מאה הימים הראשונים של טראמפ של הרס טוטאלי של הסביבה ונזק לדורות

בין הכרזות על טכנולוגיות ירוקות לביטול תקנות ופיטורי מדענים – מהלכים שמערערים את יסודות ההגנה על הסביבה והבריאות הציבורית. תחקיר של Inside Climate News

הרס עצום במאה הימים הראשונים של ממשל טראמפ השני. התמונה הוכנה באמצעות  ideogram.ai
הרס עצום במאה הימים הראשונים של ממשל טראמפ השני. התמונה הוכנה באמצעות ideogram.ai

הכתבה מתמצתת תחקיר של אתר Inside Climate news ברשיון CC4

מאה הימים הראשונים של כהונתו השנייה של הנשיא דונלד טראמפ התאפיינו בסדרת פקודות מנהליות וצעדי חקיקה שהחלישו באופן חסר תקדים את הגנות הסביבה והבריאות הציבורית בארצות הברית. מפקודות לביטול תקנות זיהום אוויר ומים ועד להסרת תקציבים קריטיים מסוכנויות המחויבות לאכיפתן, פעולות אלה מערערות את ההישגים שגובשו במהלך חמישים וחמש השנים האחרונות ומדרדרות את איכות החיים של מיליון אזרחים.

ב-24 באפריל, יום כדור הארץ, פרסם הבית הלבן מסמך שכותרתו “ביום כדור הארץ, לבסוף יש לנו נשיא העוקב אחר המדע”, שבו הודגשו צעדים לכאורה לקידום טכנולוגיות לכידת פחמן ותמיכה באנרגיה גרעינית, לצד הפחתת “רגולציות בזבזניות” — כולל הקלה על תקנות הפליטה בתחנות כוח פחמיות — ועצירת פרויקטים של אנרגיית רוח ימית.

מניש בפן, נשיא ומנכ"ל המועצה להגנת משאבי הטבע (Natural Resources Defense Council), תיאר את ביטול התקנות כ”מתקפה החמורה ביותר על איכות הסביבה והבריאות הציבורית בהיסטוריה המודרנית”. לדבריו, אם יצליחו המהלכים הללו להישאר בעינם, יידרשו דורות רבים לתקן את הנזק. גם הסנאטור שרולדן וייטהאוס, חבר וועדת הסנאט לאיכות הסביבה ורווחת הציבור, הצהיר כי “ההתקפות של ממשל טראמפ על אוויר נקי, מים נקיים ואנרגיה ברת-קיימא הפכו אותו לנשיא הפחות פופולרי במאה הימים הראשונים לתפקיד מאז החלה מדידת תמיכה ציבורית מסוג זה”.

אחת ההחלטות הבולטות ביותר הייתה הכרזתו של הנשיא על יציאה שנייה של ארצות הברית מהסכם פריז למניעת שינויי אקלים, מהלך שמנתק את המדינה ממאמץ בינלאומי להפחתת פליטות גזי חממה. במקביל, בוטלו תקנות מחמירות שמטרתן לצמצם פליטות כולל תקנות לזיהום מכלי רכב מתקדמים ותקנות פחמן בתחנות כוח פחמיות, מה שמאפשר לפולטים הגדולים ביותר של מזהמים לפעול ללא התחייבויות משפטיות משמעותיות.

הפגיעה בצדק סביבתי הייתה חריפה במיוחד. הרשות להגנת הסביבה של ארצות הברית (EPA)  הקפיאה מיליוני דולרים במענקי צדק סביבתי שנועדו לתמוך בניטור איכות האוויר, ניטור חשיפה לעופרת וסיוע לפרויקטים קהילתיים במוקדי זיהום. יחידת המיפוי “EJ Screen”,  שסיפקה כלי מקוון לזיהוי האזורים הפגיעים ביותר לזיהום, פורקה, ותוכניות ייעודיות להבטחת הוגנות סביבתית בוטלו ברובן. משרד המשפטים אף הנחה לסגור משרדי צדק סביבתי, צעד שהחריף את הפגיעה באוכלוסיות מוחלשות ההיחשפות לזיהום רב יותר והממתינות לסיוע.

השינויים לא נעצרו בסוכנות להגנת הסביבה. הסוכנות הלאומית לאוקיינוגרפיה ואטמוספרה (NOAA)  ספג קיצוצים שהסכימו את פעילות מחקרי הים והמדידה ההידרולוגית, מה שמערער את יכולתם של מדענים לתכנן תגובה לשיטפונות ולמשברי מים. מרכזי בקרת ומניעת מחלות (CDC) פיטרו למעלה מ-200 מומחים לסוגיות סביבתיות וגלי חום, וכתוצאה מכך פחתה היכולת להעריך ולמנוע מחלות נשימתיות ומחלות לב שמקושרות לזיהום. משרד לביטחון המולדת (DHS) אף הנחה על סיום כל פעילות שקשורה במחקר שינוי האקלים ובשימוש במונחי “שינוי אקלים”, בעוד הסוכנות הפדרלית לניהול חירום (FEMA) סגרה את תוכנית “תשתיות ולשקם קהילות” (Building Resilient Infrastructure and Communities)  שהעניקה מענקים לפרויקטי חיזוק מפני שריפות ושיטפונות.

גם ניהול הקרקעות הציבוריות נמצא בחזית השינויים. שירות הפארקים הלאומיים (NPS) פטר כאלף עובדים, ואילו שירות היערות האמריקאי (USFS) צמצם את כוח האדם בכ־10 אחוזים. במשרד הפנים, יחידת “המחלקה ליעילות מינהלית” (“Department of Government Efficiency”),  בהובלת אילון מאסק, קיבלה סמכויות להמליץ על מהלכים שמבטלים הליכי אישור רגילים לטובת “יעילות” — צעד שהעלה חשש מתהליכי עיבוד חפוזים ומקיצוץ תהליכי הערכת ההשפעה הסביבתית.

בתחום החקלאות סוכם כי מיליארדי דולרים שיועדו בחוק הפחתת האינפלציה של ממשל ביידן (Inflation Reduction Act)  לתמיכה בחקלאים לאימוץ שיטות ידידותיות לאקלים, יוקפאו לחלוטין. תוכנית “שותפות לסחורות חכמות למען האקלים” (Partnership for  Climate-Smart Commodities) בוטלה, והוקמה במקומה תוכנית חדשה שעל המשתתפים בה להסיר מרשומותיהם אלמנטים של גיוון ושוויון (DEIA). תובענות משפטיות הוגשו נגד משרד החקלאות של ארצות הברית (USDA), בטענה כי המדינה חייבת כ–2 מיליארד דולר ליותר מ-22,000 חקלאים שטרם קיבלו מענקי שימור ושיפור יעילות אנרגטית.

מומחים מזהירים כי השקעות ממשלתיות והקלות רגולטוריות לתשתיות פוסיליות, כמו קידוחי נפט וגז חדשים, יצרו מתקנים שיפעלו בעשורים הקרובים ויקרבו את ארצות הברית להישארות במרכז פליטות הפחמן. פגיעה בתשתית המחקר העולמית, למשל ברשת Argo למדידת טמפרטורה וזרמים באוקיינוסים, מאיימת על היכולת להבין טוב יותר ושלא לטעות בהיערכות לאירועי אקלים קיצוניים.

בעקבות צעדים אלה, ארגונים סביבתיים ממוסדות כמו NRDC, Southern Environmental Law Center ו-Western Environmental Law Center הגישו עתירות רבות במטרה לבטל פקודות מנהליות פוגעניות. בשטח, פעילים וקהילות מקומיות מקימים מסדי נתונים למעקב אחר היישום וההשלכות ומתכננים הפגנות מול משרדי ממשל. סקרים מצביעים על תמיכה רחבה בקרב הציבור בשמירה על תקנות סביבתיות, מה שמחזק את התקווה שבתי המשפט יתערבו ויחזירו לפחות חלק מההגנות שניטרלו.

לסיכום, מאה הימים הראשונים של ממשל טראמפ השני מציבים אתגר משפטי, פוליטי וחברתי רחב-היקף. ההחלטות להסרת תקנות מפתח, לקיצוץ תקציבי רוחבי ולפגיעה במוסדות המחקר מהוות מבחן ליכולת של החברה האזרחית ושל מערכת המשפט לעצור מהלך שעלול לפגוע בדורות הבאים. הדיון הציבורי והלחימה המשפטית נחשבים לגורליים בשמירה על יסודות המנהל הסביבתי והבריאותי בארצות הברית.

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.