סיקור מקיף

תוכנית ארטמיס מתקדמת תוך התמודדות עם אילוצי תקציב ואינפלציה

המנהל השותף של נאס”א לפיתוח מערכות חקר (טיסות מאוישות), ג’ים פריי, סיפק בראיון לאתר הידען עדכונים על התקדמות תוכנית ארטמיס

ג'ים פריי, המנהל השותף של נאס"א לפיתוח מערכות חקר (טיסות מאוישות), בכנס אילן רמון ה-18 בתל אביב. צילום: אבי בליזובסקי
ג’ים פריי, המנהל השותף של נאס”א לפיתוח מערכות חקר (טיסות מאוישות), בכנס אילן רמון ה-18 בתל אביב. צילום: אבי בליזובסקי

“תוכנית ארטמיס מתקדמת תוך התמודדות עם אילוצי תקציב ואינפלציה” כך אומר המנהל השותף של נאס”א לפיתוח מערכות חקר, ג’ים פריי, בראיון לאתר הידען שהתקיים במהלך כנס החלל  ה-18 ע”ש אילן רמון השבוע בתל אביב.

פריי דיבר על הסטטוס הנוכחי של מבצע ארטמיס לאחר הסיום המוצלח של מבצע ארטמיס 1 “לאחר נחיתת חללית האוריון במשימת ארטמיס 1, הסרנו את מגן החום הוסר וכעת אנו בוחנים את ביצועי התא במהלך החזרה לאטמוספירה. תיבות האלקטרוניקה ששימשו במהלך המשימה משופצות  והן ישובצו בארטמיס 2 עם כל מערכות תמיכת החיים הדרושות.”

בתשובה לשאלה מה גילו הננו לווינים (קיובסאט) ששוגרו יחד עם  משימת ארטמיס ונשלחו למסלול סביב הירח ענה פריי: “הקיובסאטים היו שיתוף פעולה בין נאס”א לבין חוקרים שונים באוניברסיטאות בינלאומיות ואמריקאיות. רק חלק מהלוינים פעלו . מעבר לכך אינני יודע עדיין, הנתונים נחקרים על ידי המדענים ששלחו אותם.”

כשנשאל על ההתקדמות הנוכחית של תוכנית ארטמיס לאחר ביטול שתי תוכניות קודמות לחזרה לירח כשהאחרונה שבהן היא תוכנית קונסטליישן שהוכרזה על ידי הנשיא ג’ורג’ בוש הבן ובוטלה ב-2010 ע”י ממשל אובמה בשל חריגות בתקציב ובלוח הזמנים, אמר פריי כי בפעם הראשונה שרכב שוגר והגיע לירח ובחזרה. תוכניות קודמות התחילו באותו מסלול אך מעולם לא הגיעו לשלב של שיגור לירח. הוא מייחס את ההתקדמות האיטית ל(חוסר) רצון הפוליטי, למימון ולקושי של המשימה.

האינפלציה מאיימת על תוכנית החלל

בתשובה לשאלה האם אינך חושש ששוב תיעצרו, אבל הפעם בגלל האינפלציה פריי דיבר גם על האתגרים העומדים בפני תוכנית ארטמיס, כולל האינפלציה והעלות העולה של חומרי הגלם. “האינפלציה השפיעה על שרשרת האספקה והעלה את העלות של כל מה שהם רוכשים. למרות האתגרים הללו, פריי הצהיר כי כל עוד הם  נשארים במסגרת תקציב סביר, הם אמורים להיות מסוגלים להמשיך את המומנטום. הוא הדגיש את החשיבות של ביצוע כל אחד ממרכיבי המשימה בזמן ובמסגרת התקציב כדי לשמור על תמיכה פוליטית וכספית.”

למרות האתגרים, פריי מאמין שהקצב של תוכנית ארטמיס אינו מאט. הם עדיין מכוונים להגיע לירח ב-2024 עם ארטמיס 2 וב-2025 עם ארטמיס 3. עם זאת, הוא גם ציין כי אם המשימה תהיה יקרה מדי או אם הם לא יעמדו בלוח הזמנים, הדבר עלול לעצור את התוכנית.

מה לגבי שער הירח  ומדוע הוא יהיה רוב הזמן לא מאוייש?

“שער הירח הוא תחנת חלל מתוכננת שתקיף את הירח ותשמש כמרכז לחקר אנושי ורובוטי של פני הירח. הפרויקט הוא שיתוף פעולה בין נאס”א לשותפים בינלאומיים, כולל סוכנות החלל האירופית (ESA), סוכנות החלל הקנדית (CSA) והסוכנות היפנית לחקר החלל (JAXA). שער הירח ישמש כאזור היערכות לאסטרונאוטים, חלליות וציוד בזמן שהם מתכוננים למשימות אל פני הירח.”

“אחת המטרות העיקריות של שער הירח היא לתמוך בחקר אנושי בר-קיימא של הירח. הקמתו תכלול פיתוח מערכת נחיתה על הירח והקמת נוכחות אנושית קבועה על הירח. השער יספק גם פלטפורמה למחקר מדעי, כולל חקר פני הירח, פנים וסביבתו. מחקר זה יסייע לנו להבין טוב יותר את היווצרות הירח והתפתחותו, ועשוי גם להוביל לתגליות חדשות על ההיסטוריה של מערכת השמש ועל השלבים המוקדמים של החיים על פני כדור הארץ.

“היבט חשוב נוסף של שער הירח הוא הפוטנציאל שלו לשמש אבן דרך למשימות עתידיות למאדים ומעבר לו. על ידי ביסוס נוכחות במסלול סביב הירח, נוכל לבחון ולשכלל טכנולוגיות ומערכות שיהיו קריטיות למשימות חלל עמוק. זה כולל מערכות תומכות חיים, הגנה מפני קרינה ומערכות הנעה. בנוסף, השער יספק מקלט בטוח לאסטרונאוטים במקרה חירום, כגון בעיה בחללית שלהם או תנאי “מזג אוויר” בלתי צפויים על הירח.”

שער הירח ייבנה במספר שלבים, כאשר הרכיבים הראשונים אמורים להיות משוגרים כבר בשנת 2024. הרכיבים הראשוניים יכללו אלמנט כוח והנעה, מודול בית גידול ומודול לוגיסטיקה. עם הזמן יתווספו מודולים ויכולות נוספות, כגון זרוע רובוטית, יציאת עגינה לביקור חלליות ונעילת אוויר להליכות חלל.

לדברי פריי, הסיבה ששער הירח לא יהיה מאוייש באופן קבוע היא היכולת שלנו לבנות מספיק חלליות לאספקה ושיגור בני אדם (משגרי SLS , חלליות אוריון וגרסה מיוחדת של החללית ספייסשיפ של ספייס אקס המיועדת לטיסות בין הירח והתחנה ועוד) ליותר מאשר שיגור אחד בשנה.

“פרויקט Lunar Gateway זכה לתמיכה משמעותית מהקהילה הבינלאומית, ונתפס כצעד חשוב לקראת ביסוס נוכחות אנושית בת קיימא על הירח ומעבר לו. הפרויקט ידרוש שיתוף פעולה בינלאומי, טכנולוגיה חדשנית והשקעה משמעותית, אך יש לו פוטנציאל לקרב אותנו צעד אחד קרוב יותר להגשמת חלומנו לחקור את היקום ולגלות את סודות היקום. השער יעזור לנו להבין טוב יותר את מקומנו ביקום ולסלול את הדרך לעתיד בהיר ומרגש של חקר החלל.”

מתקדמים לקראת שהות קבועה על הירח ב-2028

לסיכום אמר פריי כי תוכנית ארטמיס מתקדמת היטב, למרות האתגרים העומדים בפני נאס”א. פריי מאמין שכל עוד הם  מספקים את מרכיבי המשימה בזמן ובמסגרת התקציב, הם אמורים להיות מסוגלים להתגבר על האתגרים ולהשיג את מטרתם לשלוח אסטרונאוטים בחזרה לירח. נאס”א נוקטת בכל הצעדים הדרושים כדי להבטיח שתוכנית ארטמיס תישאר במסלול ותשיג את יעדיה –  חקר ירח בר קיימא עד 2028.

עוד בנושא באתר הידען:

2 תגובות

  1. תיקון טעות: בתכנית הנוייטרון של רוקט-לאב לא מתוכנן בכלל להנחית את השלב השני. מתוכנן להנחית את השלב הראשון בלבד, אבל לבנות את השלב השני באופן זול ככל האפשר (עד כדי כך שהוא יהיה מוכנס בתוך השלב הראשון ולא יצטרך להתמודד בעומסים הנובעים מהמעבר באטמוספרה).

  2. הדברים המעניינים בהתפתחות טכנולוגיית הטילים והשיגור לחלל מתנהלים במקומות אחרים.

    הנה רק מקום אחר אחד מכמה, ולא מהמוכרים שבהם:
    https://www.youtube.com/watch?v=EY8nbSwjtEY

    הייחוד שלו: הוא מתכנן טיל דו שלבי, שבו אפשר יהיה להנחית גם את השלב הראשון וגם את השלב השני. כרגע אף חברה לא הצליחה להנחית את השלב השני, ורובן אפילו לא מנסות (חוץ מספייס אקס עם הסטארשיפ, ורוקט-לאב עם הנוייטרון).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.