חורף חם יחסית באנטארקטיקה ב-2004 שמר על עובי דק יחסית של שכבת האוזון המגינה מעל יבשת הקרח, תופעה הידועה כחור באוזון.
חורף חם יחסית באנטארקטיקה ב-2004 שמר על עובי דק יחסית של שכבת האוזון המגינה מעל יבשת הקרח, תופעה הידועה כחור באוזון. גודלו של החור מתקרב לגודל השיא של השנה שעברה. בכל שנה החור מתפשט מעל אנטארקטיקה ולעיתים מגיע לאיזורים מאוכלסים בדרום אמריקה וחושף את התושבים לקרינה האוטרה-סגולה שבדרך כלל נספגת על ידי האוזון.
למדענים יש כיום כלים חדשים לחקור את התופעה השנתית, וכיצד חומרים כימיים מעשה ידי אדם תורמים להתפרקות האוזון ולהפחתת כמותו באטמוספירה העליונה.
התמונה צולמה ב-22 בספטמבר 2004. שכבת האוזון דקה יותר מעל אנטארקטיקה. החור מגיע לשיא ושטחו 24.2 מיליון קמ"ר. השיא עד כה היה 29.2 מיליון קמ"ר בשנת 2000. מ-1 באוגוסט ועד 5 באוקטובר 2004, הגיעה שכבת האוזון לערך הנמוך של 99 יחידות דובסוניות. נתונים ממערכת מחקר של נאס"א המכונה TOMS (Total Ozone Mapping Spectrometer) הנמצאת על הלווין Earth Probe satellite.
צילום: נאס"א.
לידיעה באתר נאס"א
