הגן Klotho, נראה כמעכב את התופעות הכרוכות בגיל מבוגר בעכברים
מדענים בארה"ב גילו גן שיכול להאריך חיי עכברים ב-30% לעומת המצב הנורמלי. לדבריהם, לגן זה תפקיד חשוב ברבים מהתהליכים הקשורים להזדקנות.
מכיוון שלבני האדם יש גרסה דומה של הגן, התקווה היא שהדבר יפתח את הדרך לשיפור ימי הדעיכה שלנו. הגן נחקר במסגרת מחקר חדש המכונה קלוטו, Klotho, שם של אלה יוונית שסובבה את חוט החיים. זה מה שנראה שהגן עושה – עכברים ובני אדם בעלי גרסה פגומה של הגן הזה נראים כמזדקנים טרם זמנם. כעת הראו החוקרים כי באמצעות האצת הפעילות של הגן, הם יכולים להאריך את החיים של עכברים זכרים משנתיים לשלוש שנים. לגן אין השפעה דומה על נקבות עכברים.
"זה יכול להיות אחד הצעדים המשמעותים בפיתוח ריפוי אנטי-אייג'ינג" אמר ד"ר מאקאטו קורו, פרופסור לפתולוגיה במרכז הרפואי הדרום מערבי של אוניברסיטת טקסס ושותף בכיר במחקר.
קלוטו נראה כמעכב רבות מההשפעות של גיל הזקנה כמו עייפות העצמות, סתימת עורקים ואבדן מסת שרירים.
הדבר חשוב לאלו החוקרים את סיבות להזדקנות, שמטרתם אינה כל כך להאריך את החיים אלא לשפר את איכות החיים בשנות הזקנה. ואולם יש גם חסרונות לקלוטו. העכברים שחייהם הוארכו בניסוי החדש נראים כפחות פוריים. כמו כן גן האנטי אייג'ינג עלול גם להיות גורם לסכרת. הטריק של החוקרים יהיה לנסות למצוא דרכים לזכות בתוצאת החיים הארוכים של קלוטו ולהמנע מהחסרונות.
בני המאה מתרבים, אך סוד אריכות הימים עדיין עלום
מאת ג'ונתן דאפי
היום, זה כבר לא מספיק להגיע לגיל מאה: אנשים בני 110 ויותר מגדירים מחדש את מגבלות הגיל. השבוע מתו האדם המבוגר ביותר בעולם והאדם המבוגר ביותר בבריטניה, אך ההסבר לגיל המופלג אליו הגיעו נותר בגדר תעלומה.
יותר ויותר אנשים מגיעים כיום לגיל מאה – רק בבריטניה חיים כ-6,000 איש כאלה. אך איש אינו יודע מה ההסבר לכך שקומץ אנשים מגיעים לגיל כה מופלג. "בעולם המדע קיימת אי ודאות בשאלה האם יש משהו ייחודי באנשים החיים מעבר לגיל 90, ובייחוד אלה שעוברים את גיל מאה", טוען איאן פילפ, מרצה לטיפול רפואי בקשישים. "אבל רוב הממצאים מצביעים על כך שהתשובה חיובית – הם ייחודיים במידה מסויימת".
הגידול במספר האנשים המגיעים מעבר לגיל מאה משקף את הקפיצה העצומה בתוחלת החיים שאירעה במערב במהלך מאה השנים האחרונות. בתקופה הרומית היה הגיל הממוצע 22 שנים בלבד (בשל השיעור המזעזע של תמותת תינוקות), עד שנת 1800 היה הגיל 40, בשנת 1900 פחות מ-50 וכיום הוא נע בין אמצע לסוף שנות השבעים.
אולם נראה כי גיל מופלג הוא תכונה הקיימת זמן רב יותר משאנו עשויים לחשוב. גם לפני מאה שנה, קומץ אנשים חיו מעבר לגיל מאה. "התיעוד מתקופות מוקדמות יותר הוא לעתים קרובות לא אמין, לכן אנחנו לא יכולים להיות בטוחים, אבל לפחות מאז תקופת יוון העתיקה היו אנשים שהגיעו לגילאי שמונים ותשעים", אמר פרופסור טום קירקווד, מומחה לגנטיקה וזקנה.
נתון זה ונתונים אחרים מצביעים על כך שגיל מופלג אינו מותנה רק בתזונה ובתכונות סביבתיות, אלא במידה רבה גם בתכונות תורשתיות. גם אם נעשה מאמצים לחיות חיים בריאים – בדרך כלל השליטה אינה בידינו.
על כל פנים, גם אם ניתן היה למצוא מתכון לשיקוי חיים, המותאם להרגליהם של המאריכים לחיות – ייתכן שהמוות היה כבר נראה מפתה יותר. הנדריקה ואן אנדל-שיפר ההולנדית, שמתה השבוע בגיל 115 לאחר שהוגדרה כאישה המבוגרת ביותר בעולם, ייחסה את גילה המופלג לתפריט שהתבסס על דגי הרינג כבושים.
האשה המבוגרת ביותר בעולם, ז'אן לואיז קלמנט, שמתה בשנת 1997 בגיל 122, נהגה לשתות מדי יום כוס יין פורט, ואילו האנה בריסביץ' מבלארוס, חברה נוספת ברשימה הלא רשמית של "האנשים המבוגרים ביותר בעולם", היללה את סגולותיהם של מלפפנים כבושים, שומן חזיר ו-וודקה.
ביפאן, קמאטו הונגו, הטוען שהגיע לגיל 116 (אם כי אין מסמכים המוכיחים זאת בבירור), ממליץ על תה ירוק ושתיה מזדמנת של יין עשבים. גם האישה המבוגרת ביותר בבריטניה, לוסי ויקטוריה ד'אברו, דיברה בשבח "שתיה מדי ערב של ברנדי וג'ינג'ר אייל".
גם אם מתכונים ביתיים אלה אינם מרשימים את המדענים, נראה שהשתייכותה של גברת ד'אברו למועדון בני ה-110 ומעלה – מדברת בעד עצמה. ארגון הגרונטולוגים (חוקרי הזיקנה) האמריקאי מעריך שכיום חיים בעולם 68 אנשים כאלה. אף אחד מהם לא נולד בבריטניה – ד'אברו נולדה בהודו.
גיל מופלג תמיד ריתק את המין האנושי, אך במקרה של שיאני תקופתנו, חלק מהסקרנות מבוססת על התקופות ההיסטוריות המרתקות להן היו עדים. פלורנס ריבס, שמתה השבוע בגיל 111 לאחר שהפכה לאישה המבוגרת ביותר באנגליה, היתה בת 20 כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, בגיל העמידה בפרוץ מלחמת העולם השנייה, ויצאה לפנסיה עוד לפני שאלוויס פרסלי נכנס לרשימת הלהיטים.
גם אם החיים הולכים ומתארכים, במוקדם או במאוחר – אך לא יאוחר מגיל 120 – ההזדקנות מנצחת אותנו. אך לטענת מדענים, גיל 120 נותר גבול עיקש שמעבר לו קשה לגוף האנושי לעבור ללא שונות גנטית משמעותית – שעד כה אינה ידועה.
זו מחשבה עגומה שמגיל שלושים הגוף שלנו נמצא בתהליך הדרדרות. נראה כי כל מי ששואף להצטרף אל חבורת בני המאה ויותר אינו יכול לעשות דבר מלבד למלא אחר ההמלצות הידועות לכולנו – לאכול בריא, להתעמל, לא לעשן, להגביל את צריכת האלכוהול ולשמור על קשרים חברתיים ענפים. גם הגנטיקה מסייעת, וכמובן – קצת מזל אף פעם לא מזיק.
