השניים הם פרופ' אהוד שפירא ממכון ויצמן ופרופ' מיכה אשר מהאוניברסיטה העברית שנבחרו לרשימת ה-50 היוקרתית של ה”סיינטיפיק אמריקן” לשנת 2004. רשימת ה-50 כוללת אנשים נבחרים שהפגינו מנהיגות טכנולוגית ומדעית בולטת
אבי בליזובסקי
https://www.hayadan.org.il/israelsci101104.html
פרופ' מיכה אשר מהמכון לכימיה שבאוניברסיטה העברית בירושלים זכה להיבחר לרשימת ה-50 היוקרתית של כתב העת “סיינטיפיק אמריקן” לשנת 2004. רשימת ה-50 כוללת אנשים נבחרים שהפגינו מנהיגות טכנולוגית ומדעית בולטת. פרופ' אשר נבחר בקטגוריית “מנהיגות מדעית” על פיתוח שיטה חדשה ליצירת ננו-מבנים.
כתב העת “סיינטיפיק אמריקן” מכתיר זו השנה השלישית, את 50 האנשים, הצוותים, החברות והארגונים אשר הישגיהם בתחומי המחקר, העסקים או קביעת המדיניות, הוכיחו מנהיגות טכנולוגית ומדעית יוצאת דופן. הזוכים נבחרים הודות לתרומתם לתחומים שונים של טכנולוגיה ומדע, ביניהם: חקלאות, תקשורת, מחשבים, מנגנוני הגנה, אנרגיה וסביבה.
פרופ' אשר זכה להיכלל ברשימה היוקרתית לשנת 2004 בזכות מחקר שביצע ביחד עם תלמיד המחקר ד”ר גבריאל קרנר. במחקרם שפורסם במהלך שנת 2004 הוצג פיתוח של תהליך חדשני המאפשר יצירת תבניות מתכתיות על פני משטח מוצק, במימדים תת-מיקרוניים וננו-מטריים. התהליך מבוסס על שימוש בקרינת לייזר ובשכבת ביניים, והוא בעל פוטנציאל יישומי בתחום המיקרו-אלקטרוניקה.
ערב פרסום הרשימה אמר פרופ' אשר: “אני שמח על הזכות להימנות עם הקבוצה הנבחרת של כתב העת 'סיינטיפיק אמריקן'”. הרשימה המלאה של ה”סיינטיפיק אמריקן” תופיע בגיליון חודש דצמבר של כתב העת, שיגיע לדוכני העיתונים בארה”ב ב-23 בנובמבר 2004. כמו כן תופיע הרשימה באתר של כתב העת . ב-16 בנובמבר תיערך קבלת פנים באקדמיה למדעים של ניו יורק, לכבודם של הזוכים.
פרופ' אהוד שפירא ממכון ויצמן למדע נבחר כמוביל עולמי בננוטכנולוגיה וכאחד מרשימת 50 המובילים המדעיים מטעם כתב העת “Scientific American”
פרופ' אהוד שפירא ממכון ויצמן למדע ברחובות, נבחר כ”מנהיג מחקר בתחומי הננוטכנולוגיה והאלקטרוניקה המולקולרית”, וכאחד מרשימת 50 המנהיגים המדעיים מטעם כתב העת Scentific American לשנת 2004.
פרופ' שפירא נבחר לרשימה זו כממציא מערכת חישוב מולקולרית ביולוגית שטריליון כמוה עשויות להימצא ולפעול בטיפה של תמיסה. מערכת חישוב זו בנויה ממולקולות של החומר הגנטי, די-אן-אי, ומאנזימים החותכים ומחברים את המולקולות הללו. באחרונה הצליחו פרופ' שפירא וחברי קבוצת המחקר שהוא עומד בראשה, לתכנת את המערכת הזעירה כך שתזהה – במבחנה – סמנים למחלות סרטניות, ותשחרר בתגובה מולקולה הבולמת את הסמנים האלה.
פרופ' שפירא זכה באחרונה בפרס הטכנולוגיה העולמית של שנת 2004 בביוטכנולוגיה. תלמיד המחקר שלו, יעקב בננסון, נבחר לרשימת 100 הממציאים הצעירים המשפיעים בעולם מטעם כתב העת Technology Review היוצא לאור מטעם המכון לטכנולוגיה של מסצ'וסטס, MIT.
רשימת 50 המנהיגים המדעיים של Scentific American תופיע בגיליון חודש דצמבר של כתב העת, שיגיע לחנויות העיתונים בארצות הברית ב-23 בנובמבר. רשימת המנהיגים המדעיים של כתב העת מופיעה גם באתר האינטרנט: www.sciam.com
המהדורה העברית של סיינטיפיק אמריקן
ידען המדע בישראל
ידען ננו טכנולוגיה
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~354798~~~228&SiteName=hayadan
