הוקפא פרויקט החלליות לירח בראשית2. SpaceIL תמשיך לפעול כעמותה חינוכית

עמותת SpaceIL הקפיאה את כל פעולות פיתוח הנחתות למבצע בראשית 2 ותישאר רק עם הפעילות החינוכית. בחודשים האחרונים ביצעו בעמותה מבצע תיעוד למקרה שהפרויקט יוחזר

פרויקט "בראשית2" (Beresheet =Genesys) יצא לדרך ביוזמת עמותת SpaceIL, בעקבות הניסיון שנצבר ממשימת "בראשית1" – החללית הישראלית הראשונה שהגיעה לסביבת הירח אך התרסקה בעת ניסיון הנחיתה הרכה . הפרויקט החדש תוכנן להיות שאפתני ומורכב יותר מקודמו .

נקודת המפנה הגיעה באמצע שנת 2023, כאשר תורמים מרכזיים לפרויקט ובהם קרן מוריס קהאן הודיעו על צמצום או הפסקה מוחלטת של תמיכתם . הסיבות לכך נבעו, בין היתר, מחששות הקשורים לאי-ודאות תקציבית כללית וגורמי אי-יציבות ביטחונית באזור .

מצב זה יצר קושי תקציבי חמור שהקשה על העמותה להבטיח את המימון הנדרש להמשך הפיתוח במתכונתו המלאה. בדיון בדירקטוריון העמותה התבהר כי לא ניתן להמשיך במקביל הן את פיתוח המקפת והן את פיתוח שתי הנחתות . כתוצאה מכך, התקבלה החלטה ראשונית להשעות את פיתוח המקפת שהיה אמור להתבצע על ידי התעשייה האווירית, ולאחר מכן, בשל המשך הקשיים, הוחלט להקפיא גם את פיתוח הנחתות (על ידי SpaceIL ) ואת הפרויקט כולו .

החזון הראשוני של "בראשית 2" כלל מערך משולש: מקפת (Orbiter) ושתי נחתות (Landers) .

המקפת תוכננה להיבנות על ידי התעשייה האווירית, גוף בעל ניסיון רב בתחום התעופה והחלל. תפקידה היה להקיף את הירח לאורך זמן, לשמש כתחנת ממסר לתקשורת רציפה ואיכותית עם הנחתות במהלך פעולתן על פני הירח, וכן לאסוף נתונים מדעיים מהמסלול סביב הירח .

הנחתות תוכננו ופותחו על ידי צוות ההנדסה של SpaceIL עצמה. הכוונה הייתה שהן ינחתו בשני אתרים שונים על פני הירח, או בשלבים שונים של המשימה . בעמותה הועסקו מהנדסים רבים, חלקם גמלאים של תעשיית החלל בישראל והאחרים היו מהנדסים בתחילת דרכם שביקשו לפתור את אתגרי החלל העמוק, בניגוד למסלולים נמוכים וגבוהים סביב כדור הארץ, שבהם התעשייה הישראלית מצטיינת.

ההיגיון מאחורי שיתוף הפעולה הזה היה יצירת מעטפת טכנולוגית איתנה, תוך יישום לקחים מנחיתת "בראשית 1", שהדגימה את אתגרי הבלימה והצורך בתקשורת יציבה עם כדור הארץ .

סימולטורים המדמים נחיתה על הירח

בשלבי הפרויקט הראשונים נרשמה התקדמות הנדסית משמעותית, בעיקר בפיתוח הנחתות. הושלם התכן ההנדסי של רכיבי הנחיתה המרכזיים, הוקמו מעבדות ייעודיות לבדיקות אינטגרציה, וסופקו רכיבי חומרה, כולל רכיבים אלקטרוניים ומכניים .

אחד ההישגים הבולטים בשלב זה היה פיתוחו של סימולטור נחיתה מתקדם . סימולטור זה נועד לדמות באופן מקיף את סביבת הירח ואת תהליך הנחיתה המורכב. הוא שילב את כלל מערכות הנחתת הקריטיות, לרבות חומרה (כמו סנסורים אופטיים) ותוכנה מוטסת (תוכנת בקרת הטיסה ואלגוריתמים לייצוב ולנחיתה רכה) . הסימולטור אפשר לצוות ההנדסי לתרגל ולבחון מגוון רחב של תרחישים בתנאי מעבדה מבוקרים: החל משלב ההיפרדות מהמקפת בגובה רב, דרך תמרוני הנחיתה ועד למגע רך עם פני השטח. חשוב מכך, הוא שימש לבחינת תרחישי כשל אפשריים, כמו תקלה בחיישנים חיוניים, ובכך סייע בבדיקות היתכנות, בהפחתת סיכונים ובביצוע עדכוני תכן קריטיים לקראת המשימה .

המבט קדימה: עשייה חינוכית ותוכניות עתידיות

על אף שהמיזם המבצעי להנחתת חלליות ישראליות נוספות על הירח הוקפא, עמותת SpaceIL ממשיכה לפעול כעמותה רשומה וחיה. אחת המטרות המרכזיות של העמותה, מראשית דרכה, הייתה לעורר השראה ולחזק את החינוך המדעי-טכנולוגי בישראל. במובן זה, אין הפסקה: הפעילות החינוכית נמשכת במלוא המרץ, הודות לצוות חינוכי ייעודי ולקבוצה של כמאה מתנדבים הפועלים בבתי ספר רבים ברחבי הארץ.

פעילות זו באה לידי ביטוי בתוכניות לימודיות מעמיקות, הכוללות הרצאות, סדנאות התנסות, והשתתפות תלמידים במיזמים מבוססי חקר. תוכנית חדשה שהושקה לאחרונה מיועדת לחטיבות ביניים ותיכונים, ונכון לעתה מיושמת כבר ב-16 בתי ספר. העמותה שואפת להרחיב את המעגל ולהגיע למספר גדול פי שלושה של מוסדות חינוך – במטרה להביא את בשורת חקר החלל והיזמות הטכנולוגית לכמה שיותר בני נוער.

עוד בנושא באתר הידען:

• כמה קשה לנחות על מאדים?
• SpaceIL בחרה ניסוי ראשון למשימת בראשית2: בדיקת יעילות תרופות במשימות חלל עמוק
• קבוצה ישראלית מגייסת תקציב להנחתת ננו לווין על הירח במסגרת תחרות Lunar Xprize