סיקור מקיף

בית כנסת שני מימי הבית השני נמצא בחפירות במגדל

זהו המקרה הראשון ששני בתי כנסת מתקופת בית שני נמצאים באותו היישוב. "חשיפתו של בית כנסת שני בישוב הגלילי שופך אור על חיי החברה והדת של היהודים בגליל בתקופה זו ומעיד על הצורך במבנה מיוחד ללימוד וקריאה בתורה ולהתכנסות חברתית", אמרה דינה אבשלום גורני מאוניברסיטת חיפה, שותפה לניהול החפירות

חפירות בבית כנסת מימי בית שני במגדל. צילום: אוניברסיטת חיפה
חפירות בבית כנסת מימי בית שני במגדל. צילום: אוניברסיטת חיפה

בית כנסת בן כ-2000 שנים מתקופת בית שני נחשף בימים אלה במגדל, ישוב יהודי גדול מימי בית שני, ששימש כבסיסו העיקרי של יוסף בן מתתיהו במלחמתו ברומאים בגליל בימי המרד הגדול. זהו בית הכנסת השני מתקופה זו שנחשף במגדל, וזהו המקרה הראשון שנחשף עד כה לקיומם של שני בתי כנסת ביישוב כלשהו מתקופת בית שני, תקופה שבה בית המקדש בירושלים עדיין עומד על תילו.

החפירות ארכיאולוגיות באתר נערכות על ידי חברת י.ג ארכיאולוגיה חוזית בע"מ בראשות ד"ר יהודה גוברין ובחסות מדעית של המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה. החפירה מתבצעת במסגרת מכרז של חברת נתיבי ישראל כחפירת הצלה לצורך הרחבת כביש 90 (צומת מגדל).

 "חשיפתו של בית כנסת שני בישוב הגלילי שופך אור על חיי החברה והדת של היהודים בגליל בתקופה זו ומעיד על הצורך במבנה מיוחד ללימוד וקריאה בתורה ולהתכנסות חברתית. גילויו של בית הכנסת החדש במגדל, על ממצאיו הרבים, כגון נרות חרס, קערות זכוכית עשויות בתבנית, מטבעות וכלי האבן ששמשו לטהרה, מעיד על הקשר של יהודי מגדל עם ירושלים ובית המקדש", אמרה דינה אבשלום גורני מאוניברסיטת חיפה, שותפה לניהול החפירות.

מגדל, שמצויה בצידה הצפוני מערבי של הכינרת, הייתה לפני כ-2000 שנה, ישוב יהודי גדול, כשבתקופת חורבן בית שני היא שמשה כבסיסו העיקרי של יוסף בן מתתיהו במלחמתו ברומאים בגליל. מגדל מוזכרת גם בכתבים הנוצריים כמקום הולדתה של מרים המגדלית, שהייתה תומכת מרכזית בישוע ונודעה כ"שליחת השליחים".

צידה המזרחי של מגדל נחפר לפני למעלה מעשור על ידי רשות העתיקות (בניהולה של דינה אבשלום גורני) ובחפירות אלו התגלה בית כנסת, שתוארך גם הוא לימי בית שני. במרכז בית הכנסת נמצאה אבן ייחודית ועליה תבליט מנורה בעלת שבעה קנים, כשהסברה של החוקרים הייתה כי האמן שחרט את המנורה שחזר את המנורה שהוצבה בבית המקדש. אבן זו מוצגת כיום בתערוכה של רשות העתיקות "שביל הסנהדרין" בבית יגאל אלון.

בית הכנסת שנחפר בימים אלה, נחשף בחלקו לראשונה בחפירות בדיקה שבצעה רשות העתיקות בתחילת השנה עבור נתיבי ישראל בניהולו של ברק צין. רשות העתיקות הצביעה בחפירות על קיום מבנה ציבורי מהתקופה הרומית אולם בגלל שנחפר רק חלק קטן ממנו, לא היתה הגדרה לגבי מהות המבנה ושימושו. המשך חפירת ההצלה הנוכחית, חשפה מבנה רחב ורבוע הבנוי אבני בזלת וגיר, ובו אולם מרכזי ושני חדרים נוספים. קירות האולם המרכזי מטויחים בטיח לבן וצבעוני ובצמוד להם נבנה ספסל אבן, המטויח גם הוא. את תקרתו של האולם, שהייתה ככל הנראה עשויה עץ וטיט, תמכו שישה עמודים מהם השתמרו באתרם שני בסיסי אבן. חדר קטן בצידו הדרומי של האולם נמצא מדף אבן מטויח וייתכן כי שימש כחדר לאחסון המגילות.

 בעת החפירות של שנת 2009, היה זה למעשה בית הכנסת הראשון מתקופת בית שני שהתגלה בגליל – והתשיעי בכל הארץ. מאז התגלה עוד בית כנסת אחת מהתקופה בגליל וכעת לא רק שנמצא עוד בית כנסת, אלא שמדובר בפעם הראשונה שמתגלה בית כנסת שני באותו היישוב. לדברי החוקרים, גילוי זה שופך אור חדש על החיים היהודיים בימי בית שני. "בתקופה זו בית המקדש עדיין קיים ולכן הסברה הייתה שמיעוט העדויות על בתי כנסת נבע מכך שאולי זה לא היה מבנה נפוץ. כלומר, לאור מרכזיות הפולחן בירושלים, אולי לא היה צורך בבתי כנסת רבים ביישובים עצמם", אמרה פרופ' עדי ארליך, ראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה .

 אלא שמציאת שני בתי כנסת ביישוב של כמה אלפי תושבים – ובמרחק של פחות מ-200 מטרים זה מזה, משנה כעת את התמונה. "העובדה שמצאנו שני בתי כנסת מעידה על כך שהיהודים בני תקופת בית שני חיפשו מקום להתכנסות דתית ואולי גם חברתית. העובדה שמצאנו בבית הכנסת האחר במגדל אבן ועליה חרוטה מנורה בית המקדש מלמדת אותנו שהם אכן ראו בירושלים את המרכז הדתי – והפעילות המקומית נעשתה בצל המרכזיות של ירושלים ובכפוף אליה. בית הכנסת הנוכחי שאנחנו חופרים נמצא בצמוד לרחוב מגורים. בית הכנסת שנחפר בשנת 2009 היה מוקף אזור תעשייה. כך שבתי הכנסת המקומיים ניבנו בעצם בתוך המרקם החברתי של הישוב", סיכמה אבשלום גורני.

"חשיבות הפרויקט הבטיחותי שאנו מקימים בחברת נתיבי ישראל כאן בצומת מגדל שעל שפת הכינרת יאפשר הצלת חיי אדם ומניעת תאונות דרכים. כמהנדס שנים רבות אני גאה שבזכות פרויקטי ההווה והעתיד של חברת נתיבי ישראל יש לנו הזכות לגלות ממצאים מדהימים כאלה על עברה המפואר של ארץ ישראל", אמר שי קלרטג מנתיבי ישראל. ד"ר יהודה גוברין מציין כי בכוונת כל הגורמים המעורבים, לפעול לטובת שימורו של בית הכנסת באתרו, והנגשתו בעתיד למבקרים, בתיאום עם הרשויות. 

  לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "חשיבותו של הממצא, שנתגלה לראשונה בחפירת רשות העתיקות ושהולך ונחשף כיום בחפירת משלחת אונ' חיפה, רבה. במהלך השבועות הקרובים, נקיים דיון באשר לאפשרות לפתח האתר כאתר קולט קהל."

בית הכנסת וממצאי החפירה יוצגו לראשונה בכנס המכון לארכיאולוגיה שייערך באוניברסיטת חיפה וישודר במקביל ב-28 לדצמבר.

עוד בנושא באתר הידען:

תגובה אחת

  1. העיקר ההיא באה להצטלם עם המטאטא, כאילו משתתפת בחפירה. כמו המנכלים בחברות תרופות שמצטלמים לעיתון בחלוק לבן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן