תמונות חדשות של טלסקופ החלל ג'יימס ווב חושפות את הערפילית המסתוריתPMR 1 , ענן גז ואבק המקיף כוכב גוסס. המבנה שלה מזכיר באופן מפתיע מוח בתוך גולגולת שקופה, עם פס כהה במרכז המחלק אותו לשתי המיספרות
טלסקופ החלל ג'יימס ווב של נאס"א חשף תמונות חדשות ומפורטות של ערפילית מוזרה וכמעט לא נחקרת, המקיפה כוכב גוסס. התצפיות החדשות חושפות מבנים מורכבים בתוך ענן הגז והאבק, ומספקות מבט ברור יותר על הדרך שבה העצם נוצר ועל האופן שבו הוא ממשיך להתפתח.
הערפילית, המכונהPMR 1 , נראית כמעט כמו מוח בתוך גולגולת שקופה. בגלל צורתה החריגה היא זכתה לכינוי "ערפילית הגולגולת החשופה". טלסקופ החלל ג'יימס ווב צפה בה הן בתחום התת־אדום הקרוב והן בתחום התת־אדום הבינוני, וכך הצליח לחשוף פרטים שבעבר היו מוסתרים.
הערפילית זוהתה לראשונה באור תת־אדום לפני יותר מעשר שנים בידי טלסקופ החלל שפיצר של נאס"א, שכבר יצא משירות, וסלל את הדרך לתצפיות המפורטות יותר של ווב. הודות למכשירים העוצמתיים בהרבה שלו, ווב חושף מבנים עדינים יותר, שמדגישים עוד יותר את הדגם דמוי המוח של הערפילית.
שכבות, סילונים ופס כהה במרכז
התמונות החדשות מראות כי הערפילית מכילה כמה אזורים נבדלים, המשקפים שלבים שונים בהיווצרותה. מעטפת חיצונית של גז, המורכבת בעיקר ממימן, נפלטה בשלב מוקדם יותר בחיי הכוכב. קרוב יותר למרכז מצוי ענן מורכב יותר, העשוי ממספר גזים שונים ומעוצב בידי פעילות שעדיין נמשכת.
גםNIRCam , מצלמת התת־אדום הקרוב, וגםMIRI , מכשיר התת־אדום הבינוני, מזהים פס כהה העובר אנכית במרכז הערפילית. מאפיין זה מחלק את הענן לשני חצאים, המזכירים את צדדיו השמאלי והימני של מוח. הרזולוציה החדה של ווב מרמזת כי הפס הכהה הזה עשוי להיות קשור לזרם עוצמתי של חומר הבוקע מן הכוכב המרכזי. בכוכבים גוססים רבים סילונים אנרגטיים נפלטים החוצה בשני כיוונים מנוגדים.
סימנים לפעילות הזאת נראים במיוחד בחלקה העליון של הערפילית בתמונת MIRI של ווב, שם נראה כי הגז באזור הפנימי נדחף החוצה, רמז לפליטות חומר מתמשכות מן הכוכב.
תצלום נדיר של כוכב סמוך לסוף חייו
אף שפרטים רבים על הערפילית PMR 1 עדיין אינם ידועים, אסטרונומים יודעים שהיא מעוצבת בידי כוכב המתקרב לשלב הסופי בחייו, כלומר לסוף תקופת ה"בעירה" של הדלק הגרעיני שלו. בשלבים המאוחרים הללו כוכבים פולטים את שכבותיהם החיצוניות אל החלל. אף שהתהליך מתרחש על פני מרחקים עצומים ולוחות זמנים ארוכים, במונחים קוסמיים הוא נחשב מהיר יחסית.
התצפיות של ווב לוכדות רגע מתוך התהליך הזה, כאשר הכוכב ממשיך לאבד חומר. גורלו הסופי של הכוכב תלוי במסתו, שעדיין אינה ידועה למדענים. אם הכוכב מסיבי דיו, ייתכן שבסופו של דבר יתפוצץ כסופרנובה. אם הוא דומה יותר לשמש שלנו, הוא ימשיך לאבד שכבות עד שנותר רק גרעין קומפקטי. אותו שריד יהפוך לננס לבן צפוף, שיתקרר באיטיות לאורך מיליארדי שנים.
עוד בנושא באתר הידען:
