סיקור מקיף

מדענים בבריטניה מבקשים להפיק עוברים היברידיים המכילים DNA של אדם ופרה

זאת כדי לייצר מלאי עוברים כמעט אנושיים לצורך מחקר בתאי הגזע בלי להפיק ביציות מגוף של נשים

מדענים בבריטניה הגישו בקשה לרשות ליצור עובר שישלב DNA אנושי עם ביצית של פרה. החוקרים, מאוניברסיטת ניוקסל ומקינג קולג' בלונדון, ביקשו מהרשות לפריון ואמבריולוגיה בבריטניה רשות לניסויים שימשכו שלוש שנים.

העוברים ההיברידיים הללו ישתמשו למחקרים בתאי גזע ולא יתאפשר לפתח אותם לעובר אלא לגדלם לכל היותר כמה ימים במבחנה, ואולם מבקרים טוענים כי הניסוי איננו אתי והוא בעל סכנות פוטנציאליות. מחקר תאי הגזע הוא אחד מהתחומים המבטיחים ביותר במדע הרפואה.

הם תאי האב של הגוף, והעוברים בני חמישה ימים עטופים בהם. כל תא כזה טומן בחובו את הפוטנציאל להפוך לכל תא בכל רקמה בגוף. זו בדיוק התכונה שהמדענים מבקשים לנצל כדי לטפל במחלות כגון פרקינסון, שבץ ואלצהיימר. כדי לעשות זאת, הם זקוקים לגישה לאלפי עוברים לצורך המחקר. הבעיה היא שביציות של בני אדם למחקר נמצאות במחסור וכדי להוציא אותם מגוף האישה יש צורך בניתוח. זו הסיבה שבעטיה מבקשים המדענים להשתמש בביצית של פרה כתחליף. הם יזריקו DNA אנושי לתוך ביצית של פרה, שהחומר הגנטי שלה הוסר ואז יוצרים עובר באותה טכניקה ששימשה ליצירתה של הכבשה דולי.

התוצאה היא עובר שיהיה 99.9% אנושי, עם מעט אלמנטיים מהבקר, אותו DNA מיטוכונדרי – הDNA שמחוץ לגרעין התא. למרות השיעור הזעיר של המרכיבים הלא אנושיים היצור יהיה למעשה בן כלאיים, כימרה, כלומר חלקו אנושי וחלקו בעל חיים. המטרה תהיה להפיק תאי גזע מהעובר בגיל ששה ימים ואז להשמידו. איכות וחיות תאי הגזע תיבדק והמדענים יראו אם השיטה אכן פועלת.

המדענים גם מתכננים לחקור את הדרך שבה תאי הגזע מתוכנתים מחדש לאחר שימזגו אותם כדי לראות אם הם ניתן לאתר תהליכים שימושיים שהם יכולים לחקות במעבדה. החוקר הראשי בפרויקט, ד"ר ליל ארמסטרונג אמר בראיון לבי.בי.סי: "אם נוכל ללמוד מתאי הביצית כיצד ליצור תאי גזע עובריים בלא שיהיה צורך להשתמש בביצית של בעל חיים בכלל אזי יום אחד אולי נוכל לרפא מחלות כגון פרקינסון או לשפר מצבם של חולים במחלות תלויות גיל היוצרים מעמסה על החברה."

ד"ר סטפן מינגר, מקינגס קולג' אמר: "המצב הנוכחי של הטכנולוגיה הוא כזה שיידרשו מאות ביציות מנשים כדי ליצור תא גזע עוברי אנושי אחד. לפיכך, אנו סבורים כי יהיה מתאים יותר להשתמש בביציות לא אנושיות, מחיות משק, כביציות מארחות. "אנו חשים שפיתוח שורות תאי גזע ייעודיות למחקרים של מחלות ספציפיות מה-DNA של בני אדם החולים בהפרעות נוירודגנרטיביות, יאיצו הן את המחקר הבסיסי והן את פיתוחן של תרופות חדשות לטיפול במחלות מוח קשות אלה."

ואולם ישנם המבקרים צעד זה. קלום מקקלאר (MacKellar) מהמועצה הסקוטית לביואתיקה, אמר כי המחקר חותר תחת ההבחנה בין בני אדם לבעלי חיים ומפר את זכויות האדם. "בכל ההסטוריה של בני האדם, האנשים ובעלי החיים היו נפרדים. תהליכים מסוג זה מערבים ברמה האינטימית ביותר ביצית של בעל חיים וכרומוזומים של בני אדם ועלולים למחוק את הגבול בין בעלי חיים אנושיים ובין בני אדם. אם הדבר יקרה, תהיה זו פגיעה בכבוד האדם ובזכויותיו."

2 תגובות

  1. וואו. בהחלט חומר רב.
    מעיין אפשר לדעת את כל זה?
    זה בהחלט מסביר ומלמד המון.
    תודה מראש, למכיני האתר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן