שוגר לוויין הניסויים הרפואיים הישראלי DIDO-III

שיגור הלוויין, פרויקט משותף של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה וסוכנות החלל האיטלקית, התבצע מבסיס החלל האירופי בקורו שבגינאה הצרפתית, על גבי משגר מסוג וגה במשימה ייחודית בפני עצמה שבה שוגרו רק לוויינים זעירים ולא כטרמפיסטים על שיגור לוויין גדול

לאחר דחיות ועיכובים, שוגר הבוקר (יום חמישי, 3/9/20) לוויין הניסויים הפרואיים דידו 3 של חברת ספייס פארמה הישראלית.

שיגור הלוויין, פרויקט משותף של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה וסוכנות החלל האיטלקית, התבצע מבסיס החלל האירופי בקורו שבגינאה הצרפתית, על גבי משגר מסוג וגה במשימה ייחודית בפני עצמה שבה שוגרו רק לוויינים זעירים ולא כטרמפיסטים על שיגור לוויין גדול.

על הננו לווין הישראלי מורכבת מעבדה זעירה, שיוצרה על ידי חברת ספייס פאמרה. המעבדה בגודל של קרטון חלב כוללת בתוכה ארבעה ניסויים בתחומי הרפואה, הביולוגיה והכימיה שיספקו מידע חדש ופורץ דרך על מחלות ומניעתן – מידע שאינו מתקבל בתנאי הכבידה הקיימים על כדור הארץ. המעבדה הממוזערת, שניתן יהיה לשלוט בטמפרטורה שלה בחלל,  מופעלת באופן אוטונומי. עד עכשיו ניסויים כאלה בתנאי חוסר כבידה מבוצעים רק בתחנת החלל הבינלאומית ומופעלים על ידי אסטרונאוטים. פיתוח זה של ספייס פארמה מאפשר למעשה לכל מדען לערוך את הניסוי בצורה עצמאית, נגישה, בטוחה ובשליטה מלאה מרחוק, בזמן שהחוקר נמצא במעבדה באוניברסיטה או בבית החולים.

הניסויים תוכננו על ידי ארבעה צוותים של מדענים בשתי המדינות,ולכל ניסוי רפואי שותפים חוקר ישראלי וחוקר איטלקי. המוסדות הישראליים שמשתתפים בניסויים: הטכניון עם 2 ניסויים,  האוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי שיבא.

כזכור, בשיחה שקיימנו עם מנכ”ל ספייס פארמה, יוסי ימין לקראת אחד מנסיונות השיגור שנדחה לבסוף הוא הסביר: “הלוויין דידו 3 הוא פיתוח עצמי של ספייס פארמה ומבוסס על מעבדה משודרגת על זו ששיגרנו לפני שלוש שנים. המעבדה מניעה ארבעה ניסויים וגם מאפשרת חזרה מסוימת על הניסויים. גודלו של הלוויין 3.5 יחידות , ויש לו קולטי שמש נפרסים. זאת בניגוד ללווין הקודם שהקולטים שלו היו מודבקים לדפנותיו. תכונה זו תאפשר לו לייצר הרבה יותר כוח חשמלי. לראשונה בלוויין שאינו מאוייש נשמרת טמפרטורה קבועה. במקרה זה מדובר ב-37 מעלות צלזיוס, הדמיה של חום הגוף של אדם בריא, הנדרשת לצורך הניסויים.”
המערכת שומרת על הריאגנטים במחסניות מיוחדות בטמפרטורה ייחודית לכל ניסוי ומאפשרת כמובן שליטה מרחוק בהפעלה של האירוע. כל הניסויים יבוצעו מישראל ומאיטליה והתוצרים יועברו לכל מדען שירצה בכך. כך יתאפשר לאיטלקים לעבוד מהבית או מהטלפון החכם ולא לבוא לעבודה.”

פירוט החוקרים והמחקרים:

1. פרופ’ ג’וזפה פליני מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בולוניה ופרופ’ בועז פוקרוי מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון יחקרו יעילות של חומרים אנטי-חיידקיים בתנאי חוסר כבידה. במהלך הניסוי יערך מעקב אחר פירוק של בקטריות על ידי אנזים. מחקר זה הינו חלק ממאמץ למניעת זיהומים בבתי חולים וזיהומים הנישאים על גבי משטחים שונים.
2. פרופ’ אלסנדרה די-מאזי מאוניברסיטת רומא-טרה ופרופ’ דניאל קורניצר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון יבצעו ניסוי על אלבומין שהוא חלבון חשוב הנמצא בדם ומעביר מולקולות שונות וחשובות כגון חומצות שומן, הורמונים, תרופות ועוד. ניסוי יבדוק כיצד תרופות נספגות על ידי אלבומין, אחד החלבונים העיקריים בדם, בתנאי חוסר כבידה.
3. פרופ’ אלסנדרו דסידרי מהפקולטה לביולוגיה באוניברסיטת טור-ורגטה -רומא ופרופ’ איתמר וילנר מהאוניברסיטה העברית יבדקו את תופעת ה”קיפול” של מולקולות DNA. תופעה זו, הקשורה במנגנון חלוקת תאים והגנה על המטען הגנטי מנזקים, עשויה לסייע בחקר תהליכי הזדקנות וכן במניעת תהליכים סרטניים.
4. פרופ’ רפאלו זרילי מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת פדריקו II בנאפולי ופרופ’ אוהד גל-מור מהמרכז הרפואי “שיבא” תל השומר יחקרו כיצד חיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה כשהן בתנאי חוסר כבידה ובסביבה הקיצונית של החלל. קוניוגציה הוא תהליך של העברת חומר גנטי מחיידק לחיידק ויכול להוביל לרכישת עמידות לאנטיביוטיקה. ניסוי זה עשוי לאפשר פיתוח תרופות וגישות חדשות למניעת רכישת עמידות לאנטיביוטיות ע”י חיידקים.

תוצאות הניסויים, שאמורות להגיע בשבועות הקרובים, ישודרו אל תחנת הקרקע של חברת ספייס-פארמה הממוקמת בשוייץ ומשם יועברו לחוקרים בישראל. הננו לוויין יחלוף שש פעמים ביום מעל תחנת הקרקע ויעביר נתונים לכדור הארץ. הנתונים ינותחו במעבדות בארץ ועל סמך המידע הזה ישודרו פקודות להמשך הניסוי בחלל בצורה אינטראקטיבית ובזמן אמת. במקביל, יבצעו החוקרים את הניסויים במערכת זהה על הקרקע. ההבדלים בין הניסויים בתנאים השונים יספקו מידע ייחודי שעשוי להוביל לפריצות דרך.