בעתיד ניתן יהיה להשתיל שבב במוחם של משותקים ולאפשר להם לשלוט בתנועותיהם. הוא הצליח להניע חפצים רק בכוח המחשבה. השבב הניסיוני מאפשר לאדם שאינו יכול להזיז את גפיו לחלוטין, לפתוח דוא”ל, לשחק במשחקי מחשב, ו”לצבוט” בעזרת אצבעות תותבות.
הצוות האמריקאי שפיתח את החיישן מקווה שהטכנולוגיה החדשה תוכל, באחד הימים, להשתלב בגוף ולאפשר למשותקים להניע את הגפיים באופן עצמאי. המחקר, שנערך על ידי אנשי צוות מהמכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס, פורסם בכתב העת נייצ’ר.
מאתיו נאגל, נותר משותק מצווארו ומטה ומרותק לכסא גלגלים לאחר התקפת דקירה ב-2001. בהיותו בן 25, הוא היה החולה הראשון שניסה את חיישן המוח.
צוות של מדענים השתילו במוחו של נאגל, באזור הידוע כקורטקס המוטורי שאחראי על תנועה רצונית, את המכשיר – תותבת נוירו-מוטורNeuromotor Prosthesis (NMP). ה-NMP מכיל חיישן פנימי שמגלה את פעילות תאי המוח, וחיישן חיצוני שהופך את הפעילות המוחית הזו לאותות שאפשר לזהותם באמצעות מחשב.
על אף שעמוד השדרה שלו נפגע באופן חמור במהלך שלוש השנים שקדמו למועד הניסוי, מצאו המדענים כי פעילות תאי המוח, או התבניות החשמליות, נשמרו בתוך הקורטקס המוטורי שלו.
האלקטרודות ב-NMP הצליחו לקלוט את הפעילות המוחית ולשלוח אותה למחשב. המחשב תרגם את התבניות החשמליות האלו לפקודות תנועה, שיכולות להניע בקרי מחשב או זרועות מלאכותיות.
באמצעות המכשיר הצליח נאגל להזיז את סמן המחשב כדי לפתוח דואר אלקטרוני, לשחק משחקי מחשב פשוטים, לפתוח ולסגור יד תותבת, ולאחוז ולהזיז חפצים בעזרת זרוע רובוטית.
נאגל מעיד שהחיישן איפשר לו לבצע כמה פעולות באופן עצמאי, למשל הפעלה וכיבוי של תאורה, פעולה שקודם לכן, בוצעה למענו על ידי אחות.
החוקר הראשי בפרויקט, ד”ר לי הוכברג, נוירולוג בבית החולים המרכזי של מסצ’וסטס, אמר: “אחת התוצאות המרגשות של הניסוי, היא שחלק זה של המוח, הקורטקס המוטורי, יכול לפעול באורח רצוני בידי אדם זה שסובל מפגיעה קשה בעמוד השדרה. העובדה שפעילות זו עודה קיימת, למרות הפציעה שאירעה לפני כמה שנים, מעודדת אותנו מאוד מפני שהיא מוכיחה שיש לנו יכולת לנצל את האותות האלו, כדי לשלוט במכשירים חיצוניים.”
שותפו למחקר, פרופ’ ג’ון דוניו, מנהל תוכנית מדעי המוח באוניברסיטת בראון ומדען ראשי בחברת סייבר קינטיקס (Cyberkinetics), החברה שבנתה וניסתה את החיישן, הוסיף: “תוצאה זו טומנת בחובה הבטחה שיום אחד נוכל להפעיל את שרירי הזרוע באמצעות אותות המוח, ולשחזר ביעילות את השליטה של המוח בשרירים בעזרת מערכת עצבים מלאכותית פיזית.”
ראוי לציין שניסוי אחר במכשיר, באדם בן 55, נכשל, כאשר המכשיר לא הצליח לקלוט את אותות המוח.
ניסוח ועריכה: ח. י. גליקזם, תרגומים וכתיבה טכנית
