החפירה הנרחבת ביותר שנערכה עד כה באתר חשפה ברצף את מרכז אולם התפילה והבימה, עמודים מסיביים, רצפות טרצו מעוטרות, לוחיות הנושאות את שמות המתפללים ולוחית של עשרת הדיברות
הסרתו של מבנה בית ספר סובייטי, שהוקם על חורבות בית הכנסת הגדול של וילנה, אפשרה לארכאולוגים לחשוף לראשונה שטח רחב ורצוף ממרכז אולם התפילה. במהלך חודש של חפירות נחשפו מרחב הבימה, עמודים מסיביים שהקיפו אותה, רצפות טרצו צבעוניות, חלקים מעזרת הנשים ולוחיות שנשאו את שמות המתפללים.
החפירה מתנהלת מטעם חברת שימור המורשת הליטאית ורשות העתיקות, במימון קרן הרצון הטוב ובשיתוף הקהילה היהודית בליטא. מנהליה הם ד״ר יוחנן (ג׳ון) זליגמן מרשות העתיקות ויוסטינאס ראקאס מהצוות הליטאי.
חלקים מהבימה ומארון הקודש כבר נחשפו בעונות קודמות, וב־2021 אף דווח על השלמת חפירת חזית הבימה ושרידי אחד מארבעת העמודים הגדולים. החידוש בעונת 2026 הוא האפשרות לחפור שטח גדול ורציף לאחר שמבנה בית הספר, שכיסה חלק ניכר משרידי בית הכנסת, נהרס בשנה שעברה.
לפי דיווח של תאגיד השידור הליטאי LRT, זו החפירה הגדולה ביותר שנערכה באתר מאז החל המחקר הארכאולוגי בו ב־2011. החפירות הקודמות נמשכו בדרך כלל כשבועיים, ואילו העונה הנוכחית נמשכה חודש שלם.
חשיפה רציפה של אולם התפילה
“הסרת מבנה בית הספר הישן אפשרה לנו לחשוף לראשונה חלקים נרחבים ורצופים נוספים מלבו של המבנה”, מסרו זליגמן וראקאס.
בשטח שנחשף נראים חלקים גדולים מהאולם הראשי, ובמרכזם הבימה המוגבהת שממנה נקראה התורה. הארכאולוגים חשפו במלואם שני עמודים מסיביים נוספים שהקיפו את הבימה, לצד רצפות שלא תועדו בעונות הקודמות.
הרצפות עשויות טרצו צבעוני ומעוטרות בדגמים גאומטריים ופרחוניים מן המאה ה־19. אחד העיטורים המרכזיים הוא כוכב בעל שמונה קצוות, המורכב משמונה משולשים ומוקף במעגל המעוטר בדגמים נוספים. לדברי החוקרים, השינויים בדגמי הריצוף מסייעים לזהות אזורים נפרדים באולם ולהבין היכן עמדו הספסלים וכיצד חולק החלל בין המתפללים.
נחשפו גם חלקים מרצפת עזרת הנשים. ממצאים אלה מצטרפים לתמונה הארכאולוגית המצטברת של מבנה גדול ומורכב, שעבר שינויים ושיפוצים במהלך מאות שנות פעילותו.
שמות המתפללים חוזרים אל בית הכנסת
לצד השרידים האדריכליים התגלו לוחיות רבות שסימנו את מושביהם הקבועים של המתפללים. חלק מהלוחיות נושאות שמות גברים, אחרות שמות נשים שהתפללו בעזרת הנשים, ולוחיות נוספות מציינות מושבים שיועדו לחברי אגודת “צדקה גדולה”, שהייתה מעורבת בניהול הקהילה היהודית בעיר.
אחת הלוחיות נשאה את הכתובת: “גיטל קלעצק, אשתו של המנוח יחזקאל, שמש דמתא”. על פי החוקרים, משפחת קלעצק הייתה משפחה אמידה ובעלת מעמד, שהחזיקה עסקים ברחובות שסבבו את בית הכנסת.
המילים “שמש דמתא” מציינות את שמש העיר. יחזקאל קלעצק היה ככל הנראה בעל תפקיד ציבורי שטיפל בעניינים מעשיים, בהודעות ובשליחויות מטעם הקהילה.
לוחיות השמות מאפשרות לעבור מן המבנה המונומנטלי אל האנשים שישבו בו. הן משמרות שמות, תפקידים וקשרים משפחתיים שאינם ניכרים בתוכניות האדריכליות או בתצלומים ההיסטוריים של בית הכנסת.
בין הממצאים התגלתה גם לוחית מתכת קטנה שעליה חרוטים עשרת הדיברות. ממצאים נוספים כוללים חלקים אדריכליים מנופצים, פריטים הקשורים לחיי הדת וחפצים מחיי היום־יום של הקהילה.
מאז תחילת החפירות הועברו יותר מ־7,000 ממצאים למוזיאון היהודי הממלכתי על שם הגאון מווילנה. חלקם מוצגים כעת בתערוכה העוסקת בגילויו מחדש של בית הכנסת, ואחרים עדיין נחקרים ונשמרים באוספי המוזיאון.
“הקתדרלה השנייה” של וילנה
בית הכנסת הגדול הוקם במאה ה־17 ושופץ והורחב במאה ה־18. הוא נבנה בסגנון המשלב יסודות מתקופות הרנסנס והבארוק והיה אחד מבתי הכנסת החשובים והגדולים במזרח אירופה.
לדברי זליגמן, המבנה השתרע על שטח של כ־35 על 35 מטרים, ובתוכו התנשאו עמודים לגובה של כתשעה מטרים. מאחר שהשלטונות לא התירו לבתי כנסת להיות גבוהים מן הכנסיות בעיר, רצפת בית הכנסת הונמכה מתחת למפלס הרחוב. כך נוצר בפנים חלל גבוה ומרשים, בעוד שחזיתו החיצונית של המבנה נותרה נמוכה יחסית.
בית הכנסת עמד במרכז השולהויף – מתחם צפוף של בתי תפילה, בתי מדרש, מקוואות, מוסדות קהילתיים, בתי עסק וספריית שטראשון. בסביבתו שכן גם בית מדרשו של רבי אליהו בן שלמה זלמן, הגאון מווילנה.
בשיא פריחתה הייתה הקהילה היהודית חלק מרכזי מאוכלוסיית העיר, שנודעה בכינוי “ירושלים דליטא”. זליגמן העריך כי יהודים היו כ־40% מתושבי וילנה וכי בעיר פעלו כ־160 בתי כנסת ובתי תפילה.
מן ההרס אל השימור
בית הכנסת נבזז ונשרף בתקופת הכיבוש הנאצי. שרידיו נהרסו בידי השלטונות הסובייטיים בשנים 1955–1957, ובהמשך נבנו על השטח גן ילדים ובית ספר.
המחקר באתר החל ב־2011, תחילה באמצעות מכ״ם חודר קרקע ולאחר מכן בחפירות ארכאולוגיות. הסרת בית הספר פתחה לראשונה כמעט את כל מרכז המבנה למחקר.
על פי התוכניות הנדונות בליטא, בית הכנסת לא ייבנה מחדש. במקום זאת נשקלת הקמת מרכז תרבות ומוזיאון שיציגו את היסודות שנחשפו וישמשו גם את הקהילה היהודית הנוכחית. עבודות השימור באתר צפויות להימשך לאחר תום עונת החפירות.
עוד בנושא באתר הידען
- נחשפו שרידי ארון הקודש ובימת בית הכנסת הגדול בווילנה
- כתובת עברית בת 200 שנה התגלתה בחפירות בית הכנסת הגדול בווילנה
- אותרה מנהרת הבריחה של האסירים מיער פונאר שליד וילנה
- בית כנסת שני מימי הבית השני נמצא בחפירות במגדל
- נחשף פסיפס נדיר בבית כנסת מהתקופה הרומית בגולן
שאלות ותשובות
האם הבימה לא נחשפה כבר ב־2021? בחפירות הקודמות נחשפו חלקים מהבימה, חזיתה ושרידי אחד העמודים שהקיפו אותה. לאחר הריסת בית הספר התאפשרה ב־2026 חשיפה רחבה ורציפה של מרכז האולם, רוב מרחב הבימה ושני עמודים נוספים.
מהם הממצאים החדשים הבולטים? רצפות טרצו צבעוניות שלא תועדו בעבר, חלקים מעזרת הנשים, עמודים מסיביים, לוחיות מושבים הנושאות את שמות המתפללים ולוחית שעליה עשרת הדיברות.
מדוע רצפת בית הכנסת הייתה נמוכה ממפלס הרחוב? הגבלות הבנייה בעיר לא אפשרו לבתי כנסת להתנשא מעל הכנסיות. הנמכת הרצפה אפשרה ליצור חלל תפילה פנימי גבוה בלי להגביה את חזית המבנה.
האם בית הכנסת ייבנה מחדש? לפי התוכניות הנדונות כיום, הכוונה אינה לשחזר את המבנה במלואו אלא לשמר ולהציג את היסודות שנחשפו במסגרת מרכז תרבות ומוזיאון.
לפרסום המקורי: פתיחת הפרסום המקורי
