תיאוריה שנויה במחלוקת מציעה שהפרות שנדבקו לראשונה במחלה, קיבלו מזון שהכיל חלקי גופות אנשים חולים שהושלכו לנהרות הודו
חלק מהאנשים שלקו במחלת המוח הקטלנית קרויצפלד-יאקוב נדבקו בה לאחר שאכלו בשר בקר הנגוע במחלת הפרה המשוגעת. אבל האם ייתכן שמקורה של מחלת הפרה המשוגעת הוא בבני אדם חולי קרויצפלד-יאקוב? זה בדיוק מה שטוענים החוקרים האנגלים אלן וננסי קולצ'סטר. התיאוריה הפרובוקטיבית שלהם, שפורסמה השבוע בכתב העת הרפואי היוקרתי "Lancet", כבר מעוררת ביקורת נוקבת.
ההשערה המקובלת בקרב מדענים היא שמחלת הפרה המשוגעת התפשטה בבקר בבריטניה בשל חשיפה למזון שהוכן משרידי פרות נגועות. אבל איש אינו יודע בוודאות כיצד נדבקה הפרה הראשונה. תיאוריה אחת היא שהמחלה התפרצה בצורה ספונטנית בשל מוטציה גנטית. תיאוריה אחרת היא שהפרה החולה הראשונה נדבקה ממזון שהוכן מכבשים הנגועות במחלת סקראפי, מחלה הדומה ל"פרה המשוגעת".
לחוקרים האנגלים יש תיאוריה הרבה יותר נועזת. הם טוענים שייתכן כי חלקי גופות של הודים שמתו ממחלת קרויצפלד-יאקוב והושלכו לנהרות, בהם הגנגס בוורנאסי, מצאו את דרכם למפעלים שבהם מכינים מזון לבקר מעצמות טחונות. בהסתמך על חקירות שניהלו רשויות בבלגיה, בצרפת ובהודו, קובעים השניים כי טונות של מזון לבקר הגיעו בשנות השישים והשבעים לבריטניה מהודו.
על פי החוקרים האנגלים, יש 150 מקרים חדשים של קרויצפלד-יאקוב בהודו בשנה. באקונומיסט דווח כי במאמר ביקורת על התיאוריה שלהם, שהתפרסם אף הוא ב-"Lancet", טוענים סוסרלה שנקר ופ' סטיסצ'נדרה, מהמכון הלאומי לבריאות הנפש ומדעי המוח בהודו, כי ב-37 השנים האחרונות תועדו בסך הכל 87 מקרי קרויצפלד-יאקוב בהודו. בנוסף, מבקרי התיאוריה טוענים כי רוב החולים מתו בבתי חולים וגופותיהם נקברו או נשרפו.
אלן וננסי קולצ'סטר אומרים כי הם אינם טוענים שהתיאוריה שלהם מוכחת, אולם לדבריהם זו אפשרות סבירה שיש להתייחס אליה ברצינות ולחקור אותה. לכך גם המבקרים מסכימים. "יש לחקור ברצינות את ההיפותזה שהעלו הקולצ'סטרים ולאסוף בזהירות ובדחיפות ראיות מדעיות שיאששו או יפריכו אותה", כתבו שנקר וסטיסצ'נדרה.
