאלות ותשובות
האם החוקרים קראו מגילה עתיקה מהרקולנאום?
לא. הם קראו כתב במגילת פפירוס מודרנית שיצרו, חרכו וסרקו. יש מגילות עתיקות שפוענחו בחלקן בפרויקטים אחרים, אך זו איננה התוצאה של הניסוי החדש.
מדוע לחפש דווקא עופרת בדיו?
עופרת יוצרת ניגוד חזק יותר בין הכתב לפפירוס החרוך בסריקת רנטגן. בדיקה לא פולשנית שלה עשויה לעזור לבחור מגילות בעלות סיכוי גבוה יותר לקריאה דיגיטלית.
המאמר המדעי
עוד בנושא באתר הידען
- חוקרים השתמשו בטומוגרפיה ממוחשבת כדי לפענח מגילות שנשרפו לפני אלפיים שנה
- הסיפור המופלא מאחורי קריאת מגילות שרופות
מקור הכתבה: המחקר ב־PLOS ONE; הודעת אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
