ריצת עטלף-ערפד. שונה מריצתן של חיות בעלות ארבע רגליים
עטלפים מרחפים באוויר בקלילות, אבל ברגע שמדובר בהליכה הם מסוגלים רק לגרור את עצמם על הקרקע בתנועה מסורבלת. אחד היוצאים מן הכלל הוא עטלף-ערפד, הניחן בכושר הליכה המאפשר לו להתגנב לעבר טרף רדום – פרה או תרנגולת, למשל – כדי לנקב בבשרו חריץ קטן ולגמוע את דמו. הערפד המצוי, הנפוץ במרכז אמריקה ובדרום אמריקה, ניחן גם ביכולת תנועה מהירה יותר על הקרקע. אולם בעוד שבעבר הגדירו מדענים את תנועתו כדילוג, הרי שחוקרים מאוניברסיטת קורנל סבורים עתה שהעטלף-הערפד הוא אצן לשמו.
"עליהם להיות מסוגלים ללכת בבטחה כדי שיוכלו להתקרב לבעלי החיים שמהם הם ניזונים", אומר דניאל ריסקין, סטודנט לווטרינריה באוניברסיטת קורנל. "אבל לא היה לנו מושג שהם יודעים גם לעשות את הטריק הזה". "הטריק הזה" פירושו כושר ריצה-דהירה של ממש, שעל פי הגדרתו כולל שלב שבו בעל החיים אינו נוגע באדמה.
ריסקין והמנחה שלו, הד"ר ג'ון הרמאנסון, הסריטו בווידיאו עטלפים-ערפדים בטרינידד על גבי הליכון מיוחד. כאשר הם הגבירו את מהירות ההליכון, עברו ברגע מסוים העטלפים מהליכה לריצה. הריצה הזאת, כותבים החוקרים בכתב העת "Nature", שונה מזו המאפיינת חיות בעלות ארבע רגליים. העטלפים מניעים את עצמם קדימה בעזרת האמות הארוכות, תוך כיפוף אצבעותיהם כך שפרקי הידיים נוגעים בקרקע. למעשה הם רצים על גבי קצות כנפיהם.
ייתכן שכושר הריצה של עטלפים-ערפדים התפתח באחרונה, בגלל הצורך שלהם להתאים את עצמם להרגלי האכילה הייחודיים שלהם. "אחת התעלומות הגדולות היא השאלה ממה הם ניזונו לפני שהבקר והתרנגולות הובאו למרכז ולדרום אמריקה", אמר ריסקין. נראה שבעבר הטרף שלהם היה שונה – בעלי חיים קטנים וזריזים. "עם פרות לא קשה במיוחד להתעסק", הסביר ריסקין, "אבל אם אתה עטלף-ערפד ואתה ניזון מבעל חיים קטן וזריז, והוא מתעורר פתאום ומתחיל לברוח בריצה, זה בהחלט עוזר אם אתה יכול לרוץ אחריו".
הנרי פאונטן, ניו יורק טיימס
י
