טראמפ דורש מינוי של שמרנים לתפקידים שונים באקדמיה כדי לאזן (כלומר למחות) את מה שהוא מכנה הטיה שמאלנית באקדמיה. אלא שזה לא מספיק לו והוא דורש לקבוע כיווני מחקר ומחזיק את תקציבי המחקר הממשלתיים לאקדמיה כבני ערובה
מה טראמפ רוצה מהאוניברסיטאות ומדוע הוא מבקש להחליש את ההשכלה הגבוהה שהיא ענף היצוא הגדול ביותר מטעמים אידאולוגיים כוחניים.
נכון למהלכים האחרונים, טראמפ מתמקד במאבק נמרץ כנגד מוסדות ההשכלה הגבוהה בארצות הברית, ומנסה לכפות עליהם סדרת דרישות שמטרתן להחליש את מה שהוא תופס כ"אידיאולוגית ווק " ולשמר את הערכים המסורתיים של החברה כפי שהימין הקיצוני רואה אותם. במסגרת המדיניות החדשה שהכריז הממשל, ניתנו מספר דרישות ברורות, שכל אחת מהן נועדה להתערב עמוק במבנה האקדמי, בניהולו ובמדיניותו של כל מוסד, וזאת תוך איומים הקפאת מימון ממשלתי בסך מיליארדי דולרים אם הדרישות לא יבוצעו.
הסעיף הראשון והמרכזי במדיניות הוא דרישתו לאיסור מוחלט על שימוש במסכות בתוך קמפוסים אוניברסיטאיים. לטענת הממשל, הסרת המסכות מונעת מהפעילים והסטודנטים להשתמש בהן כהסוואה ולהסתיר את זהותם בעת הפגנות, ובכך לעודד הופעות מחאה שאינן נראות לעין. לפי דברי נציגי הלבן, צעדים אלה נועדו למנוע הפגנות מאורגנות אשר עלולות לשבש את הסדר הציבורי ולמנוע איומים על ביטחון הקמפוסים [1].
בנוסף לכך, טראמפ דורש מאוניברסיטאות מובילות כמו הארוורד להתנצל רשמית – דרישה שהושמעה בצירוף איום הקפאת מימון בסך 2.2 מיליארד דולר במידה והדרישות לא ייענו. הדרישה להתנצלות זו נובעת מטענה כי האקדמיה מסיטה ביקורת חריפה על פעולות הממשל ומשדרת “הסתייגות אידיאולוגית” מהערכים הלאומיים היסודיים, כאשר הממשל טוען כי אי-הבעת התנצלות מהווה סימן לחוסר מחויבות לערכים שהפכו למסורת אמריקאית [2].
דרישה נוספת שמקבלת דגש הוא חידוש המבנה הניהולי והאדמיניסטרטיבי של האוניברסיטאות, תוך שינויים במנגנוני השיתוף בניהול הקמפוס – מה שמכונה “shared governance”. על פי הדרישות, יש להסיר או להחליף מספר אנשי סגל וניהול שנחשבים כמושפעים מעמדות “ווקיות”, ולהציב נציגים שיוכלו לפקח בצורה נוקשה על המדיניות הפנימית. יוזמה זו מגלמת ניסיון של הממשל לשלוט באופן ישיר על מוסדות חינוך שמעמדם נתפס כמעודד נטיות המתנגדות לערכי המדינה – מהלך שרואים בו ניסיון למנוע את זרימת הדעות המתנגדות לתפיסות הקונסרבטיביות.
עוד מרכיב מהותי במדיניות הוא ביטול תוכניות הגיוון, השוויון וההכלה (DEI). הממשל טוען כי תוכניות אלו מעודדות הפליה גזעית ותומכות במה שנקרא “משטר הזהות”, אשר לפי הטענות, מחליש את ערכי העבודה הקשה וההצטיינות האישית. לפי הממשל, ביטול תוכניות אלו ובמקומן הטמעת מדיניות של הקפדה על קריטריונים אקדמיים ומקצועיים יביא לחיזוק ערכי הדמוקרטיה ולתחזוקת הסדר החברתי.
בנוסף למהלכים אלו, הממשל מתכנן לפעול נגד קבוצות הסטודנטים שהופעלו בפעולות מחאה בנושא הפלסטינים והמחאות נגד מדיניות חוץ. בטענה כי הפגנות אלו מעודדות אנטישמיות ותומכות בטרור, הודיעה הממשלה כי היא תנקוט בצעדים משפטיים ואדמיניסטרטיביים כלפי סטודנטים ופעילים המעורבים, מה שעלול לכלול אף פעולות הגירה והגבלת אשרות כניסה לסטודנטים בינלאומיים.
אחד המקרים הבולטים שזכה לדיון ציבורי נגע לאוניברסיטת קולומביה, שבה הופעל לחץ ממשלתי להקפיא 400 מיליון דולר במימון עד שהמוסד יסכים ליישם את הדרישות, ביניהן השינוי במדיניות הבטיחות ובאיסור על מסכות. באוניברסיטה זו, לצד בחינת מבנה ניהולי מחדש, צוין כי יש לטפל גם בסוגיות של חופש הביטוי והבטחת הסדר הפנימי, תוך שמירה על הערכים והחירויות האקדמיות [3]. במקרה הזה אוניברסיטת קולומביה נכנעה, אך הכספים המוקפאים לא הוחזרו ומשמשים את טראמפ לתבוע דרישות נוספות בעתיד.
לאורך התקופה האחרונה, לאחר שהודיע הממשל על הדרישות המכריעות, פורסמו תגובות נחרצות מצד האקדמיה והקהילה האזרחית. באוניברסיטת הרוורד, לדוגמה, נדחתה הדרישה להתנצלות והמנהלים הדגישו את חשיבות העצמאות האקדמית והחופש האקדמי. תגובה זו, יחד עם התנגדויות דומות במוסדות כמו פרינסטון, קורנל ונורת׳ווסט, הביאה להסלמה משפטית ואף לארגונים אזוריים שהתארגנו במטרה להגן על זכויות המוסדות ולהבטיח את המשך קיומם ללא התערבות ממשלתית שמטרתה לכפות אידיאולוגיה פוליטית.
דאגה בערים האוניברסיטאיות
תוך כדי כך, התרחשה סערה ציבורית בערים אשר סביבן ממוקמות אוניברסיטאות מהשורה הראשונה, וזוהי סיבה נוספת לחשש כי צעדי הממשל עלולים לפגוע במנוע הכלכלי שהאקדמיה תורמת לו. באזורים כגון בוסטון, סן פרנסיסקו ואוסטין, בו האוניברסיטאות מהוות גורם מרכזי לחדשנות והצמיחה הכלכלית, קהילות נרגשות הביעו את מחאתן, תוך דרישה לממשל לכבד את עצמאות המוסדות ולהחזיר את האמון בהליכים דמוקרטיים.
יחד עם זאת, הממשל טוען כי הצעדים נועדו להחזיר סדר ולמנוע פערים גוברים בחברה, תוך שמירה על ערכים מסורתיים שעליהם נוסדה החברה האמריקאית. הממשל סובר כי התערבות כזו נחוצה כדי להיאבק במה שהוא מתייחס אליו כ“ווירוס הווק” ולמנוע השפעות שליליות על ההחלטות האקדמיות, כאשר המהלך מהווה חלק ממדיניות רחבה יותר לשיפור השקיפות והיעילות במוסדות הציבוריים.
בתחילת כהונתו של טראמפ, הפוליטיקה והאקדמיה עמדו פנים מול פנים עם סוגיות גדולות של שינויים מבניים, כאשר הדרישות נראות כחלק מניסיון להחזיר את השליטה לידיים של הציבור האמריקני המסורתי. לעומת זאת, גורמים באקדמיה מזהירים כי המדיניות עלולה לגרום לפגיעה חמורה במחקר מדעי, להאטה בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות ולפגיעה בכלכלה האזורית והלאומית.
לאור המחלוקת הגוברת, נמשכת ההתארגנות המשפטית והציבורית נגד מה שנראה כנסיון ממשלתי לחדור לעולם האקדמי. גורמים משפטיים כבר מעלים טענות להפרה של חופש הביטוי והזכות למחקר עצמאי, והדיון הציבורי בנושא מתקיים בכל רחבי המדינה. המאבק הנוכחי מצביע על משבר עמוק במערכת היחסים בין המדינה לבין מוסדות ההשכלה הגבוהה, כאשר ההשלכות של המהלכים הללו עשויות להשפיע גם על המצוינות המדעית והחדשנות הטכנולוגית בארצות הברית בשנים הבאות.
טראמפ שוחט תרנגולת המטילה ביצי זהב
במאמרה"Trump is killing one of our strongest exports" שפורסם בוושינגטון פוסט, טוענתCatherine Rampell, כי מאמציו של הנשיא טראמפ לצמצם את גרעון המסחר האמריקאי מובילים למעשה להשמדת אחד מענפי הייצוא החזקים ביותר של ארצות הברית – ההשכלה הגבוהה. לפי Rampell, מוסדות ההשכלה האקדמית הפכו למנוע כלכלי מרכזי, כאשר בשנה האחרונה ייצוא שירותי ההשכלה הגיע למדרגה גבוהה יותר מאשר ייצוא משאבים טבעיים כמו גז ופחם, והעודף במסחר בתחום זה היה גדול אף מעלת יתרת הייצוא בענף התעופה האזרחית. ההצלחה האמריקאית בהשגת יתרה במסחר בשירותים נובעת מהערך הבלתי ניתן להחלפה של ההשקעה במחקר מתקדם ובפיתוח טכנולוגיות, והאוניברסיטאות המובילות מצליחות למשוך סטודנטים בינלאומיים שמהווים מקור הכנסה חיוני אשר מסייע לממן מלגות ותמיכה כלכלית לתלמידים אמריקאים. מעבר לכך, הזרמת הסטודנטים הבינלאומיים משמשת כלי משמעותי בהפעלת כוח רך, שכן הלמידה בארה"ב מעבירה את ערכי הדמוקרטיה, זכויות האדם והליכים משפטיים מסורתיים למדינות המוצא שלהם.
עם זאת, Rampell טוענת כי מדיניותו של טראמפ, אשר מבוססת על גישה המתמקדת בתעשייה מסורתית מהתקופה של שנות ה-50, מובילה לפעולות הרסניות כנגד מוסדות אקדמיים. תחת השלטון, הופסקו מענקים מדעיים חיוניים, הופעלו לחץ באמצעות הקפאת תקציבים בסדר גודל מיליארדי דולרים, ובוטלו ויזות לסטודנטים בינלאומיים, לעיתים על סמך האשמות חסרות בסיס או אפילו בשל עבירות שוליות כגון דוחות תנועה. כל אלו, לטענתה, לא רק שפוגעים ביכולתם של מוסדות להשקיע במחקר ופיתוח אלא אף מהווים מכשול למשיכת כישרונות בינלאומיים, מה שמוביל לפגיעה משמעותית בתדמית ובכוח הכלכלי של התחום הכללי. Rampell מסכמת כי בעוד שטראמפ טוען כי צעדיו יסייעו לארצות הברית להתמודד עם גרעון מסחרי, למעשה, הוא פוגע במנוע הכלכלי העכשווי ובכלי ייצוא משמעותי, ובכך מוביל לניווט כלכלי שמתרחק מהמציאות של המאה ה-21.
הערה, כישראלי אני חרד מפני הקישור בין המהלך הזה לבין מאבק באנטישמיות. האם ביטול מחקרים בנושא סרטן יגרום ליהודי אחד להיות בטוח יותר? בנוסף, טראמפ מתישהו ילך, הקישור של היהודים לממשל טראמפ ההרסני יגרום להחרפת האנטישמיות, לא להקטנתה.
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
כרגיל, ההתנשאות הפסדו אקדמית מרימה ראש: לא חשוב מה טראמפ יעשה, הנאורים יתקפו כמו דוברמנים מזילי ריר. כנראה שהמוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב (ובישראל גם), משוחררים לעשות ככל שעולה על רוחם, העיקר שהכספים ימשיכו לזרום. כל הנהי של העורך הנכבד של הידען, הוא קודם כל אנטי משהו: טראמפ, הימין, השמרנים, "אנשי האתמול הפרימיטיבים" וכו'. הצדקנים והטהרנים יודעים כנראה טוב מכולם, איך צריך לנהל את העולם……