מזרח הים התיכון

לבנת בוץ EA 32689 ממקדש אהמוס (Ahmose) באבידוס לבנת בוץ EA 32689 (המוזיאון הבריטי) ממקדש אהמוס באבידוס, ובה הטבעת פרנומן (שם המלכות) נֵבּפֶּהְתִירֶה (Nebpehtire) של הפרעה אהמוס. תארוכי הפחמן הרדיואקטיבי שלה תומכים בכרונולוגיה נמוכה לתחילת השושלת ה-18. קרדיט: H.J. Bruins, 2018 © The Trustees of the British Museum, London. משותף תחת רישיון Creative Commons ‏CC BY-NC-SA 4.0.

מחקר חדש קובע שהממלכה החדשה במצרים התחילה מאוחר ממה שסברו

תיארוך פחמן־14 ראשון מסוגו לחפצים הקשורים לפרעה אחמוס – שנדגמו מהמוזיאון הבריטי וממוזיאון פטרי – מצביע על כך שהתפרצות תרה התרחשה עוד בתקופת הביניים השנייה, תומך ב"כרונולוגיה נמוכה" לשושלת ה־18
המחקר מתמקד בהשלכות של ברקים עוצמתיים עבור תשתיות שנמצאות במגע עם הים. המחשה: depositphotos.com

סכנת ברקים: האיום הגובר על התשתיות במזרח הים התיכון

מחקר חדש חושף את העלייה בעוצמת הברקים באזור מזרח הים התיכון עקב משבר האקלים והסכנות לתשתיות ימיות ואסדות גז
סופת אבק בלתי נראית. צילום באדיבות דוברות אוניברסיטת תל אביב

50% מסופות האבק בישראל אינן מזוהות וזה עשוי לסכן את הציבור

באזור מזרח הים התיכון יש אבק מדברי באוויר כמעט בכל ימות השנה, ולא רק באביב או סתיו כפי שנהוג לחשוב. למה זה חשוב?
אוניברסיטת חיפה ומכון GEOMAR חוקרים את השפעות שינויי האקלים. צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה

שיתוף פעולה ימי: אוניברסיטת חיפה ומכון GEOMAR חוקרים את השפעות שינויי האקלים

ייחודו של מזרח הים התיכון נובע מהיותו אחד האזורים הימיים המגיבים במהירות הגבוהה ביותר לשינויי האקלים והשפעות אנושיות, מה שהופך אותו למערכת התרעה מוקדמת למצב האוקיינוסים העתידי
חפירות 2023 בתל שקמונה. צילום פרופ' גולן שלוי.

מפעל ארגמן בשקמונה מלמד על פריחתה של ממלכת ישראל באמצע המאה ה-8-9 לפה"ס

תל שקמונה היה מפעל הארגמן הגדול באזור בתקופת הברזל, בשליטת ממלכת ישראל וזה שסיפק ככל הנראה את צבע הארגמן היוקרתי לבית המקדש בממלכת יהודה השכנה
מזרח הים התיכון, מערבית לקפריסין ומזרחית לכרתים (האיור המוצלל במפה), משמר שאריות מאוקיאנוס קדום.

קרקעית מזרח הים התיכון משמרת אוקיאנוס קדום