מודל ששחזר את אקלים הים התיכון לאורך 8,000 שנה מצביע על שילוב בין מגמת התייבשות ארוכת טווח לבין תנודות באוקיינוס האטלנטי ובאטמוספרה. החוקרים מדגישים כי הבצורת לא הייתה בהכרח הגורם היחיד לקריסה, אך היא הגבירה את הלחץ על המים, החקלאות ואספקת המזון
לפני כ־3,200 שנה נקלעו חברות רבות במזרח הים התיכון למשבר עמוק. מרכזים עירוניים נהרסו או ננטשו, רשתות מסחר התפרקו, מערכות שלטוניות נחלשו והאימפריה החתית והתרבות הארמונית־מיקנית קרסו. בצורת ממושכת נחשבת זה זמן רב לאחד הגורמים שתרמו לטלטלה, אך המנגנונים האקלימיים שיצרו תנאים כה קשים לא היו ברורים.
מחקר חדש של חוקרות מאוניברסיטת סטוקהולם מציע כי לא היה מדובר באירוע אקלימי יחיד. לפי המחקר, שפורסם בכתב העת Science Advances, הבצורות הקיצוניות ביותר נוצרו כאשר כמה מחזורי אקלים, שפעלו בטווחי זמן שונים, התחברו והעצימו זה את השפעתו של זה.
“במקום שהבצורת תיגרם מאירוע אקלימי יחיד, מצאנו כי תקופות היובש הקיצוניות ביותר הופיעו כאשר מחזורי אקלים טבעיים הפועלים בטווחי זמן שונים התרחשו במקביל”, אומרת קתרין פאואר (Katherine Power), דוקטורנטית במחלקה לגאוגרפיה פיזית באוניברסיטת סטוקהולם והמחברת הראשונה של המחקר. “הדבר מסייע להסביר מדוע הבצורת שנקשרה לקריסת תקופת הברונזה המאוחרת הייתה כה חמורה”.
שחזור של 8,000 שנות אקלים
פאואר ופרופ׳ צ׳יונג ג׳אנג (Qiong Zhang), מומחית למידול אקלים קדום באוניברסיטת סטוקהולם, השתמשו במודל אקלים מתקדם כדי לשחזר את השינויים שהתחוללו באזור הים התיכון במהלך 8,000 השנים האחרונות.
התוצאות הצביעו תחילה על מגמת התייבשות הדרגתית שנמשכה אלפי שנים. לדברי החוקרות, מגמה זו נבעה משינויים איטיים במסלול כדור הארץ, שהשפיעו על פיזור קרינת השמש ועל מערכות האטמוספרה. היחלשות המונסונים ושינויים במחזוריות האטמוספרית צמצמו את אספקת הלחות מאפריקה ואת כמויות המשקעים במזרח הים התיכון.
אולם מגמת ההתייבשות הארוכה לא הייתה הגורם היחיד. על גביה פעלו תנודות קצרות יותר באוקיינוס האטלנטי ובאטמוספרה. בתקופות שבהן התנודות הללו פעלו בכיוון מייבש והתחברו למגמה ארוכת הטווח, הן יצרו בצורות חמורות בהרבה מכפי שהייתה גורמת ההתייבשות ההדרגתית לבדה.
לדברי פאואר, “ההתלכדות של התהליכים האלה דחפה את מזרח הים התיכון מעבר לסף הידרו־אקלימי קריטי, צמצמה את זמינות המים והגבירה את הלחץ על החקלאות ועל ביטחון המזון בחברות שכבר היו פגיעות”.
אקלים אינו הסבר יחיד לקריסת תרבויות
המחקר אינו קובע שהבצורת לבדה הפילה את תרבויות תקופת הברונזה. קריסות חברתיות הן בדרך כלל תוצאה של שילוב גורמים, ובהם סכסוכים, הגירה, מרידות, פגיעה במסחר וחולשה פוליטית וכלכלית. הממצאים החדשים מספקים הסבר אפשרי לעוצמתו של הלחץ הסביבתי שפעל במקביל לגורמים אלה.
עדויות קודמות שנאספו באזור, לרבות גרגרי אבקה ממשקעי הכנרת ושינויים במפלס ים המלח, כבר הצביעו על תקופת יובש קשה בין אמצע המאה ה־13 לראשית המאה ה־11 לפני הספירה. המחקר החדש מוסיף לתמונה את המנגנון הרחב: מגמת התייבשות איטית, שעליה נוספו תנודות אוקייניות ואטמוספריות קצרות יותר.
חברות שהסתמכו על חקלאות רגישה לגשם, על מאגרי מים מוגבלים ועל רשתות מסחר ארוכות היו עלולות להתקשות להתמודד עם רצף של שנות בצורת. ירידה ביבולים הייתה יכולה להחריף מחסור במזון, לעודד הגירה ולהחליש את יכולתן של הממלכות לתחזק צבאות, ערים ומנגנוני שלטון.
אזהרה גם לעתיד הים התיכון
לממצאים יש משמעות גם להבנת הסיכונים בני זמננו. אזור הים התיכון נחשב מוקד רגיש במיוחד לשינויי האקלים, והוא צפוי להתחמם ולהתייבש במהלך המאה הנוכחית.
“התוצאות שלנו מצביעות על כך שסיכון הבצורת בעתיד עשוי להיות תלוי לא רק בהתחממות ארוכת הטווח שמקורה בפעילות האדם, אלא גם באופן שבו השונות הטבעית באוקיינוס האטלנטי מתקשרת עם מגמת הרקע הזאת”, מסבירה פאואר.
אין בכך כדי לייחס את ההתחממות הנוכחית למחזוריות טבעית. המחקר מדגיש נקודה אחרת: תנודות טבעיות יכולות להתחבר להתחממות מעשה ידי אדם וליצור תקופות יובש קיצוניות יותר. כפי שהתרחש בתקופת הברונזה, החריגה מסף קריטי של זמינות מים עלולה להפוך שינוי אקלימי הדרגתי למשבר מהיר עבור החקלאות והחברה.
שאלות ותשובות
מה התרחש במזרח הים התיכון לפני כ־3,200 שנה? כמה תרבויות ומערכות שלטון מתקופת הברונזה המאוחרת קרסו או נחלשו מאוד, ובהן האימפריה החתית והמרכזים הארמוניים של התרבות המיקנית.
האם הבצורת הייתה הסיבה היחידה לקריסה? לא. המחקר בוחן את התנאים האקלימיים, אך הקריסה נקשרת גם למלחמות, הגירה, שיבושים במסחר, מתחים חברתיים וחולשה של מערכות השלטון.
מה יצר את הבצורת הקיצונית? לפי המודל, מגמת התייבשות ארוכת טווח התחברה לתנודות קצרות יותר באוקיינוס האטלנטי ובאטמוספרה. כאשר כמה תהליכים מייבשים התרחשו יחד, השפעתם התחזקה.
מה אפשר ללמוד מכך על העתיד? התחממות מעשה ידי אדם עלולה להשתלב עם תנודות אקלים טבעיות. שילוב כזה עשוי להחריף זמנית את הבצורת באזור הים התיכון מעבר למגמה הממוצעת.
למאמר המדעי: פתיחת המאמר המדעי
