השעון הרפואי של קארדיאקסנס נבחר לניטור המדדים החיוניים והמצב הרפואי של האסטרונאוט הישראלי, איתן סטיבה, בזמן שהותו בחלל
קארדיאקסנס, חברה טכנולוגית בתחום בריאות דיגיטלית והמכון הישראלי לרפואת חלל ותעופה נבחרו לשגר לחלל את שעון היד הרפואי, שפיתחה החברה. שעון לניטור רציף מרחוק של מדדים חיוניים, וזיהוי הפרעות קצב-לב והדרדרות במצבם הרפואי של חולים במחלות כרוניות. שעון ברמת דיוק של מכשור רפואי נייח בבתי חולים. קארדיאקסנס והמכון הישראלי לרפואת חלל ותעופה מדווחים כי השעון הרפואי הישראלי נבחר לניטור המדדים החיוניים והמצב הרפואי של האסטרונאוט הישראלי, איתן סטיבה, בזמן שהותו בתחנת החלל הבינלאומית במסגרת פרויקט רקיע.
סטיבה צפוי להמריא לחלל בפברואר הקרוב במסגרת פרויקט רקיע, מטעם קרן רמון ובשיתוף סוכנות החלל הישראלית. פרויקט רקיע, הינו חלק ממשימת חלל פרטית ראשונה של חברת SpaceX. השעון הרפואי של קארדיאקסנס, אשר נבחר לאחד הפיתוחים המדעיים שיתלוו למשימה, יינטר את המדדים החיוניים ומצבו הרפואי של סטיבה לאורך כל המשימה, החל מזמן השיגור ובמשך שהייתו בתחנת החלל. השעון הרפואי של קארדיאקסנס שכבר קיבל את אישור הרגולציה הרפואית האירופאי והישראלי יושק לשימוש מסחרי בעולם במהלך הרבעון הקרוב.
“מדובר בפרויקט ראשון מסוגו המתאפשר בזכות הטכנולוגיה הייחודית והחדשנית של חברת קארדיאקסנס ומהווה הבעת אמון של מנהלי הפרויקט בשעון הרפואי של החברה וביכולותיו,” אמר אלדד שמש, מייסד ומנכ”ל קארדיאקסנס. “אנו גאים לקחת חלק בפרויקט היוקרתי והמיוחד הזה ולהתלוות לאיתן סטיבה בזמן שאנו עושים היסטוריה ישראלית בחלל. זהו מסע למתיחת גבולות היכולת הטכנולוגית והאנושית אשר מגדיר מחדש רפואה מרחוק, ועבור קארדיאקסנס הוכחה שאפילו השמיים אינם הגבול.”
ד”ר ערן שנקר, המנהל הרפואי של המכון הישראלי לרפואת חלל ותעופה מסביר “בחלל חלים שינויים פיסיולוגים רבים בכל מערכות הגוף. ניטור מדדי החיים העיקריים באמצעות השעון הרפואי של חברת קארדיאקסנס מאפשר לראשונה ניטור פשוט והמשכי של מדדים רבים שיסיעו רבות בהבנת התהליכים הביולוגים המתרחשים אצל האסטרונאוטים במשימת חלל “.
אוּלְטְרַסַייט גייסה 13 מיליון דולר לפיתוח מערכת בינה מלאכותית להנחיית אולטרסאונד לבבי בכל סביבה טיפולית
הפיתוח החדשני של החברה, בשיתוף עם המכון הישראלי לרפואת חלל ותעופה, נבחר על ידי קרן רמון להיכלל במשימת החלל “רקיע”
אולטרסייט (UltraSight), חלוצה בתחום הבריאות הדיגיטלית ששמה לה למטרה לשנות את תחום האולטרסאונד הלבבי באמצעות בינה מלאכותית (AI), הודיעה היום על השלמת סבב גיוס B בהיקף של 13 מיליון דולר. סבב הגיוס ישמש כדי לקדם מספר תוכניות פיתוח קליניות שמתוכננות בארה”ב. בסבב השתתפו קבוצת יוזמה קוריאה, קבוצת ה.ו. קאופמן ומכון ויצמן למדע.
אולטרסייט פיתחה טכנולוגיה ייחודית, מבוססת על בינה מלאכותית, בתחום האולטרסאונד הנייד, המאפשרת קבלת מידע אבחנתי באופן מהיר ומדויק. אולטרסייט מציעה ממשק יישומי המספק הנחיות בזמן אמת עבור מפעיל האולטרסאונד, כולל כיצד לאחוז ולהזיז את מתמר האולטראונד על מנת לקבל תמונות באיכות אבחנתית, ללא קשר לרמת המיומנות שלו בסריקת אולטרסאונד. עד כה, אולטרסאונד לבבי בוצע לרב על ידי טכנאי אולטרסאונד במכוני אקו-לב, מקצוע שדורש הכשרה ארוכה ואימון יומי כדי לשמור על רמת מקצועיות גבוהה. הפתרון של אולטרסייט למעשה מאפשר לצוות רפואי ללא הכשרה בסונוגרפיה, לערוך בדיקות אולטרסאונד לבבי באמצעות מכשירי אולטרסאונד ניידים בכל סביבה טיפולית ולאפשר ליותר חולים לקבל אבחון מדויק וטיפול תואם ומהיר.
דוידי וורטמן, מנכ”ל אולטרסייט, אמר, “אולטרסייט מספקת פתרון חדשני שנותן מענה מדויק לצרכי צוותי הרפואה והמטופלים כאחד. סבב הגיוס הנוכחי יאפשר לנו להפוך לשחקן משמעותי בשוק האולטסאונד העולמי”.
עוד הודיעה החברה כי הפיתוח החדשני שלה, בשיתוף המכון הישראלי לרפואת חלל ותעופה, נבחר על ידי קרן רמון להיכלל במשימת החלל “רקיע”. במסגרת המשימה, איש העסקים אל”מ מיל’ איתן סטיבה יבחן את הטכנולוגיה של אולטרסייט בתחנת החלל הבינלאומית על מנת לבדוק את ישימות ביצוע הבדיקה במשימות חלל על ידי צוות לא מיומן בסביבת החלל. הצלחת הניסוי עשויה לספק מידע רפואי משמעותי וחיוני עבור תחום רפואת החלל, שכן שהייה ממושכת בסביבת החלל מהווה סיכון משמעותי על מערכת הלב והנשימה, במיוחד במשימות חלל ארוכות טווח ורחוקות מכדור הארץ.
אנדרו קלילנד, מנכ”ל קרן פוגרטי אינוביישן, אמר, “אנו רואים עתיד בו אולטרסאונד לבבי יהיה זמין לכל מטופל ומטופלת בכל מקום, ויוכל להיערך על ידי כל אחד בצוות הרפואי. הפיכתה של סקירת האולטרסאונד לפעולה פשוטה שלא מצריכה הכשרה ונסיון היא צעד חיוני במאמץ לספק טיפול מהיר ויעיל למטופלים בכל מקום ובכל שעה, ללא קשר לקרבתם למרכז טיפולי מתקדם”.
Montfort הישראלית תנטר את מוחו של איתן סטיבה במשימת רקיע
חברת הסטארטאפ הישראלית Brain Monitor Montfort (Mon4T), אשר בודקת את תפקוד המוח מרחוק בעזרת סמארטפון, נבחרה להיות אחת מ-44 החברות הישראליות שיתחרו על מקום ב”רקיע”, משימת החלל Ax1 של חברת Axiom Space בה ישתתף איתן סטיבה, האסטרונאוט הישראלי השני. את משימת רקיע מובילות קרן רמון וסוכנות החלל במשרד המדע והטכנולוגיה.
במסגרת שהות בת כ-200 שעות בתחנת החלל הבינלאומית, איתן סטיבה יבצע ניסויים מדעיים והדגמות טכנולוגיות בתנאי חלל של חברות וארגונים ישראלים שנבחרו מראש.
חברת מונפורט פיתחה אפליקציה המאפשרת לנטר סימפטומים נוירולוגיים כגון רעד, זמן תגובה וזיכרון, בזמן אמת ומרחוק. הפתרון של מונפורט, שאושר על ידי ה FDA, משתמש בחיישנים הקיימים בכל מכשיר סמארטפון ובבינה מלאכותית (AI) כדי לערוך בדיקות נוירולוגיות לחולים במחלות כמו פרקינסון, האנטינגטון, מחלות פסיכיאטריות (כגון סכיזופרניה) ועוד. הפעם, האפליקציה תסייע לרופאים בכדור הארץ לנטר את תקינות תיפקודם של האסטרונאוטים השוהים בחלל.
החברה מציעה לבצע בדיקות מוטוריותוקוגניטיביות בזמן השהייה בתחנת החלל. האסטרונאוטים יבצעו את הבדיקות בעצמם ובקלות, באמצעות האפליקציה, והתוצאות יישלחו לכדור הארץ בזמן אמת, כך שהרופאים יוכלו לבחון אותן, לנטר ולנתח את התפקוד של השוהים בחלל אל מול הערכים שנמדדו בכדור הארץ. כך יתאפשר לבחון פן נוסף של השהייה של בני אדם בחלל, ולקבל תמונת מצב של יכולותיהם המוטוריות והקוגניטיביות של המשתתפים במשימה.
משימת “רקיע” היא יוזמה בשיתוף התעשייה האווירית וקרן רמון לקראת משימת חלל שתצא בתחילת 2022, במסגרתה יחצה איתן סטיבה עם עוד 2 אסטרונאוטים את האטמוספרה, בתור האסטרונאוט הישראלי השני. החלק הישראלי של המשימה מהווה הזדמנות נדירה לחוקרים וליזמים ממגוון תחומים לבצע ניסויים בחלל ולהשתמש בתשתיות של תחנת החלל הבינלאומית.
לדברי ד”ר זיו יקותיאלי, מייסד שותף ומנכ”ל מונפורט: “המשימה לחלל היא הזדמנות מרתקת עבורנו לתרום לחקר המוח בכל הקשור לשיפור התפקודים בתנאים שונים. זהו כבוד גדול להיות חלק מהטכנולוגיות הישראליות המומלצות לניסוי בתחנת החלל, אנחנו מאמינים שהטכנולוגיה שפיתחנו ע”מ לבדוק מרחוק חולים על כדור הארץ, ובכך להנגיש אליהם רפואה מתקדמת, יכולה לסייע גם לשמירה על בריאותם ובטיחותם של אנשי הצוות, ויכולתם לבצע משימות מורכבות בחלל”.
הניסויים והטכנולוגיות נבחרו על ידי ועדה מדעית בלתי תלויה בראשות ענבל קרייס, אשת החלל הבכירה בישראל, מנהלת חדשנות בחטיבת מערכות וחלל בתעשייה האווירית. בוועדה מכהנים נציגים בכירים מסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, מהרשות לחדשנות, ממשרד הבריאות ומהמוסדות האקדמיים המובילים בארץ. הועדה בחנה את ההצעות שהוגשו על בסיס הפוטנציאל המחקרי וההשפעה המסחרית שלהן, ובחרה ברעיונות שיביאו עימם את התרומה המשמעותית ביותר לפיתוח תעשיית החלל האזרחית וחקר החלל הישראלי.
הניסויים יישלחו לתחנת החלל הבינלאומית בכפוף להשגת מימון לניסוי, לעמידה בלוח הזמנים של המשימה, ובכפוף לאישור נאס”א. סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה תוציא קול קורא למימון הניסויים, כמו כן קרן רמון תסייע במציאת מקורות מימון חלופיים.
עוד בנושא באתר הידען:
