‏לשירת לווייתנים יש מבנה הדומה לשפה אנושית

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מראה כי לשירת הלווייתן גדול הסנפיר יש מבנה סטטיסטי הזהה לזה שנמצא בכל שפות העולם, תגלית המספקת תובנות חדשות על אבולוציית התקשורת

שפה אנושית נתפשת כמאפיין ייחודי למין האנושי, עם תכונות שמבדילות אותה מאמצעי תקשורת של בעלי חיים. מחקר חדש בהובלת פרופ' ענבל ארנון מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, המתפרסם בכתב העת Science  חושף כי לשירת הלווייתן גדול הסנפיר יש מבנה סטטיסטי הדומה לזה הקיים בכל שפה אנושית.

שירת הלווייתן גדול הסנפיר היא דוגמה מרשימה להתנהגות מורכבת שמועברת תרבותית, אך עד כה לא נמצאו עדויות ברורות לכך שיש לה מבנה דומה לשפה. בשפה אנושית, שגם היא מועברת תרבותית, יש חלקים שאפשר לחבר אחד לשני כדי ליצור יחידות גדולות יותר (כמו מילים שאפשר לחבר למשפט). השכיחות של החלקים האלה מראה התפלגות דומה בכל השפות האנושיות. שתי תכונות אלה  תורמות ללמידה של שפה ומאפשרות את ההעברה שלה מדור לדור. במחקר הנוכחי, נעשה שימוש חדשני בשיטות שפותחו על מנת להבין כיצד תינוקות לומדים לזהות מילים, בשביל לנתח שירת לוויתנים. שיטות אלו יושמו בניתוח הקלטות של שירת לווייתנים שנאספו במשך שמונה שנים בקלדוניה החדשה, שנמצאת בדרום מערב האוקיינוס השקט.

החוקרים גילו שלשירת הלוויתנים יש מבנה סטטיסטי זהה לזה שנמצא בכל שפות העולם. גם בשירת הלוויתנים התגלו חלקים, שהשכיחות שלהם מתפלגת בצורה דומה מאוד לזו של מילים בשפה אנושית, התפלגות זו לא נמצאה עד כה באף מערכת תקשורת של בעלי חיים אחרים. ממצאים אלו חושפים דמיון מפתיע בין שני מינים שאינם קשורים אבולוציונית – בני אדם ולווייתנים – הדומים רק בעובדה שמערכות התקשורת שלהם מועברות תרבותית.

פרופ' ענבל ארנון, האוניברסיטה העברית: "השימוש בתובנות ושיטות מהמחקר על הדרך בה תינוקות לומדים שפה איפשר לנו לגלות מבנה שלא זוהה קודם לכן בשירת הלווייתנים.  הממצאים מראים כיצד למידה והעברה תרבותית מעצבים את המבנה של מערכות תקשורת, על בסיס זה, נצפה למצוא מבנה סטטיסטי דומה בכל מערכת תקשורת מורכבת המועברת תרבותית."

ד"ר אלן גרלנד, אוניברסיטת סנט אנדרוז: "חשיפת מבנה דומה לשפה בשירת הלווייתנים הייתה בלתי צפויה. הממצאים האלה מראים שהתנהגות תרבותית זו יכולה לספק תובנות חשובות על האבולוציה של תקשורת מורכבת בממלכת החי. "שירת הלווייתנים אינה שפה, שכן היא חסרה משמעות סמנטית. היא כנראה דומה יותר למוזיקה, שגם לה יש מבנה סטטיסטי דומה, אך אין לה את המשמעות שיש בשפה."

פרופ' סיימון קירבי, אוניברסיטת אדינבורו: "המחקר מצביע על כך שבשביל להבין אבולוציה של שפה, יש להסתכל לא רק על ההתנהגות של פרימאטים, שקרובים אלינו אבולוציונית, אלא גם על מינים רחוקים יותר, שיש שההתנהגות שלהם מועברת תרבותית. מעבר לשימוש בשפה להבעת משמעות, חשוב להסתכל גם על האופן שבו השפה נלמדת ומועברת תרבותית לאורך דורות."

כאמור המחקר הבינתחומי הובל על ידי פרופ' ענבל ארנון מהאוניברסיטה העברית והשתתפו בו גם, ד"ר אלן גרלנד מאוניברסיטת סנט אנדרוז, ופרופ' סיימון קירבי מאוניברסיטת אדינבורו, בשיתוף פעולה עם ד"ר קלייר גריג (IRD ניו קלדוניה), ד"ר ג'ני אלן (אוניברסיטת גריפית') וד"ר אמה קרול (אוניברסיטת אוקלנד).

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

• חוקרים: לאדם גרסה ייחודית של הגן האחראי על דיבור ושפה
• מה יש בבטן הלווייתן? פחמן
• מחקר: מה סוד כוחן של השפות המשפיעות ביותר?