מענק ERC של 2.5 מיליון אירו יממן פרויקט בן חמש שנים שישלב בדיקות כימיות, פליאוגרפיה, חקר מבנה המגילות ובינה מלאכותית. החוקרים יבדקו כ־250 דגימות קלף ופפירוס וינסו למפות בעזרתן יותר מ־25 אלף קטעי מגילות
האם מגילות מדבר יהודה נכתבו בקומראן, הובאו מירושלים או נוצרו בכמה מרכזי כתיבה ברחבי יהודה הקדומה? מחקר בינלאומי חדש, שיימשך חמש שנים, ינסה להשיב על אחת השאלות המרכזיות המלוות את חקר המגילות מאז גילוין לפני יותר משבעים שנה.
מועצת המחקר האירופית, ERC, העניקה לפרופ' מלדן פופוביץ מאוניברסיטת חרונינגן בהולנד מענק מתקדם בסך 2.5 מיליון אירו. הפרויקט, ששמו Tracing Scribes and Scrolls, ייערך בשיתוף רשות העתיקות ומעבדות מחקר באירופה וישלב בדיקות כימיות של קלף, פפירוס ודיו עם ניתוח כתבי יד, חקר מבנה המגילות וכלי בינה מלאכותית.
מגילות מדבר יהודה כוללות את העותקים הקדומים ביותר הידועים של חלקים נרחבים מן התנ"ך, לצד כתבים כיתתיים, תפילות, חיבורים פרשניים, טקסטים משפטיים וחיבורים ספרותיים מתקופת הבית השני. רבות מהן התגלו במערות קומראן, אך מגילות וקטעי כתבים נמצאו גם באתרים נוספים במדבר יהודה.
השאלה שלא נפתרה: היכן נכתבו המגילות?
מאז גילוי המגילות הראשונות בשנות הארבעים של המאה העשרים, עסקו חוקרים בשאלה האם ספריית קומראן נוצרה ברובה במקום עצמו, או שמא הובאו אל המערות מגילות שנכתבו בירושלים ובמרכזים אחרים.
לפי אחת ההשערות, לפחות חלק מן המגילות נכתבו בידי קהילה יהודית שחיה בקומראן ופעלה בנפרד מן המרכזים העירוניים. לפי השערה אחרת, המערות שימשו מקום מסתור לספרים ולמסמכים שהובאו מאזורים אחרים ביהודה, אולי בתקופות של מלחמה או סכנה.
אפשרות נוספת היא שהממצאים משקפים כמה קבוצות, מסורות ומרכזי כתיבה, ולא ספרייה אחידה שנוצרה באתר אחד.
עד כה התמקד חלק גדול מן המחקר בתוכן הטקסטים, בלשון, בסגנון הכתיבה ובזיהוי ידיהם של סופרים. הפרויקט החדש מבקש להרחיב את הבדיקה גם אל החומרים עצמם: סוג הקלף, הרכב הדיו, מקור הפפירוס, שיטות ההכנה והמבנה הפיזי של המגילות.
טביעת האצבע הכימית של הקלף והדיו
במסגרת המחקר ייבחנו כ־250 דגימות של קלף ופפירוס מאוסף מגילות מדבר יהודה השמור ומטופל במעבדות רשות העתיקות בירושלים.
החוקרים ינסו לזהות הבדלים בהרכב הכימי של חומרי הכתיבה. הבדלים כאלה עשויים להעיד על מקור חומרי הגלם, על שיטות עיבוד שונות ועל קיומם של מרכזי ייצור נפרדים.
קלף, למשל, יוצר מעורות בעלי חיים שעברו תהליכי ניקוי, מתיחה, ייבוש ועיבוד. שיטות העבודה והחומרים ששימשו להכנתו עשויים להשתנות מאזור לאזור ומסדנה לסדנה. גם הדיו עשוי להכיל תערובות שונות של פיח, מינרלים, מלחים וחומרים מקשרים.
אם יימצאו דפוסים כימיים חוזרים בכמה מגילות, ייתכן שיהיה אפשר לקבץ אותן לפי מקום ייצור או מסורת טכנולוגית משותפת.
לראשונה במסגרת מחקר כזה ינותחו גם דגימות פפירוס ממצרים, והן יושוו לדגימות מקומראן ומאתרים אחרים במדבר יהודה. ההשוואה עשויה לסייע בזיהוי חומרי גלם מיובאים ובבחינת קשרים בין יהודה לבין מרכזי כתיבה באזורים אחרים.
בינה מלאכותית תחפש דפוסים בין אלפי נתונים
המידע הכימי שיופק במעבדות יעובד באמצעות כלי בינה מלאכותית. המטרה אינה לאפשר למערכת "לקרוא" את המגילות לבדה, אלא לזהות קשרים ודפוסים שקשה לאתר בבדיקה ידנית.
מערכת כזאת תוכל להשוות בין הרכב הקלף, מאפייני הדיו, צורת האותיות, מבנה היריעות, סידור העמודות, השוליים וסימני החיבור בין חלקי המגילה.
אל הנתונים החומריים יצורפו גם ממצאים מתחום הפליאוגרפיה — חקר הכתיבה העתיקה — וכן מאפיינים לשוניים, ספרותיים וקודיקולוגיים.
קודיקולוגיה עוסקת במבנה הפיזי של כתבי יד: כיצד חוברו היריעות, כיצד חולק הטקסט לעמודות, באילו מרווחים נכתב, אילו תיקונים בוצעו וכיצד נערכה המגילה.
שילוב כל שכבות המידע עשוי לאפשר לחוקרים לבדוק אם מגילות שנראות שונות מבחינה ספרותית יוצרו בכל זאת באותו מקום, או להפך — אם מגילות הדומות בכתב ובתוכן נכתבו על חומרים שמקורם במרכזים שונים.
מ־250 דגימות ליותר מ־25 אלף קטעים
באוסף רשות העתיקות יש יותר מ־25 אלף קטעי מגילות. רובם קטנים מאוד, וחלקם כוללים מילים בודדות או רק סימני כתב חלקיים.
לא יהיה אפשר לבצע בדיקות כימיות מלאות בכל אחד מהם. לכן החוקרים מקווים לבנות מודל המבוסס על המדגם של כ־250 דגימות, ולאחר מכן להשתמש במאפיינים שנלמדו כדי לסווג ולמפות קטעים נוספים.
המטרה היא לנסות למקם סופרים, קבוצות כתיבה ומגילות בזמן ובמרחב. מודל כזה עשוי לזהות אשכולות של קטעים שנכתבו באותה סדנה, באותו אזור או בידי קבוצת סופרים שפעלה במסגרת משותפת.
התוצאות עשויות גם לסייע בחיבור מחדש של קטעים שהופרדו, בזיהוי שייכותם של חלקים למגילה מסוימת ובהבנת הדרך שבה טקסטים הועתקו והופצו.
לא רק מי כתב, אלא גם היכן
לדברי פרופ' פופוביץ, מדובר במחקר הגדול ביותר שנעשה עד כה בעזרת בינה מלאכותית להבנת הרקע התרבותי של מגילות מדבר יהודה.
"המגילות האלה הן עדות יוצאת דופן לעולם אינטלקטואלי עשיר שפעל ביהודה הקדומה", אמר. לדבריו, שילוב בדיקות המעבדה עם חקר כתבי היד וכלי בינה מלאכותית מאפשר לשאול לא רק מי כתב את הטקסטים, אלא גם היכן הם נכתבו, באילו רשתות ידע הופצו ומה היה מקומם בחברה של התקופה.
המחקר החדש ממשיך פרויקט קודם של פופוביץ, The Hands That Wrote the Bible, שהתמקד בזיהוי סופרים וכתבי יד באמצעות ניתוח פליאוגרפי ובינה מלאכותית.
הפרויקט החדש מרחיב את נקודת המבט מן היד הכותבת אל הסביבה שבתוכה פעלה: מקור חומרי הכתיבה, שיטות הייצור, מרכזי הלימוד והמסלולים שבהם נעו טקסטים ורעיונות.
מסד נתונים חדש לחקר המגילות
אחת מתוצאות הפרויקט צפויה להיות הקמת מסד נתונים מקיף על ההרכב הכימי של מגילות מדבר יהודה.
מסד כזה עשוי לשמש חוקרים גם לאחר סיום הפרויקט, לא רק לצורך איתור מקורן של מגילות, אלא גם למחקרי שימור, זיהוי נזקים והשוואה בין כתבי יד עתיקים מאזורים שונים.
לרשות העתיקות תפקיד מרכזי במחקר, משום שהיא אחראית לשימורם, לטיפול בהם ולתיעודם של רוב קטעי המגילות.
הבדיקות יצטרכו להתבצע בזהירות רבה, תוך צמצום הפגיעה בחומר העתיק. חלק מן השיטות הכימיות המודרניות מאפשרות לנתח חומרים באמצעות דגימות זעירות מאוד או באמצעות בדיקות שאינן גורמות נזק.
עוד בנושא באתר הידען
- מאיץ ההדרונים הגדול מושבת לארבע שנים בדרך לעידן חדש
- בינה מלאכותית מאפשרת לעקוב אחר MRI של סרטן השד בקצב של תמונה בשנייה
- מאות מתחמי קבורה במדבר הסודני חושפים תרבות רועים שנעלמה עם התייבשות הסהרה
- לא רק לנבא מילים: מודלי העולם שמנסים ללמד בינה מלאכותית לצפות את תוצאות מעשיה
- בינה מלאכותית מסייעת לפענח כיצד נוצרים היסודות הכבדים ביקום
