יובל דרור
חוקרים מהטכניון ומבית החולים רמב”ם גילו קשר ישיר בין רמה של חלבון מסוים בגוף, לבין הסיכוי של חולה שלקה בהתקף לב – כתוצאה מאוטם שריר הלב – למות או לסבול מאי-ספיקת לב.
22% מהחולים שאצלם נמדדה רמה גבוהה של חלבון C-Reactive Protein) CRP), מתו 30 יום לאחר שלקו בהתקף הלב – פי 8 ממספר החולים שמתו בתקופה מקבילה ושרמת ה-CRP בגופם היתה נמוכה.
“בקרדיולוגיה מודרנית אנחנו מחפשים סימנים שיסייעו לנו להבין מה מצבו של החולה. החלבון הזה משמש כסמן ברור וחד-משמעי”, אמר פרופ' חיים המרמן מהפקולטה לרפואה בטכניון, שעמד בראש צוות החוקרים.
חלבון CRP מוכר לרופאים, ובתקופה האחרונה עמד במרכז מחקרים רבים שבדקו את האפשרות שרמתו בדם (גם בין בריאים) עשויה לנבא אירועים לבביים. “היו שהשוו אותו לכולסטרול 'הרע' מבחינת המידע שהוא נותן לאדם על מצבו”, מספר המרמן. החלבון משמש כ”סמן”, המשוחרר בגוף בעקבות קיומה של דלקת כלשהי. לדוגמה, אנשים הסובלים מדלקת פרקים יהיו בעלי ערכים גבוהים של החלבון. אלא ש”הדגל” שהחלבון מרים אינו דגל מדויק. “הוא לא אומר לנו היכן יש דלקת בגוף, הוא בלתי ספציפי. הוא אומר רק שיש דלקת במקום כלשהו”, מסביר המרמן.
בשנים האחרונות גילו החוקרים את הקשר בין קיומו של אוטם בשריר הלב (סתימה של העורק הכלילי הגורמת נמק של רקמת שריר לב) לבין דלקת. “כשעורק נסתם, נוצר גל של תהליכים בתוך רקמת שריר הלב שבמסגרתם חודרים תאי דלקת לרקמה. אנחנו החלטנו לבדוק אם הסימנים לדלקת באים לידי ביטוי גם ברמת החלבון ומה משמעותם מבחינת החולים”.
הקבוצה בדקה 448 חולים, לאחר שניפתה אנשים שהיה חשד כי הם סובלים מדלקת אחרת בגוף. מהחולים נלקח דם 24-12 שעות לאחר שסבלו מהאוטם, כדי לגלות את רמת החלבון שבגופם. לאחר מכן, עקבו החוקרים אחרי החולים במשך 30 יום.
פרופ' המרמן, ד”ר מחמוד סולימן, ד”ר דורון אהרונסון וחוקרים נוספים שהשתתפו במחקר, חילקו את החולים לשלוש קבוצות: בעלי רמה נמוכה של החלבון (פחות מ-6.9 מ”ג לליטר), רמה בינונית (22.3-6.9 מ”ג לליטר) ורמה גבוהה (מעל 22.3 מ”ג לליטר). תוצאות המחקר, שפורסמו אתמול במגזין The American Journal of Medicine, מפתיעות. ארבעה חולים בעלי רמה נמוכה של החלבון מתו תוך 30 יום מאירוע אוטם שריר הלב (כ-3% מכלל הקבוצה); מהקבוצה בעלת הרמה הבינונית מתו 15 חולים (10%), ואילו מבין החולים שאצלם נמדדה רמה גבוהה של החלבון מתו 22%) 33). בנוסף, רק 8% מהחולים בעלי רמת החלבון הנמוכה סבלו לאחר התקף הלב מאי ספיקת לב, הנחשבת לסיבוך קשה, לעומת 44% שסבלו מסיבוך זה ושהיו עם רמת חלבון גבוהה ביום התקף הלב.
לדברי פרופ' המרמן, החוקרים הופתעו מכך שגם בקבוצה קטנה יחסית של נבדקים נמצאה משמעות סטטיסטית כה מובהקת. “אם מבודדים את כל הסיבות האחרות ומתייחסים אל החלבון כאל נתון עצמאי, גם אז יכולים להשתמש בו כגורם המנבא את רמת הסיבוכים שהחולה עלול להיחשף אליה ב-30 הימים שלאחר התקף הלב”, אמר.
התוצאות המובהקות הביאו את צוות החוקרים לשאול אם החלבון הוא רק סמן המצביע על תהליך – או שמא יש לו חלק בתהליך עצמו. “אין לנו מספיק מידע כדי לדעת אם לחלבון תפקיד חשוב יותר ממה שידוע לנו כיום”, אמר המרמן. למרות זאת, הוא טוען, יש לתוצאות המחקר ערך רב. “החלבון עשוי לספק לנו כלי במסגרת הליך של הערכת סיכונים. אם נדע שלחולה מסוים רמת חלבון גבוהה, ייתכן שנבחר בטיפול אגרסיווי יותר ממה שהיינו בוחרים אילולא היה בידינו מידע זה, אך נושא זה מחייב מחקר נוסף”. לדבריו, הבדיקה של רמת החלבון אינה מסובכת או יקרה, ובעקבות הממצאים יש לשקול את ביצוע הבדיקה בקרב כל האנשים שלוקים באוטם שריר הלב.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~718646809~~~221&SiteName=hayadan
