רכב השטח פרסבירנס תיעד שוב את זוהר הקוטב על מאדים

חוקרים מציגים תצפית שנייה באור נראה של זוהר מאדים ושיטה חדשה לחיזויו – עם השלכות מדעיות והיערכות עתידית לאסטרונאוטים

הדמיה של רכב החלל פרזרבירנס של נאס"א צופה בזוהר הקוטב. קרדיט: אבי בליזובסקי, באמצעות DALEE
הדמיה של רכב החלל פרזרבירנס של נאס"א צופה בזוהר הקוטב. קרדיט: אבי בליזובסקי, באמצעות DALEE

רכב השטח פרסבירנס תיעד לראשונה בשנת 2024 את זוהר הקטבים באור נראה ישירות מפני השטח של מאדים. השבוע, בכנס המדעי Europlanet Science Congress–Division of Planetary Science (EPSC–DPS) בהלסינקי, ד"ר אליס רייט קנוטסן מאוניברסיטת אוסלו הציגה תיעוד שני של הזוהר, לצד שיטה חדשה לחיזוי מועד הופעתו.

לדבריה: "העובדה שתיעדנו שוב את הזוהר מוכיחה שהשיטה שפיתחנו – לנבא מראש מתי יופיע על מאדים וללכוד אותו – עובדת."

איך נוצר הזוהר?

הזוהר מתרחש כאשר חלקיקים טעונים מהשמש, המשתחררים בהתפרצות עוצמתית (CME), פוגעים במולקולות באטמוספירה וגורמים להן לפלוט אור. על מאדים, החלקיקים פוגעים באטומי חמצן בשכבות הגבוהות של האטמוספירה ויוצרים זוהר ירוק, חזק מספיק כדי שניתן יהיה לראותו בעין בלתי מזוינת.

בניגוד לכדור הארץ, למאדים אין שדה מגנטי גלובלי שמרכז את החלקיקים לקטבים. לכן, הזוהר מתפשט על פני כל צידו הלילי של הכוכב ויוצר תופעה רחבת־היקף המכונה "זוהר מפוזר".

ניסיונות תיעוד וניתוח מדעי

צוות החוקרים ביצע שמונה ניסיונות תצפית באמצעות מצלמות MastCam ו־SuperCam של פרסבירנס בשנים 2023–2024. בשלושת הניסיונות הראשונים לא נצפה דבר, אך לאחר ניתוח בדיעבד באמצעות נתוני הלוויינים MAVEN של נאס"א ו־Mars Express של סוכנות החלל האירופית, הבינו החוקרים שההתפרצויות לא היו מהירות מספיק כדי לייצר הפרעה משמעותית ברוח השמש.

מאוחר יותר, כשהתמקדו ב־CMEs מהירים ועוצמתיים יותר, התקבלו שתי הצלחות – במרץ ובמאי 2024. הנתונים שפורסמו כוללים תמונות השוואה עם וללא זוהר, וכן ספקטרום שזיהה את הקרינה הירוקה כאות אופייני של פליטת חמצן באורך גל של 557.7 ננומטר.

עם זאת, שלושה ניסיונות נוספים לא הניבו תוצאות, גם כשעמדו בקריטריונים. קנוטסן ציינה: "יש כאן גם מידה של אקראיות. אפילו על כדור הארץ לא ניתן לחזות הופעת זוהר בדיוק של דקות."

Credit: Elise Wright Knutsen et al.
Credit: Elise Wright Knutsen et al.

משמעות לאסטרונאוטים בעתיד

החוקרים מדגישים כי אותם חלקיקים אנרגטיים עלולים לסכן אסטרונאוטים השוהים על פני השטח. היכולת לחזות מראש מתי צפויה סופה סולארית חזקה תסייע בהיערכות ובהגנה על חיי אדם בעת משימות מאוישות.

כיום קיימים תיעודים קודמים של זוהר מאדים באור על־סגול, שנקלטו מהחלל. עם התצפיות החדשות באור נראה, מתרחב מאגר הנתונים, מה שמאפשר שיפור בתחזיות – ואולי פתרון לחידות הקשורות לאופן היווצרות הזוהר על מאדים בהיעדר שדה מגנטי גלובלי.

לדברי קנוטסן: "עדיין יש הרבה שאיננו מבינים על מנגנוני הזוהר במאדים. השוואת מועד הגעת החלקיקים הסולאריים לעוצמת הזוהר שנצפה עשויה להעמיק את הידע שלנו."

המאמר “Green-line aurora detection attempts from the surface of Mars” מאת אליס רייט קנוטסן ועמיתיה פורסם ב־8 ביולי 2025 ב־EPSC Abstracts.
DOI: 10.5194/epsc-dps2025-1314

עוד בנושא באתר הידען:

תגובה אחת

  1. "החלקיקים פוגעים באטומי חמצן בשכבות הגבוהות של האטמוספירה" מה , יש חמצן שם ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.