עדכון מדעי בינלאומי קובע כי אי־איזון האנרגיה של כדור הארץ נמצא בשיא. רוב החום נספג באוקיינוסים, אך ההשלכות מורגשות בגלי חום, עליית פני הים ושינויי משקעים
כדור הארץ קולט כיום יותר אנרגיה מהשמש מכפי שהוא מחזיר לחלל. הפער הזה, המכונה “חוסר־איזון במאזן האנרגיה של כדור הארץ”, הוא אחד המדדים המרכזיים להבנת קצב ההתחממות. לפי עדכון מדעי בינלאומי חדש, הפער הזה יותר מהוכפל מאז התקופה 1976–1995, והוא נמצא כעת ברמות שיא.
העדכון פורסם בכתב העת Earth System Science Data במסגרת פרויקט Indicators of Global Climate Change, שבו משתתפים יותר מ־70 חוקרים מ־56 מוסדות ב־17 מדינות. החוקרים עוקבים אחר שורת מדדים שנועדו לעדכן, בין דוחות ה־IPCC, את תמונת המצב של מערכת האקלים ושל השפעת האדם עליה.
לפי המחקר, ההתחממות שנגרמה מפעילות אנושית הגיעה בשנת 2025 לכ־1.37 מעלות צלזיוס מעל הרמה הקדם־תעשייתית. בעשור 2016–2025 עמדה ההתחממות האנושית הממוצעת על כ־1.24 מעלות. אם קצב ההתחממות הנוכחי יימשך, העולם עלול להגיע להתחממות אנושית של 1.5 מעלות סביב שנת 2030. חשוב להדגיש: רף 1.5 המעלות של הסכם פריז אינו נמדד לפי שנה חריגה אחת, אלא לפי התחממות מתמשכת לאורך זמן.
רוב החום הולך לאוקיינוסים
אי־איזון האנרגיה אינו מושג מופשט. הוא מתאר עודף חום ממשי שנאגר במערכת האקלים. כ־90% מהחום העודף נספג באוקיינוסים, ולכן הם משמשים מעין “בולם זעזועים” אקלימי. אבל הבולם הזה אינו מונע את ההשפעות, אלא מעביר אותן למקומות אחרים.
התחממות האוקיינוסים גורמת להתפשטות תרמית של מי הים, תורמת להמסת קרחונים ומאיצה את עליית פני הים. לפי העדכון החדש, פני הים העולמיים עלו בכ־23 ס"מ מאז 1901. הקצב עצמו הולך וגובר: בעוד שבמאה העשרים העלייה נמדדה בקצב ממוצע של פחות משני מילימטרים בשנה, בעשורים האחרונים היא כבר מהירה בהרבה.
גם גלי החום הימיים נעשים שכיחים יותר. ב־2025 חווה שטח אוקיינוס ממוצע כ־65 ימים של גל חום ימי. בעשור האחרון נרשמו בממוצע 58 ימים כאלה בשנה, לעומת 37 ימים בלבד בעשור 2007–2016. גלי חום ימיים פוגעים במערכות אקולוגיות, בשוניות אלמוגים, בדגה ובקהילות חוף שתלויות בים למחייתן ולהגנה טבעית מפני סערות.
פחות אירוע חריג, יותר רקע חם
המחקר מראה כי התחממות כדור הארץ אינה מתבטאת רק בטמפרטורה הממוצעת של האוויר. מערכת האקלים כולה צוברת אנרגיה: האוקיינוסים מתחממים, הקרח נמס, הקרקע מתחממת, והאטמוספרה נעשית לחה יותר. אוויר חם יכול להכיל יותר אדי מים, ולכן הוא מגביר את הסיכון לאירועי גשם קיצוניים. באזורים אחרים אותה מערכת חמה יכולה להחריף בצורות וגלי חום.
ברקע לכך נמשכת עלייה בפליטות גזי החממה. לפי העדכון, פליטות גזי החממה העולמיות הגיעו ב־2024 לשיא של 56.8 מיליארד טונות שוות־ערך פחמן דו־חמצני, בעיקר משריפת דלקים מאובנים. ריכוזי הפחמן הדו־חמצני, המתאן והחמצן הדו־חנקני באטמוספרה המשיכו לעלות גם הם.
גורם נוסף שמעסיק את החוקרים הוא הירידה בחלק מפליטות האירוסולים, בעיקר מזהמי אוויר המכילים גופרית. אירוסולים כאלה מחזירים חלק מקרינת השמש לחלל ולכן מספקים קירור חלקי וזמני. צמצום זיהום האוויר חיוני לבריאות הציבור, אך הוא גם “חושף” חלק מההתחממות שהוסוותה בעבר בידי חלקיקים מזהמים. לכן החוקרים בוחנים כעת עד כמה הירידה באירוסולים, שינויים בעננים ורגישות האקלים משפיעים על ההאצה במאזן האנרגיה.
אל ניניו על עולם שכבר התחמם
לצד מגמת ההתחממות ארוכת הטווח, גם תנודות טבעיות כמו אל ניניו יכולות להשפיע על מזג האוויר העולמי. אל ניניו הוא התחממות מחזורית של מי האוקיינוס השקט הטרופי, המשנה דפוסי גשם, חום וסופות ברחבי העולם. בשנת 2026 מתפתח אירוע אל ניניו, וחזאים מעריכים כי הוא עשוי להתחזק בהמשך השנה.
אבל ההבדל הגדול הוא נקודת המוצא. אל ניניו אינו מתרחש כיום באקלים “רגיל”, אלא בעולם שכבר התחמם מאוד. לכן אותה תנודה טבעית פועלת על בסיס חם יותר ולח יותר, ועלולה להגביר את הסיכון לגלי חום, בצורות, שיטפונות וגלי חום ימיים. ארגון המטאורולוגיה העולמי מדגיש כי כל אירוע אל ניניו שונה מקודמיו, וכי לא כל אזור יושפע באותה דרך.השורה התחתונה של המחקר ברורה: כל עוד יותר אנרגיה נכנסת למערכת האקלים מכפי שיוצאת ממנה, כדור הארץ ימשיך להתחמם. עצירת ההצטברות הזאת מחייבת צמצום חד ומתמשך של פליטות גזי החממה, עד הגעה לאפס נטו. בלי שינוי כזה, החום העודף ימשיך להצטבר — והאירועים שנחשבו בעבר חריגים יהפכו תכופים, חזקים וקשים יותר לניהול.
מאמר מדעי: Indicators of Global Climate Change 2025: annual update of key indicators of the state of the climate system and human influence. כתב עת: Earth System Science Data, 18, 3889–3933, 2026.
DOI: 10.5194/essd-18-3889-2026
FAQ קצר:
מהו מאזן האנרגיה של כדור הארץ?
זהו ההפרש בין כמות האנרגיה שכדור הארץ קולט מהשמש לבין כמות האנרגיה שהוא מחזיר לחלל. כשהפער חיובי, מערכת האקלים צוברת חום.
לאן הולך רוב החום העודף?
רובו נספג באוקיינוסים. לכן הם מתחממים, מתרחבים ותורמים לעליית פני הים ולגלי חום ימיים.
האם העולם כבר חצה את רף 1.5 המעלות?
שנים בודדות יכולות לעבור את הרף, אך רף פריז מתייחס להתחממות ממושכת. לפי המחקר, אם הקצב יימשך, התחממות אנושית של 1.5 מעלות עשויה להגיע סביב 2030.
איך אל ניניו קשור לזה?
אל ניניו הוא תנודה טבעית באוקיינוס השקט, אך כיום הוא פועל על רקע עולם שכבר התחמם. לכן הוא יכול להגביר סיכונים לאירועי קיצון באזורים מסוימים.
עוד בנושא באתר הידען:
