מדינת ישראל אינה משקיעה בתחום הטכנולוגיה הרפואית ומפסידה כך כסף, יוקרה ומוחות, טוען פרופ' זאב רוטשטיין * זאב הולצמן: חייבים להשקיע בביוטכנולוגיה
מכשיר MRI משולב בתוך חדרי ניתוח. פיתוח ישראלי שהגיע לכלל ייצור, ונמכר לבתי חולים בארץ ובעולם
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/whocare130504.html
בארץ קיימים כשרונות רבים בתחום הטכנולוגיה הרפואית ויכולת חדשנות בלתי רגילה, אומר פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל בית החולים הכללי במרכז הרפואי על שם שיבא בתל השומר, אולם המדינה אינה מנצלת כלל את המשאבים העומדים לרשותה בתחום זה. בעוד שמדינות אחרות עושות את מרב המאמצים לקדם פיתוח של טכנולוגיות רפואיות חדשות, מדינת ישראל אינה משקיעה בכך כלל, ולמעשה היא מהמדינות שהשקעתן במחקר ופיתוח בתחום זה היא המעטה ביותר.
הבעיה הראשונה והעיקרית בנושא זה היא, כמו תמיד, התקציב. התקציבים שמעמידה המדינה לצורך מחקר ופיתוח של טכנולוגיה רפואית אינם מספיקים כלל, אומר פרופ' רוטשטיין. תקציב המדען הראשי במשרד הבריאות הוא אפסי, ואילו תקציב המדען הראשי של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (תמ"ת) אמנם גדול יותר, אך הוא מיועד לפיתוח התעשייה והטכנולוגיה בכל התחומים ולא רק בתחום הרפואה, ולכן המחקר של טכנולוגיה רפואית זוכה רק לחלק קטן ממנו. הדבר מביא לכך, מספר פרופ' רוטשטיין, שאין תקנים לחוקרים ואין תקציב שמאפשר לשלם להם שכר ראוי.
בעיה נוספת היא הגישה השולטת כיום במדינה, שלפיה מחקר צריך להתבצע באוניברסיטאות ולא בבתי החולים, ובהתאם לכך התקציבים של בתי החולים מצומצמים למינימום. תפישה זו היא בעייתית, מסביר פרופ' רוטשטיין, שכן מחמיצה את כשרונם למחקר של רופאים העובדים בבתי החולים מצד אחד, ומקשה על בתי החולים לגייס אנשי מחקר טובים מצד שני. האוניברסיטאות בארץ מקבלות תקציבים ומענקים רבים מגורמים מחו"ל, אך בתי החולים מתקשים לעשות כן, מציין רוטשטיין. קשה מאוד לנסות לגייס תקציבים ממדינות זרות כאשר אי אפשר להראות השתתפות מינימלית של מדינתך שלך בהשקעה; אם היו לנו תקציבי מחקר מקומיים היה לנו קל יותר לגייס השקעות בינלאומיות, הוא אומר.
רוטשטיין גורס כי הטעות של משרד האוצר היא התייחסות אך ורק להשקעה הדרושה לצורך פיתוח טכנולוגיות רפואיות ולא לרווחים שיכולים לנבוע ממנו, והתייחסות לבתי החולים כספקי שירותי רפואה בלבד, כשהנושאים האחרים, כמו מחקר ופיתוח, נתפשים כבזבוז ולא כפוטנציאל רווח. ברגע שאחד מהמפתחים מצליח, והטכנולוגיה שפיתח נעשית שימושית, הרווחים מכך יכולים לכסות על אובדן ההשקעה של 20 טכנולוגיות שפיתוחן לא עלה יפה, הוא אומר.
בעיה נוספת המקשה על פיתוח טכנולוגיות רפואיות בתוך בתי החולים היא הגדרת זכות הקניין. כיום כל טכנולוגיה שמפותחת במסגרת עבודה בבתי החולים הציבוריים מוגדרת כשייכת למדינה, כך שנמנעת מן המפתחים הזכות לבעלות על המצאתם וכן הפוטנציאל לרווחים עתידיים. בהמשך המדינה אינה משקיעה כלל בפיתוח ההמצאה וכך היא אובדת בנבכי הביורוקרטיה.
התוצאה של כל הקשיים הללו העומדים בדרכו של פיתוח טכנולוגיות רפואיות חדשות, אומר רוטשטיין, הוא שאנשים נמנעים מלעשות זאת בארץ, ובמקום זאת עוברים לעבוד במקומות אחרים. "כאשר הם מפתחים טכנולוגיה חדשה ומצליחה בעמק הסיליקון, מה זה עוזר לנו שפעם הם היו ישראלים?" הוא שואל.
למרות הקשיים, ישנן הצלחות ספורות. ביניהן מונה רוטשטיין את חברת ביוסנס, אשר פרצה דרך בתחום המיפוי האלקטרופיסיולוגי התלת ממדי של הלב. חברה זו נמכרה לחברת ג'ונסון אנד ג'ונסון האמריקאית, והפיתוח החדש, כמו רבים אחרים, לא הגיעה למיצוי כלכלי במערכת הבריאות.
המדינה חייבת לשנות את התייחסותה לנושא, כדי לנצל את הפוטנציאל הגלום כאן, אומר פרופ' רוטשטיין. יש לשנות את המצב בתחום זכות הקניין הרוחני ולתקצב את המחקר בבתי החולים. משרד הבריאות צריך להיות אחראי על תקציב מחקר משלו, שיחולק לחוקרים בבתי החולים. אילו תפישתה של המערכת היתה שונה, היתה עלייה ניכרת במספר הטכנולוגיות הרפואיות המפותחות בארץ, והמדינה היתה יכולה להרוויח מכך גם יוקרה וגם כסף, אומר רוטשטיין.
דובר משרד הבריאות, רובי שטיינברג, מסר בתגובה כי משרד הבריאות יזם מהלך של טיפול בתחום הקניין הרוחני, ולשם כך הוקם צוות בין משרדי של משרדי הבריאות והאוצר. שטיינברג לא התייחס לעניין הפניית תקציבים למחקר על ידי משרד הבריאות.
ורד פרכטר, הארץ, חדשות וואלה!
ענף הביוטכנולוגיה – אסור לפספס ענף צומח
הזדקנות האוכלוסיה במערב והעליה ברמת החיים יצמיחו ביקוש לתרופות מתוחכמות. האם תעשיית הביוטכנולוגיה הישראלית תשכיל לנצל זאת?
מאת זאב הולצמן
ענף הביו-טכנולוגיה הוא אחד הענפים המדוברים ביותר בארץ וניתן היה לראות זאת בשבוע הביוטכנולוגיה ובהזדמנויות אחרות בתקופה האחרונה.
ואולם נראה שהענף רחוק ממיצוי הפוטנציאל. מצד אחד קיימת הטענה כי התשתית המדעית בענף היא בין המובילות בעולם, וכי במוסדות האקדמאים השונים נצבר ידע רב. מספר הפרסומים הוא בין הגבוהים בעולם. בפועל, אם אנו באים לבחון את היקף הפעילות העסקית-כלכלית בסקטור הביוטכנולוגיה בארץ, הרי נראה כי בהשוואה לשני הסקטורים המובילים האחרים – סקטור התקשורת וסקטור התוכנה, אזי סקטור הביוטכנולוגיה נמצא בפיגור יחסית. גם אם נבחן את היקף ההשקעות בחברות סטארט-אפ בענף הביו-טכנולוגיה נראה שסך כל היקף ההשקעות הינו יחסית נמוך בהשוואה לענפים אחרים.
יחד עם זאת, כדי לשים את הדברים בפרופורציה יש לציין כי גם בענף הביוטכנולוגיה יש מספר הצלחות משמעותיות כגון נושא הקופקסון, חברת אינטרפרם הנמצאת בבעלות סרונו, ועוד, כך שכל אלה הקוטלים את הענף אינם רואים את התמונה המלאה.
אם נסתכל עשור קדימה, אין ספק כי צרכי העולם המודרני במדינות המפותחות בנושא התרופות השונות הולכים וגדלים, עקב הזדקנות האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים וכי היקף ההשקעות והיקף הפעילות של הענף הינו בקצב הגידול העשוי להיות הגבוה ביותר בהשוואה לסקטורים האחרים. ולכן להערכתנו, יש לתת עדיפות לפעילות ענף זה גם בישראל.
אחד הדברים העיקריים החסרים בישראל הינה העמקת פעילות החברות הבינלאומיות המובילות. אנו רואים לאחרונה גידול מסוים בהיקף הפעילות של חברות כגון נוברטיס, אמג'ן ואחרות, אך עדיין היקף הפעילות של החברות הבינלאומיות המובילות מאירופה ומארה"ב הינו קטן בהרבה בהשוואה לסקטורים אחרים. אם נבחן את מה שקורה בסקטור התקשורת והתוכנה, רואים שכל חברה טכנולוגית גלובלית מובילה נמצאת בישראל בהיקף ניכר. ניתן למנות אין סוף חברות בינלאומיות הפועלות בישראל בתחומי התקשורת והתוכנה. לא כך הדבר בענף הביוטכנולוגיה ואם ברצוננו להבטיח גידול וצמיחה של ענף זה וניצול מלא של הפוטנציאל והתשתית המדעית הקיימת בישראל אזי יש לנסות למשוך חברות בינלאומיות מובילות להרחיב את היקף פעילותן בארץ בין אם הקמת מרכזי מחקר, השקעות, מפעלי ייצור וכו'.
תנאי הכרחי להצלחת הפעילות בארץ הינה הרחבת הפעילות של חברות הביו-טכנולוגיה העולמיות בישראל. בין היתר המדינה תצטרך לפתור את בעיית הקניין הרוחני, כאשר המדיניות בו מוכתבת למעשה על ידי חברת טבע. יש לקוות כי בסופו של דבר הבעיה אכן תיפתר בצורה הוגנת והולמת לכל הצדדים, כפי שמקובל במדינות המערביות המפותחות.
בעיה נוספת הקשורה לענף הינו מחסור במנהלים בעלי ניסיון וידע בפעילות בענף זה. היווצרות קאדר ניהולי רחב הינה פונקציה של היקף הפעילות וכמובן שהדברים קשורים זה בזה. יחד עם זאת קיימים מספר יחסית רב של ישראלים בעמדות מפתח בחברות גלובליות ואם ניתן היה למשוך אותם בחזרה לישראל הדבר עשוי היה להוות חיזוק משמעותי. גם נושא ההשקעות של קרנות הון סיכון בענף הינו בעייתי. רוב קרנות הון הסיכון הפועלות בישראל בכלל לא משקיעים במדעי החיים ורק מספר מצומצם ביותר של קרנות כגון פיטנגו, גיזה, אוורגרין משקיעות בשלושה סקטורים בישראל, ביניהם סקטור מדעי החיים. מספר קרנות המתמקדות והמתמחות בהשקעות אך ורק במדעי החיים הינו יחסית קטן ועדיין לא נוצרה קרן שתעבור את סך 100 מיליון הדולרים. קיימות מספר קרנות מתמקדות כגון מדיקה, אינומד, ויטלייף ואחרות, אך סך הכל היקף ההשקעות בענף בישראל משתקף גם בהיקף הפעילות של קרנות הון הסיכון.
בנוסף, איננו רואים פעילות של קרנות הון סיכון מחוץ לישראל באותו היקף כפי שאנחנו רואים בסקטורי התקשורת והתוכנה. קרנות הון סיכון זרות, בעיקר אמריקניות המתמקדות בתחום מדעי החיים לא רוו נחת במיוחד בהשקעותיהן בארץ ולחברות ישראליות קשה ביותר לגייס מהם את היקף הכספים הדרוש להמשך התפתחותן. מחסור בהון הניצב בפני חברות הסטארט-אפ הביו-טכנולוגיות הישראליות הינו אחד הבעיות והאתגרים הקשים ביותר בפני התפתחות סקטור זה.
המדען הראשי הודיע כי משרדו מוציא מחדש מכרז להקמת חממות ביו-טכנולוגיות. אין ספק כי זו פעילות מבורכת, אשר עשויה לתת תמריץ וזריקת חיים משמעותית ביותר להרחבת היקף הפעילות בתחום, בעיקר בשלבים הראשוניים בי ותר. יחד עם זאת עדיין האתגרים שציינו, כלומר יכולת גיוס הון בשלבים היותר מתקדמים של חברות ישראליות מקרנות זרות והרחבת היקף מעורבות החברות הבינלאומיות בישראל ויצירת סגל ניהולי מתאים מהווים אתגרים מיוחדים הניצבים בפני התפתחות סקטור זה.
יחד עם זאת, אנחנו חושבים כי עשר שנים קדימה, תחום מדעי החיים עשוי להיות אחד התחומים הצומחים ביותר בעולם ובישראל בפרט וכדאי להתכונן כבר מעכשיו.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~840440518~~~82&SiteName=hayadan
