ניתוח של חמישה מאגרי נתונים עולמיים מראה שקצב ההתחממות בעשור האחרון כמעט כפול מזה שנמדד בין 1970 ל־2015
המחקר, שבוצע במכון Potsdam Institute for Climate Impact Research (PIK) בגרמניה, מצא כי מאז בערך שנת 2015 קצב ההתחממות של כדור הארץ גדל באופן מובהק מבחינה סטטיסטית. החוקרים הסירו מן הנתונים את ההשפעות של גורמים טבעיים ידועים המשפיעים על הטמפרטורה הגלובלית, וכך הצליחו לראשונה לזהות האצה ברורה במגמת ההתחממות.
בעשור האחרון עלתה הטמפרטורה העולמית בקצב של כ־0.35 מעלות צלזיוס לעשור, בהתאם למאגר הנתונים שנבדק. לשם השוואה, בין השנים 1970 ל־2015 עמד קצב ההתחממות הממוצע על מעט פחות מ־0.2 מעלות לעשור.
לפי החוקרים, מדובר בקצב ההתחממות המהיר ביותר שנמדד מאז החלו מדידות טמפרטורה אינסטרומנטליות בשנת 1880.
“כעת אנו יכולים להראות האצה חזקה ומשמעותית מבחינה סטטיסטית בהתחממות הגלובלית מאז בערך 2015,” אמר הסטטיסטיקאי האמריקני Grant Foster, ממחברי המחקר, שפורסם ב־6 במרץ בכתב העת Geophysical Research Letters.
לדבריו, הסרת ההשפעות של גורמים טבעיים מאפשרת לראות את מגמת ההתחממות בצורה ברורה יותר.
“כאשר אנו מסננים את ההשפעות הטבעיות הידועות מן הנתונים התצפיתיים, אנו מפחיתים את ה‘רעש’ וכך האות של ההתחממות ארוכת הטווח נעשה ברור יותר,” הסביר.
סינון תנודות אקלים טבעיות
אירועים טבעיים קצרי טווח – כגון אל ניניו, התפרצויות געשיות ומחזורים בפעילות השמש – יכולים להעלות או להוריד זמנית את הטמפרטורה העולמית. תנודות כאלה עשויות להסתיר את מגמת ההתחממות ארוכת הטווח.
כדי להתמודד עם הבעיה, החוקרים ניתחו נתונים מחמישה מאגרי נתונים מרכזיים של טמפרטורת פני השטח העולמית:
NASA, NOAA, HadCRUT, Berkeley Earth ו־ERA5.
הנתונים הותאמו סטטיסטית כדי לנטרל את השפעתם של גורמים טבעיים אלה. לאחר ההתאמה התברר כי מגמת ההתחממות מואצת מאז 2015 בכל מאגרי הנתונים שנבדקו.
“הנתונים המותאמים מצביעים על האצה בהתחממות מאז 2015 ברמת ודאות סטטיסטית של יותר מ־98%,” אמר Stefan Rahmstorf, חוקר במכון פוטסדאם והמחבר הראשי של המחקר. לדבריו, הממצא עקבי בכל מערכי הנתונים ואינו תלוי בשיטת הניתוח הסטטיסטית שנבחרה.
מתי החלה ההאצה?
המחקר התמקד בשאלה האם קצב ההתחממות השתנה לאורך זמן, ולא בניסיון לקבוע את הסיבות המדויקות להאצה.
לאחר התאמת הנתונים להשפעות אל ניניו ולשיא האחרון בפעילות השמש, השנים החמות במיוחד 2023 ו־2024 הופכות מעט פחות קיצוניות בניתוח – אך עדיין נותרות שתי השנים החמות ביותר מאז החלו מדידות הטמפרטורה המודרניות.
בכל מאגרי הנתונים הופיעה ההאצה בקצב ההתחממות החל בערך בשנים 2013–2014.
כדי לבדוק אם קצב ההתחממות השתנה מאז שנות השבעים, השתמשו החוקרים בשתי שיטות סטטיסטיות:
ניתוח מגמה ריבועית (quadratic trend) ומודל ליניארי מקוטע שמזהה נקודות שינוי במגמות ארוכות טווח.
השלכות על יעד 1.5 מעלות
המחקר אינו קובע מה הגורם המדויק להאצה בהתחממות. עם זאת, החוקרים מציינים כי מודלים אקלימיים רבים כבר צפו אפשרות של האצה כזו במסגרת ההבנה המדעית הנוכחית של משבר האקלים.
לדברי Rahmstorf, אם קצב ההתחממות שנמדד בעשור האחרון יימשך, יעד ה־1.5 מעלות צלזיוס שנקבע בהסכם פריז עלול להיחצות באופן ממושך כבר לפני שנת 2030.
“הקצב שבו כדור הארץ ימשיך להתחמם תלוי בסופו של דבר במהירות שבה נצליח להפחית את פליטות CO₂ מדלקים מאובנים עד לאפס,” אמר.
למאמר המדעי: DOI: 10.1029/2025GL118804
עוד בנושא באתר הידען:
