טייסת משימת Inspiration4 סיפרה כיצד שיר שכתבה במסגרת התחרות על מושב “Prosperity” הפך לחזון “JEDI Space”, והסבירה למה שילוב יצירה, מדע וייצוג מגוון הוא תנאי לעתיד החלל המאויש
“אם רוצים לפתוח את החלל לאנושות כולה, חייבים לשלב בין מדע, טכנולוגיה, יצירה וייצוג מגוון – ולא לראות באמנות ‘תוספת נחמדה’, אלא חלק מהמהות”, אמרה ד”ר סיאן “ליאו” פרוקטור על בימת כנס החלל הבינלאומי ה־21 ע״ש אילן רמון, שנערך ב־28-1-2026 במסגרת שבוע החלל הישראלי.
פרוקטור – אסטרונאוטית, מדענית־גיאולוגית, מחנכת ואמנית – השתמשה בסיפור הטיסה שלה במשימת Inspiration4 כדי לטעון שהדור הבא של חלל מאויש לא ייבנה רק על עוד כוח מחשוב, עוד חיישנים ועוד מנועים. הוא ייבנה גם על תרבות, דמיון, ויכולת לספר סיפור שמביא יותר אנשים פנימה.
מילדות בתחנת נאס״א ועד “לא” כואב שהפך לדלק
פרוקטור סיפרה שהחלל נכנס לחייה כבר בילדותה בגואם, כאשר אביה עבד בתחנת מעקב של נאס״א. החוויה הזאת הפכה את החלל למשהו מוחשי, כמעט “שכונתי”, ולא חלום רחוק.
בהמשך היא הגיעה עד לשלב מתקדם בתהליך המיון לאסטרונאוטים (ב־2009), אך לבסוף קיבלה תשובה שלילית. לדבריה, זו הייתה נקודה כואבת. אבל היא לא עצרה. היא המשיכה ללמד, לחקור, ולבנות זהות מקצועית שמחברת בין מדע לבין יצירה. ואז, דווקא בתקופת הקורונה, היא החליטה להיות הרבה יותר “גלויה” גם כמשוררת ואמנית. היא תיארה את זה כמעבר לקול אותנטי יותר – כזה שבעבר נטתה להצניע.
כך היא זכתה במושב “Prosperity” דרך שיר שהפך להצעת חזון
ב־Inspiration4 – הטיסה האזרחית הראשונה למסלול סביב כדור הארץ בצוות של ארבעה אזרחים – ארבעת המושבים נשאו שמות סמליים. פרוקטור נבחרה למושב “Prosperity” במסגרת תחרות של Shift4Shop, שבה נדרש להקים חנות אונליין ולהגיש סרטון קצר המסביר למה דווקא המועמד/ת צריכים לטוס.
כאן נכנסה האמנות לקדמת הבמה: פרוקטור שילבה בסרטון שיר מקורי בשם “Space2Inspire”, והציגה חזון שהיא מכנה “JEDI Space” – חלל שהוא צודק, הוגן, מגוון ומכליל (Just, Equitable, Diverse, Inclusive). היא טענה שזה לא מסר “רך” שמגיע אחרי הטכנולוגיה, אלא תנאי לשאלה מי בכלל יוכל להיות חלק מהעתיד הזה.
השיר הועלה כחלק מהגשת המועמדות לתחרות של Inspiration4/Shift4Shop, ומשם התגלגל לבחירתה למושב.
שלושה ימים במסלול, “חלון כיפה”, ו־Earthlight כדרך להסביר חיים
פרוקטור תיארה את החוויה במסלול: שלושה ימים סביב כדור הארץ בחללית Dragon של SpaceX, כחלק ממסע שגויסו סביבו תרומות לבית החולים לילדים St. Jude Children's Research Hospital. אחד הסמלים הזכורים של המשימה היה התקנת “חלון כיפה” (cupola) במקום מתאם העגינה – חלון גדול שאפשר תצפית רחבה על כדור הארץ.
מכאן היא עברה ל“אפקט המבט־מלמעלה” (Overview Effect) – שינוי תודעתי שמדווחים עליו אסטרונאוטים כשהם רואים את כדור הארץ ככדור אחד, ללא גבולות. ואז היא הציעה מונח שהיא מפתחת בשנים האחרונות: “Earthlight” – אור השמש שעובר “טרנספורמציה” בגלל נוכחות החיים עצמם. מבחינתה, זו דרך אמנותית־מדעית לדבר על חתימה ייחודית של כוכב הלכת שלנו.
לפי סוכנות החלל הישראלית, המוטו שלה הוא Space2inspire, וחליפת החלל שלה מ־Inspiration4 מוצגת כיום במוזיאון האוויר והחלל של הסמיתסוניאן – עוד סימן לכך שהסיפור שלה מוצג לא רק כהישג הנדסי, אלא גם כתופעה תרבותית.
“אנשי רנסנס”, לא רק מומחים צרים
את המסר שלה היא סיכמה בקריאה לטפח “אנשי רנסנס”: אנשים שמסוגלים לנוע בין מדע לאמנות, בין הנדסה לסיפור, בין נתונים לדמיון. לטענתה, זו הדרך להפוך את החלל ממרחב של מועדון קטן למרחב אזרחי־אנושי רחב יותר – כזה שמזמין גם קהילות שלא הרגישו שהחלל “שייך להן”.
עוד בנושא באתר הידען
