מדובר באחד החומרים הכימיים המסוכנים ביותר. מדענים מקיימברידג' הצליחו לכלוא אותו בתוך אטומים אחרים המונעים ממנו להגיב תגובה אלימה עם האוויר
מזה מאות בשנים הוא נודע בתגובתו האלימה עם אוויר – אולם צוות מחקר מאוניברסיטת קיימברידג' הצליח לאלף את אחד מהחומרים הכימיים המסוכנים ביותר – זרחן לבן. מחקר זה יוכל להוביל גם לאפשרות לשנע ולטפל במגוון חומרים מסוכנים נוספים באופן בטוח יותר בעתיד הקרוב.
החומר המדובר הינו זרחן לבן – חומר גלם עבור ההכנה של כימיקלים שימושיים רבים, ביניהם קוטלי-עשבים, מדבירי-חרקים ודשנים. זרחן לבן ידוע לשמצה גם בנטייתו להתלקח בקלות. בזכות תכונתו זו הוא משמש ביישומים צבאיים ליצירת מסך-עשן למיסוך תנועת החיילים אל מול פני האויבים, וכן בחומרי-הצתה של פצצות, ארטילריה ומדוכות.
מחקר זה, שפורסם בכתב-העת המדעי היוקרתי Science, התבצע ע”י צוות חוקרים מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת קיימברידג' ובאוניברסיטת Jyvaskyla בפינלנד.
הצוות פיתח “כלוב מולקולארי” לשם ייצוב זרחן לבן ללא הגבלת זמן. כלוב זה הופך את הזרחן לבטוח עד זמן השימוש בו, היוצא לפועל כאשר מוסיפים לו חומר ייחודי הקרוי בנזן.
היישומים המעשיים של מחקר זה הינם מרשימים ביותר: השיטה לכליאת פרודות פרטניות של חומר מאפשרת לנצל את החומר ולאחסן אותו בבטיחות גבוהה יותר, והיא תוכל לשמש לטיפול של חומרים מסוכנים נוספים. החוקר הראשי מסביר: “נראה כי בקרוב השיטה שלנו תוכל לשמש לניקוי שפכים של זרחן לבן, הן בעקבות תאונת עבודה והן באזורי לחימה שונים. בנוסף ליכולתו לגרום לכאבים עזים וכוויות איומות בזמן התלקחותו על העור, זרחן לבן גם רעיל ביותר ומהווה סיכון סביבתי משמעותי.”
10 תגובות
איתי,
בהמשך לשאלתך, תגדיר "קר", מקרר מספיק טוב?
אם אתה יכול להשתמש בו כגז מזגנים? תיאורטית כן, מעשית לא. לרוב גז מזגנים עובד על שני מצבי צבירה (פאזות בשביל ארז)- גז ונוזל, מפני שאז אתה משתמש בחום הכמוס של החומר. כדי לדחוס חנקן אתה תצטרך להשקיע המון המון עבודה.
באופן כללי, תשתמש במעט גז, אך גודל הציוד שלך יגדל בהרבה יותר, בעיקר המדחס…
לאיתי,
כמה זמן לוקח לתפוח שנופל מהעץ לפגוע בקרקע?
זה בערך אותו דבר, חסר לך המון נתונים.
רק משליפה, זה תלוי בשטח פנים של הכלי שאתה מאכסן אותו, בחומר הבידוד, בכמות החנקן, בטמפ’ האוויר בסביבה, האם האוויר נע או נייח וכל מני כאלה.
תשובה במילה אחת תהיה מהר…
ולארז,
חשבתי בהתחלה כמוך, אבל מה רע טיפה בקצת עיברית נכונה ותקינה? זה לא צורם לעין, נהפוך הוא, מוסיף ערך למאמר…
כתבה טובה ולדעתי חשובה (ובודאי שהמחקר חשוב).
למי שאינו חש בנוח בגלל השימוש במילים עבריות
באתר עברי, מומלץ לעבור לקרוא באתרים העוסקים
במדע פופולרי בשפה אחרת (ויש הרבה כאלו).
תמצית מעניינת מאד ומקצועית 🙂
יישר כוח אתר מעולה
במרוצת תשע השנים האחרונות שאני מסתובב בכנסים בארץ ובעולם, וגם בפקולטאות (עוד מילה לועזית מקובלת) לפיזיקה ולמדעי החיים, לא שמעתי מעולם את המילה ‘פרודה’. אמנם מרבית הסמינרים ניתנים באנגלית, אך גם באלו שניתנו בעברית נאמר “מולקולה” ולא “פרודה”.
אינני חושב ששימוש במילה השגורה והברורה יותר משמעותה הרג השפה העברית. אני מאוד מעריך עברית צחה, אבל השפה צריכה להיות שימושית ונגישה. דעתי היא שאין להשתמש במונחים שאינם מוכרים, רק כיוון שזו העברית. יש למילים כמו “פרודה” מילון יפה, ששמו “מילון המילים האובדות” (מילון נפלא, אגב, המכנס מילים עבריות נוספות שאינן בשימוש) ושם, מכונסים כל המילים העבריות אשר לא הוטמעו בשפה העברית העכשווית.
אני מבין את הדאגה לשפה העברית המדלדלת, אך יש מציאות. בעיני השימוש ב”פרודה” הינו אובססיבי ומלאכותי, לא נוח ולא קריא. הדגמתי את המלאכותיות שבדבר על ידי ציטוט הטקס, שגם הוא כשל בשימוש במונח הידוע והמקובל, מולקולה. דעתי היא שאילו כל הטקסט היה נכתב תוך שימוש במילה “מולקולה” הוא היה ברור יותר.
עלי לציין כי בכל מקרה – עם פרודה או עם מולקולה – אני מודה לד”ר (אגב, זה התעתיק העברי הנכון. ד”ר ולא דר. כפי שכתוב למעלה) נחמני על כתבותיו המחכימות.
שבוע טוב לכולם, גם לאדון “פרודון” הציני, שטרח לזלזל בלא כל ידע בהשכלתי האקדמית (גם היא של ד”ר). אתה לא חייב להיות גס רוח ולזלזל בי ובדעתי כדי שדעתך תישמע כמשכילה יותרן.
יש לי שאלה שלא מאוד קשורה לנושא המאמר אבל קיוויתי שיהיה פה מישהו שידע לענות לי.
רציתי לדעת כמה זמן לוקח לחנקן נוזלי להתחמם במידה ניכרת במגע עם אוויר בטמפרטורה של 18-40 מעלות צלזיוס.
בנוסף רציתי לשאול האם יש אפשרות לשמור עליו קר למרות שהוא בא במגע עם אוויר ולבסוף האם ניתן להשתמש להעביר אותו תהליך כמו זה שמועבר על הגז במזגנים ומקררים וכך לשמור אותו קר.
תודה
לא הבנתי ארז איש האקדמיה היקר מדוע אתה כעוס,האם השימוש במילה עברית במקום מילה שמקורה לא עברי מטריד אותך ,או השימוש הכפול .
פרודה היא מילה מובנת ותקינה לחלוטין , גם לאנשי "אקדמיה" לכאורה.
אל תהרגו את השפה העברית לחלוטין.
*לחדיר=להחדיר
ואני שוב מתנצל על נימת הדברים. מקווה שכוונתי תובן ללא כעס.
בסך-הכול אני חושב שהכתבות יהיו הרבה יותר ברורות קריאות ונגישות אם תשתמש במילה המוכרת יותר: מולקולה/מולקולות.
(וזאת בהנחה שאני עצמי הבנתי למה הכוונה "בפרודה".)
תודה.
השימוש הכפייתי (אובססיבי) במילה "פרודה" ממש מעצבן. מי משתמש במילה הזאת חוץ ממך?
ואם אתה חושב שזאת מילה מובנת, למה כתוב "כלוב מולקולרי" ולא "כלוב פרודתי"?
סליחה על הטון הכעוס, אבל בכל פעם שאני קורא את הכתבות שלך הנושא מציק לי. אני אקדמאי, ומעולם לא שמעתי אקדמאים מדברים על פרודות. זה נסיון עקר לחדיר מילה שפסה מן העולם. אפילו האקדמיה ללשון עברית מוותרת כשהיא מבינה שהקרב אבוד, ומילה לועזית מצאה את מקומה בשפה העברית.
יחי המולקולות.
זה טיפול בסימפטום במקום טיפול במחלה…
למקום למנוע סיכון וזיהום פשוט ע"י להפסיק להשתמש בחומר ומציאת חלופות, מחפשים דרכים להמשיך להשתמש בחומרים מסוכנים שבסוף יחזרו אלינו…
http://www.storyofstuff.com/international/