קרן ברי האמריקנית תרמה 26 מיליון דולר והממשלה הוסיפה 26 מיליון דולר נוספים והשאר מתקציב הטכניון
אבי בליזובסקי
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/nano_technion060205.html
הטכניון יקים מכון מחקר בתחום הננו-טכנולוגיה, בעזרת תרומות בסך 88 מיליון דולר שקיבל. קרן ראסל ברי מניו ג'רסי תרמה 26 מיליון דולר וממשלת ישראל, בהובלת ד”ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התעשיה והמסחר, הוסיפה 26 מיליון דולר נוספים. הטכניון יגייס עוד 36 מיליון דולר במרוצת חמש השנים הבאות, בעזרת ידידיו ברחבי העולם. בראש המרכז החדש, שיהיה מהגדולים בעולם, יעמוד פרופסור אורי סיון, מהחוקרים הידועים בתחום הננו-טכנולוגיה.
“מעמדו של הטכניון כגורם עולמי מוביל בשדה הננו-טכנולוגיה השפיע משמעותית על החלטתנו”, אמרה אנג'ליקה ברי, נשיאת קרן ברי, שהגיעה לישראל לרגל האירוע. “ההתפתחויות שכבר נרשמו בתחום זה טומנות בחובן תקווה לאנשים בכל רחבי העולם, ותואמות את שליחותנו – תמיכה בפעילויות העשויות להשפיע משמעותית על חייהם של אחרים”.
אבני הבניין המשמשות את המדענים בתחום הננו-טכנולוגיה הן בגדלים ננו-מטריים – עצמים שגודלם אינו עולה על 1:100,000 של עובי השערה. מדע הננו-טכנולוגיה כבר הביא לפיתוחם של מוצרים רבים, כגון מכשירים לאיבחון רפואי ומקורות אור חדשים, אשר להם יישומים מסחריים וצבאיים נרחבים. בין היישומים העתידיים הרבים בתחום זה ניתן למנות מחשבים קטנים ומהירים מאלו שישנם כיום; חומרים קלים שחוזקם עולה בעשרות מונים על חוזקה של הפלדה; “ננובוטים” שיוכלו לסייר ברחבי מערכת הדם ולטפל במחלות; וחומרים שביכולתם לסנן מן המים חיידקים, וירוסים ורעלים.
למעלה מחמישים קבוצות בטכניון, שבמסגרתן פועלים כמאתיים תלמידי מחקר וחמישים פוסט-דוקטורנטים, מבצעים עבודה חלוצית בשדה מדעי הננו והננו-טכנולוגיה, בהקשרים בין תחומיים ביניהם ביוטכנולוגיה, תקשורת, חלל והנדסת חומרים. עבודתם עשויה להוביל לפיתוחים כגון ננו-מחשבים שבונים את עצמם, טיפולים יעילים במחלות קשות ואמצעים חדישים למאבק בטרור.
נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, אמר כי התרומה הנוכחית של קרן ראסל ברי, יחד עם התרומות הנוספות, תאפשר לטכניון לגייס חוקרים מהשורה הראשונה בעולם, להרחיב את תשתית המחקר וההוראה ולהמשיך ברכישת הציוד החדיש הנדרש לצרכים אלה. הסכום יממן גם מענקי מחקר. “הטכניון הוא חממה לפיתוחים המתקדמים ביותר בשדה הננו-טכנולוגיה, בין השאר משום אופיים הבינתחומי של המחקר וההוראה במוסדנו”, אמר נשיא הטכניון. “אופיו הבינתחומי של הטכניון הומחש בעובדה שחוקרי הטכניון שזכו בפרס נובל בכימיה הם דווקא אנשי הפקולטה לרפואה. בתחום הננו-טכנולוגיה עוסקים בטכניון חוקרים ממגוון רחב של תחומים, מפיסיקה והנדסה ועד כימיה, ביולוגיה ורפואה”.
“תרומתן של קרן ברי ומדינת ישראל מבטאת הכרה בתפקידו המשמעותי של הטכניון בעולם המחקר הננו-טכנולוגי. זהו כבוד עצום עבורנו”, הוסיף נשיא אגודת דורשי הטכניון בארה”ב, סטפן לייזר. “תרומה זו תאיץ את פריצות הדרך המדהימות במדע עתידי זה, ותבטיח את מקומו של הטכניון בחזית המחקר הננו-טכנולוגי בישראל ובעולם כולו”.
אלה הם כמה מהפיתוחים האחרונים שנרשמו בטכניון בתחום הננו-טכנולוגיה בשנים האחרונות:
* בשנה שעברה פיתחו חוקרים בטכניון טרנזיסטור זעיר המבוסס על מולקולות DNA , צינוריות פחמן ומתכת. פיתוח זה נחשב לצעד משמעותי בפיתוחם של התקנים בממדים ננו-מטריים, ועשוי להניב שבבי מחשב מתוחכמים שהינם מהירים וחזקים יותר מן השבבים הקיימים כיום.
* ננו-מצנחים העשויים מסיבים ננו-מטריים. המצנחים הזעירים, שנבנו על פי מודלים המצויים בטבע, עשויים לשמש לזיהוי מדויק של רעלים כימיים המופצים באוויר. מטכנולוגיה זו עשויים לצמוח יישומים צבאיים, למשל פיתוח כלי חיוני במאבק בטרור.
* חוקרים בטכניון נעזרים בננו-טכנולוגיה לפיתוחן של מערכות להזרקת תרופות, שיאפשרו טיפול כימותרפי סלקטיבי הפועל רק על תאים סרטניים ואינו נוגע בתאים בריאים.
יו”ר קורטוריון הטכניון, בן סוסביץ', אמר כי הזרמה זו של תרומות גדולות תאפשר לטכניון להרחיב ולהאיץ מחקרים ופיתוחים בתחום זה.
קרן ראסל ברי נוסדה במטרה לממש את ערכיו, שאיפותיו ורעיונותיו של ראסל ברי ז”ל באמצעות השקעות ברעיונות חדשניים שנועדו לשפר את רווחת החברה, ולתמוך ביחידים ובארגונים ללא מטרות רווח המשפיעים משמעותית על חייהם של אחרים.
טקס החתימה יתקיים היום, יום א', 6/2/2005 בשעה 17.00, במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, בהשתתפות התורמת, אנג'ליקה ברי, השר אהוד אולמרט וראשי הטכניון.
ידען ננו טכנולוגיה
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~76162354~~~57&SiteName=hayadan
