“מערכת המצפים של שמידט” כוללת את טלסקופ החלל לאזולי ושלושה מתקנים קרקעיים, עם יעד הפעלה עד סוף העשור ודגש על נתונים פתוחים לקהילה
בכנס החורף ה־247 של האגודה האמריקנית לאסטרונומיה (AAS), שנערך בפיניקס, הוכרז כי Schmidt Sciences — ארגון פילנתרופי של וונדי שמידט ושל אריק שמידט (לשעבר מנכ״ל Google) — יעמוד מאחורי מימון של “מערכת המצפים של שמידט”: טלסקופ חלל חדש בשם Lazuli ועוד שלושה מתקנים קרקעיים (Argus Array, Deep Synoptic Array ו-LFAST). היעד המוצהר הוא לקצר לוחות זמנים מפיתוח של עשורים לפיתוח של שנים, ולהעמיד את הנתונים והכלים לקהילה בגישה פתוחה. (Space)
טלסקופ החלל לאזולי: יותר שטח איסוף מהאבל, דגש על כוכבי לכת
לפי הדיווחים, טלסקופ החלל לאזולי מתוכנן עם מראה בקוטר של כ־3 מטרים — כ־70% יותר שטח איסוף אור בהשוואה לטלסקופ החלל האבל (קוטר מראה 2.4 מטר). הוא אמור לצפות בתחום האופטי ובתת־אדום הקרוב, ולשאת שלושה מכשירים מרכזיים: מצלמה רחבת־שדה, ספקטרוגרף שדה־אינטגרלי, וקורונוגרף לניגודיות גבוהה — רכיב שמעניין במיוחד חוקרי כוכבי לכת חוץ־שמשיים משום שהוא עשוי לאפשר צילום ישיר של כוכבי לכת חיוורים ליד כוכבים בהירים.
המפעילים מדברים על “מודל אחר” לטלסקופי חלל: שימוש ברכיבים “מדף” היכן שאפשר, והישענות על עלויות שיגור נמוכות יותר מאשר בעשורים קודמים. בתרחישים המוצגים לציבור, שיגור עשוי להתבצע לקראת סוף העשור, כאשר בדיווחים שונים מופיעים יעדים סביב 2028–2029 (כיעד, לא כהתחייבות).
שלושה מצפים על הקרקע: “מצלמת שמיים” באור נראה, סקר רדיו מהיר, וספקטרוסקופיה בקנה־מידה ענק
לצד לאזולי, הוצגו שלושה מתקנים קרקעיים שמכוונים לאסטרונומיה של “זמן־תחום”: ניטור רציף של שמיים רחבים כדי לתפוס התפרצויות, התנגשויות, סופרנובות, התלקחויות ומקורות משתנים אחרים.
Argus Array אמור להיות מערך של כ־1,200 טלסקופים קטנים (בקוטר של כ־28 ס״מ כל אחד) שיפעלו יחד כך שהשטח האפקטיבי יתקרב לקטגוריה של טלסקופ יחיד גדול מאוד, אך עם שדה־ראייה עצום ויכולת צילום בתדירות גבוהה (עד סדר גודל של תמונה בשנייה במצבי עבודה מהירים). יעדי “אור ראשון” מוקדמים הוזכרו כבר ל־2027–2028. (Sky & Telescope)
Deep Synoptic Array (DSA) מתואר כמערך רדיו גדול בנבדה, בהיקף של סדר גודל כ־1,600 צלחות בקוטר של כ־6 מטרים כל אחת, עם קצב סקר מהיר במיוחד. ההבטחה כאן היא קפיצה דרמטית בכמות מקורות הרדיו שיתגלו וביכולת לאתר אירועים קצרים כמו FRB (התפרצויות רדיו מהירות), לצד תגליות פולסרים ומקורות משתנים. (science.org)
LFAST (Large Fiber Array Spectroscopic Telescope) מוצג כ”טלסקופ עשוי מהרבה טלסקופים”: יחידות רבות עם מראות בקוטר של כ־0.76 מטר, שמעבירות אור בסיבים לספקטרוגרפים. הרעיון הוא לייצר יכולת ספקטרוסקופיה עצומה וגמישה, במיוחד לתצפיות “המשך” אחרי אירועים שהתגלו בסקרי שמיים רחבים — למשל כדי לאשר מרחקים, הרכבים כימיים ותכונות פיזיקליות של מקורות מתפרצים. (science.org)
“מדע פתוח” במקום תור ארוך: למה זה משנה גם לישראל
אחת ההבטחות המרכזיות של “מערכת המצפים של שמידט” היא גישה פתוחה לנתונים ולתוכנה, עם ניסיון “להוריד חסמים” לקבוצות מחקר שאינן מחזיקות תשתיות ענק משלהן — כולל חוקרים צעירים וקבוצות מחוץ לארה״ב. אם זה יתממש בפועל, המשמעות עבור קהילות מחקר בישראל (ובכל מקום אחר) עשויה להיות פשוטה: פחות תלות ב”זמן טלסקופ” מצומצם ויקר, ויותר אפשרות לעבוד על מסדי נתונים גדולים, מתוזמנים ומקושרים בין מצפים. (Schmidt Sciences)
עוד בנושא באתר הידען:
