מי בעד חיסול הדמוקרטיה?

כיצד הבטחות כלכליות וביטחוניות מסיטות את דעת התומכים לויתור על זכויות אזרח ולחיזוק מנהיגים אנטי-דמוקרטיים ומדוע שליטים פופוליסטים טוענים שהם באו להציל את הדמוקרטיה

כדי להבין מדוע רבים תומכים במנהיגים התוקפים בפועל את מוסדות הדמוקרטיה, שוחחה The Conversation עם פרופ׳ סקוט וויליאמסון מאוניברסיטת אוקספורד, מומחה לכלכלה פוליטית השוואתית.

מחקריו של וויליאמסון מצביעים על כך שרבים ברחבי העולם חולקים הבנה זהה למדי של מהי דמוקרטיה – במיוחד הבחירות התחרותיות והגנה על זכויות האזרח – וכי לרובם אכפת מאוד מהקיום שלה. עם זאת, רבים תומכים גם במנהיגים וארגונים הפוגעים בערכים הללו, משום שהם מגדירים את מעשיהם כהגנה על “העם האמיתי” או על ביטחון המדינה.

בארצות־הברית, לדוגמה, טראמפ והמפלגה הרפובליקנית מציגים את עצמם כמגינים על “הדמוקרטיה האמריקאית” מפני “המדינה העמוקה” ומהשמאל הקיצוני, בטענה שהדמוקרטים גנבו את הבחירות ב-2020 ושהאישומים הפליליים נגדם הם נקמה פוליטית. מסרי הסלוגן האלה מועצמים ברשתות הימין ורחשים בשיח הציבורי, אף שהם שקריים במישורים העובדתיים.

"מחקרים מראים כי בעוד שאזרחים מחויבים מאוד לערך הבחירות החופשיות, הם קלים יותר לוותר על זכויות אזרח ומגבלות על הרשות המבצעת תמורת הבטחות להישגים כלכליים או ביטחוניים גבוהים יותר. כלומר, ההקרבה הכלכלית או תחושת הביטחון יכולים לגבור על המחויבות לדמוקרטיה. אלה שהתנסו בהתקדמות כלכלית משמעותית או חשו מאוימים פיזית ייטו יותר לקבל פשרות כאלה."

"התוצאה: מנהיגים אנטי־דמוקרטיים המתמקדים בהגדרת האיום – בין אם זה “המדינה העמוקה” או זרם מהגרים – נהנים מתמיכה רחבה יחסית. מאחר שתומכיהם עסוקים יותר בהשגת יעדים מידיים מאשר בשמירה על איזונים ובלמים מוסדיים, הם מתקשים להתנגד למהלכים הפוגעים בזכויותיהם."

וויליאמסון מזהיר שהפתרון טמון בהתנגדות לנורמליזציה של קיצוניות פוליטית. יריבים פוליטיים והציבור צריכים לסרב להתייחס למפלגות אנטי־דמוקרטיות כאל “עוד מפלגה” רגילה. עליהם לפעול באחדות ובנחישות כדי לחסום שימוש בלתי־חוקתי בסמכויות, לפני שהן מתבססות ומקבעות משטר אוטוריטרי.

עוד מעלה המחקר כי ברגע שמפלגה אנטי־דמוקרטית עולה לשלטון, היא משתמשת בכוחה כדי לערער עוד יותר את הלגיטימציה של הבחירות, לפגוע בחופש הביטוי ולדכא את האופוזיציה. במצב כזה, שמירה על אחדות בקרב המתנגדים היא קריטית, מכיוון שאופוזיציה מפולגת מועד לפיגור ולניצחון של הסמכותנים.

לסיכום, למרות שהחוקה מונעת מרוץ חוזר של טראמפ, תמיכתו המובלעת בקרב מצביעים נאמנים מצביעה על מגמות עמוקות של פשרות דמוקרטיות – פשרות שמנהיגים אנטי־דמוקרטיים מנצלים כדי לחזק את כוחם. כדי לעמוד באתגר הזה, חשוב שתומכי הדמוקרטיה יכירו בסכנה, יתנגדו לניסיונות להכחיש או לעקוף את המוסדות, וישמרו על מחויבות עקבית לזכויות ולהגבלות החוקתיות.

עוד בנושא באתר הידען:

• אם נקשיב למה שדור Z באמת חושב על הדמוקרטיה, ייתכן שהם יפסיקו לומר שהם מעדיפים אוטוריטריות
• דיפ-פייק – ועתיד הדמוקרטיה
• ההטפשה ניצחה את הדמוקרטיה
• קולו של הספקן – מעבדת הדמוקרטיה
• ארבע דרכים שבהן הפופוליסטים מסכנים את הדמוקרטיה