מחקר חדש מאוניברסיטת קיימברידג' מראה כיצד המפה הראשונה של ארץ הקודש בתנ"ך מודפס משנת 1525 – שהודפסה בטעות בהיפוך כיוונים – תרמה לעיצוב רעיון הגבולות הטריטוריאליים, לחיזוק תפיסת מדינת הלאום ולהשפעה הדדית בין פרשנות מקראית לתיאוריות פוליטיות מודרניות
מחקר חדש מקיימברידג' מגלה כיצד התנ"ך הראשון שהודפס אי־פעם עם מפה – שיצא לאור בשנת 1525 כשארץ הקודש מודפסת בו בטעות בהיפוך כיוונים – השפיע עמוקות הרבה מעבר לעולם האיור התנ"כי.
התנ"ך הראשון שכלל מפה של ארץ הקודש פורסם בשנת 1525, ושנת 2025 מציינת את יובלו ה־500. אף שהמפה הודפסה "הפוך" – הים התיכון הוצב במזרח – עצם נוכחותה קבעה סטנדרט חדש, שלפי מחקר קיימברידג' עדכני ממשיך להשפיע עד היום על האופן שבו מדומיינים גבולות מודרניים.
"זהו בו־זמנית אחד הכישלונות הגדולים וגם אחד ההישגים הגדולים של עולם ההוצאה לאור," אומר פרופ' ניית'ן מקדונלד (Nathan MacDonald), פרופסור לפרשנות הברית הישנה באוניברסיטת קיימברידג'.
"הם הדפיסו את המפה הפוך, כך שהים התיכון מופיע ממזרח לארץ ישראל. אנשים באירופה ידעו אז כל כך מעט על חלק זה של העולם, שנראה שאיש בסדנת הדפוס לא הבחין בכך. אבל המפה הזו שינתה את התנ"ך לנצח, והיום ברוב התנ"כים יש מפות."
במאמר שפורסם ב–The Journal of Theological Studies מסביר מקדונלד שמפת ארץ הקודש של לוקאס קראנאך הזקן, שצוירה בציריך, לא רק חיברה את התנ"ך המודפס עם רוח הרנסנס, אלא גם השפיעה על רעיונות מתהווים בדבר ארגון טריטוריאלי.
"נכון לעכשיו הונחה בטעות ההנחה שמפות תנ"כיות צמחו מתוך דחף מודרני מוקדם ליצור מפות עם חלוקות טריטוריאליות מסומנות היטב," אומר מקדונלד. "אבל למעשה, דווקא המפות האלה של ארץ הקודש הן שהובילו את המהפכה.
"ככל שיותר ויותר אנשים קיבלו גישה לתנ"כים מן המאה ה־17 ואילך, המפות האלה הפיצו תפיסה של איך ראוי שהעולם יהיה מאורגן, ומהו המקום של הקוראים בתוכו. זה עדיין ממשיך להיות בעל השפעה עצומה."
המפה הראשונה בתנ"ך
רק קומץ עותקים של מהדורת 1525 של הברית הישנה של כריסטופר פרושאואר עדיין מצוי בספריות ברחבי העולם. אחד מן העותקים הנדירים האלה שמור בספריית רן של טריניטי קולג', קיימברידג'.
בכרך זה, המפה של קראנאך מתארת הן את האתרים המרכזיים הקשורים ל"נדודי המדבר" והן את חלוקת "ארץ ההבטחה" לשנים־עשר אזורים שבטיים. גבולות אלה שיקפו עניין נוצרי מובהק ביצירת תביעה היסטורית לאתרים הקדושים הקשורים הן לברית הישנה והן לברית החדשה.
קראנאך נשען על מסורות מיפוי ימי־ביניימיות מוקדמות יותר, שבהן ישראל הוצגה כרצועות אדמה נפרדות ומסודרות בקפידה – סגנון שהושפע מההיסטוריון היהודי בן המאה הראשונה לספירה יוספוס פלביוס, שניסה ליישב בין התיאורים הגאוגרפיים הלא־עקיבים שבמקרא.
ניית'ן מקדונלד עם מפת התנ"ך
מפת ארץ הקודש של לוקאס קראנאך הזקן במהדורת הברית הישנה של כריסטופר פרושאואר (ציריך, 1525) בספריית רן, טריניטי קולג', קיימברידג'.
קרדיט: The Master and Fellows of Trinity College, Cambridge
לדברי מקדונלד, "יהושע י"ג–י"ט לא מספק תמונה קוהרנטית ועקבית לחלוטין של אילו שטחים וערים אוישו בידי השבטים השונים. יש שם כמה אי־התאמות. המפה עזרה לקוראים לעשות סדר בדברים, גם אם לא הייתה מדויקת מבחינה גאוגרפית."
קריאה מילולית של התנ"ך הייתה מרכזית במיוחד ברפורמציה השווייצרית, ולכן, מוסיף מקדונלד: "אין זה מפתיע שהמפה התנ"כית הראשונה פורסמה בציריך."
מקדונלד, עמית (Fellow) בקולג' סנט ג'ונס בקיימברידג', טוען כי עם ההדגשה ההולכת וגוברת של קריאה מילולית של התנ"ך, מפות סייעו להמחיש שהאירועים התרחשו בזמן ובמרחב שניתן לזהותם.
בעולם הרפורמציה, שבו דימויים מסוימים נאסרו, מפות של ארץ הקודש הותרו והפכו למקור חלופי ליראה דתית.
"כאשר אנשים נשאו את עיניהם אל המפה של קראנאך, עצרו בהר הכרמל, בנצרת, בירדן וביריחו, הם יצאו לעלייה לרגל וירטואלית," אומר מקדונלד. "בדמיונם הם נדדו על פני המפה, ובתוך כך פגשו את הסיפור הקדוש."
לפי מקדונלד, הכללת המפה של קראנאך הייתה רגע מכריע בתולדות הטרנספורמציה של התנ"ך – רגע שראוי לקבל הכרה גדולה יותר. שינויים ידועים יותר כוללים את המעבר ממגילה לקודקס (ספר), יצירת התנ"ך הנייד הראשון בכרך אחד – "התנ"ך הפריזאי" (The Paris Bible) במאה ה־13; החלוקה לפרקים ופסוקים; הוספת מבואות חדשות בתקופת הרפורמציה; וההכרה במאה ה־18 בכך שהאמרות הנבואיות הן שירה עברית. "התנ"ך מעולם לא היה ספר בלתי־משתנה," אומר מקדונלד. "הוא כל הזמן משתנה."
מהפכה במשמעות הגבולות
מקדונלד טוען שבמפות ימי־הביניים היוותה חלוקת ארץ הקודש לשבטים מסר רוחני: ירושת כל הדברים בידי נוצרים. אולם מסוף המאה ה־15 התפשטו הקווים ממפות ארץ הקודש למפות העולם המודרני, והחלו לייצג משהו אחר לחלוטין: גבולות פוליטיים. במקביל, רעיונות חדשים על ריבונות פוליטית הוקראו לאחור לתוך הטקסטים המקראיים.
"מפות תנ"כיות המתארות את גבולותיהם של שנים־עשר השבטים היו סוכנים רבי־עוצמה בפיתוח ובהפצה של הרעיונות האלה," אומר מקדונלד. "טקסט שאינו עוסק כלל בגבולות פוליטיים במובן המודרני הפך לדוגמה כביכול לכך שאלוהים מסדר את העולם לפי מדינות לאום."
"קוים על המפות החלו לסמל את גבולות הריבוניות הפוליטית במקום את ההבטחות האלוהיות הבלתי־מוגבלות. זה שינה מן היסוד את הדרך שבה הובן התיאור המקראי של המרחב הגאוגרפי."
"רעיונות מודרניים מוקדמים על אודות האומה הושפעו מן התנ"ך, אבל פרשנותו של הטקסט הקדוש עצמו עוצבה, מצידה, בידי תיאוריות פוליטיות חדשות שצמחו בתקופה המודרנית המוקדמת. התנ"ך היה גם סוכן השינוי – וגם מושא השינוי."
רלוונטיות בימינו
"עבור אנשים רבים, התנ"ך עדיין משמש מדריך חשוב לאמונותיהם הבסיסיות לגבי מדינות לאום וגבולות," אומר מקדונלד. "הם רואים ברעיונות הללו רעיונות המאושרים מקראית, ולכן נכונים וצודקים ברובד יסודי."
מקדונלד מצביע, למשל, על סרטון גיוס עדכני של רשות המכס והגנת הגבולות של ארצות הברית (US Customs and Border Protection), שבו סוכן גבול מצטט את ישעיהו ו', 8 – "ואשמע את קול אדני אמר: את־מי אשלח ומי ילך לנו?" – בזמן שהוא טס במסוק מעל גבול ארצות הברית–מקסיקו.
פרופ' מקדונלד מוטרד מכך שכל כך הרבה אנשים רואים בגבולות דבר "מקראי" פשוט וברור מאליו. "כששאלתי את ChatGPT ואת Google Gemini אם גבולות הם רעיון מקראי, שניהם פשוט ענו 'כן'. המציאות מורכבת הרבה יותר," הוא אומר.
"עלינו להיות מוטרדים כאשר כל קבוצה טוענת שדרך הארגון שלה את החברה נשענת על יסוד אלוהי או דתי, משום שהטענות האלה נוטות לפשט ולעוות טקסטים עתיקים שעוסקים בטענות אידאולוגיות מסוג אחר לגמרי ובהקשרים פוליטיים שונים מאוד."
מראה מקום: Nathan MacDonald, "Ancient Israel and the Modern Bounded State", פורסם ב־29 בנובמבר 2025 ב–The Journal of Theological Studies.
עוד בנושא באתר הידען:
