כשליש מהישראלים מוכנים לרמות כדי להרוויח כסף

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ביחד עם שותפים בינ"ל גילה כי אנשים שהתבקשו לענות תשובה מהזכרון חיפשו בגוגל בלי רשות כדי לקבל כסף * עוד ממצא: הישראלים אדישים לשחיתויות

אנשים אשר מקבלים תמריצים כספיים נוטים לנהוג בצורה מושחתת, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה, בשיתוף עם אוניברסיטת וושינגטון. "המחקר מראה לנו שכסף משחית. הצענו למשתתפים ולמשתתפות שלנו רק 50 ש״ח בתמורה לכך שיסיימו בהצלחה מטלה פשוטה, וראינו שקרוב לשליש בחרו לרמות כדי לקבל את הכסף״, אמרה הדוקטורנטית מורן שכניק מעורכות המחקר.

במחקר שפורסם בכתב העת International Journal of Public Opinion Research, ביקשו הדוקטורנטית מורן שכניק וד"ר ישראל ויסמל מנור מבית הספר למדעי המדינה, יחד עם פרופ׳ פטרישיה מוי מאוניברסיטת וושינגטון וד״ר ריקו ניומן מהאוניברסיטה הטכנית של ברלין, לבדוק אם תמריץ כספי יגרום לאנשים לנהוג בצורה לא מוסרית. במחקר השתתפו כ-400 נבדקים ונבדקות מישראל שנחשפו למבזקי חדשות שצולמו באולפני כאן – תאגיד השידור הישראלי. מחצית מכלל המשתתפים והמשתתפות נחשפו למבזק שכלל ידיעה על ראש עירייה מושחת, והמחצית השנייה לידיעה על ראש עירייה שחתם על הסכם להקמת קריית הייטק. לאחר שצפו במבזקים, נתבקשו לענות על שאלות שקשורות למבזק, כאשר לחצי מהם הובטח פרס כספי של 50 ש"ח יענו נכון על כל השאלות. המשיבים נתבקשו לענות על כל השאלות מהזיכרון ולא לעשות שימוש במנוע חיפוש כמו גוגל כדי למצוא את התשובות.

מהממצאים נמצא כי כשליש מהמשתתפים והמשתתפות שהובטח להם פרס רימו ונכנסו לגוגל כדי למצוא את התשובות לשאלון, יותר מפי עשרה מאשר אלה שלא הובטח להם פרס כספי. לדברי החוקרים, משמעות הממצא היא  שדי בתמריץ כספי לא גדול כדי להביא אנשים מסוימים להתנהג בצורה לא מוסרית. עוד נמצא כי לחשיפה לסיקור חדשותי של שחיתות לא הייתה השפעה על התנהגות הצופים וזאת בניגוד לממצאים שנערכו בעבר במחקרים שונים.

"ייתכן שבישראל אנחנו מוצפים בסיקור תקשורתי רב של פרשיות שחיתות, עד כדי כך שאנחנו כבר לא מושפעים מחדשות בנושא", אמרו החוקרים. ״אנחנו מתכננים לערוך מחקר דומה במדינות שבהן אזרחים לא חשופים בכל יום לחדשות על מעשי שחיתות מצד המנהיגים שלהם, ולאחריו נוכל גם להשוות בין המדינות״.

עוד בנושא באתר הידען:

4 תגובות

  1. הסבר אלטרנטיבי:
    לציבור בישראל אין אמון במערכת המשפט ולכן הרשעה של אדם לא נתפסת כאמת

  2. הצעת שאלות למחקרים נוספים:

    מה אחוז המנהיגים האתיים שעשויים לצמוח מעם שאדיש לשחיתות ושליש ממנו מושחת "מהבית/ספר", עד שהוא מוכן לרמות כדי "להרוויח" 50 שקל?

    האם השחיתות נובעת מדוגמה רעה שנותנים מנהיגים לעם, או שהמנהיגים הנבחרים משקפים במידה כלשהי – את "ערכי" החברה האזרחית שצמחו ממנה?

    האם לגיטימי לרמות גוי שאין לו נשמה, אלא הוא בבחינת "קליפה" גופנית גרידא?
    את מי מרמים כשיש מיעוט של גויים מסביבך?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.