התמונה חושפת פרטים חדשים על תהליך הסופרנובה
הודעה לעיתונות מטעם מצפה הצ'נדרה
צילום שרידי הסופרנובה. קרדיט: נאס"א
כתובת ישירה לדף זה:
https://www.hayadan.org.il/chandra20804.html
תמונה חדשה ומדהימה של קסיופיאה A, שצילם צ'נדרה, טלסקופ החלל של נאס"א בתחום קרני הרנטגן, חושפת פי 200 יותר נתונים מתמונה קודמת של הסופרנובה, שצולמה לפני 5 שנים. התמונה החדשה חושפת רמזים לגבי הפיצוץ הראשוני, שנגרם כתוצאה מקריסת כוכב מסיבי. המידע החדש גורס, כי ההתפוצצות הראשונית הייתה מסובכת בהרבה מהערכות קודמות.
"למרות ששרידי הסופרנובה הצעירה הזו נחקרו בשתי וערב במשך שנים, התמונה החדשה היא התמונה המפורטת ביותר של שרידי התפוצצות כוכב, שצולמה אי פעם," אמר מרטין ליימינג (Laming) ממעבדת המחקר נאבל בוושינגטון, ארצות הברית. ליימינג הוא חבר בצוות מדענים, בראשם עומד אונה האנג (Hwang) ממרכז גודארד לטיסות חלל של נאס"א בגרינבלט, מרילנד, ארצות הברית. "זהו מכרה זהב של מידע. אסטרונומים ינברו בו במשך שנים."
התצפית על קסיופיאה A, שארכה מיליון שניות (כאחד עשר יום וחצי), חשפה שני מבנים דמויי סילון, המצביעים לכיוונים מנוגדים ומתפרשים עד למרחק של כ-10 שנות אור ממרכז ההתפוצצות.
"נוכחות הסילונים המנוגדים מעלה את האפשרות, כי סילונים עשויים להיות שכיחים יחסית בהתפרצויות סופרנובה," אמר האנג. מאמר שנכתב על ידי האנג, ליימינג ואחרים על התצפיות על קסיופיאה A יופיע בגיליון הקרוב של כתב העת Astrophysical Journal Letters.
קווי הספקטרום באזור קרני הרנטגן מראים, שהסילונים עשירים באטומי צורן ודלים יחסית באטומי ברזל. לעומת זאת, ענני גז ברזל כמעט טהור מתפרשים בכיוון כמעט מאונך לסילונים. הברזל המדובר נוצר באזור המרכזי והלוהט ביותר של הכוכב. העושר בצורן ומיעוט הברזל בסילונים מצביע על כך שסילונים מסיביים עשירים בחומר לא היו הגורם המיידי לפיצוץ, שכן אלה היו אמורים לשאת כמויות גדולות של ברזל מהאזורים המרכזיים של הכוכב.
לפי הנחת העבודה, הפיצוץ הניב סילונים מהירים דומים לסילוני היפרנובה, היוצרת התפרצויות קרני גמא, אולם באנרגיות נמוכות בהרבה. כמו כן הותיר הפיצוץ כוכב נויטרונים עמום במרכז שרידי ההתפוצצות. בניגוד לכוכבי הנויטרונים המסתחררים בערפילית הסרטן וערפילית הצעיף, המוקפים בעננים דינמיים ומגנטיים של אלקטרונים, כוכב הנויטרונים הזה הוא שקט ועמום. כמו כן, לא נתגלו פולסים של קרינה ממנו. ייתכן שיש לו שדה מגנטי חזק במיוחד, שנוצר במהלך ההתפוצצות, עזר להאיץ את הסילונים וכיום הוא דומה לכוכבי נויטרונים אחרים בעלי שדה מגנטי חזק.
טלסקופ החלל צ'נדרה שוגר ב-23 ליולי בשנת 1999 על סיפון מעבורת החלל קולומביה. פחות מחודש לאחר השיגור הוא החל לערוך מדידות מדעיות בזמן כיולו. התצפיות הראשונות על קסיופיאה A צולמו ב-19 באוגוסט 1999 ושוחרוו לפרסום בקהילה המדעית ובציבור הרחב שבוע מאוחר יותר ב-26 לאוגוסט. בעת השיגור, הצ'נדרה נועד להשלים משימה של 5 שנים. לאחר שהשיג בהצלחה את יעדו, נאס"א הודיעה באוגוסט אשתקד, שהמשימה תוארך לחמש שנים נוספות.
הנתונים החדשים על קסיופיאה A נלקחו בעזרת מתקן ה-ACIS (Advanced Charged Coupled Device Imaging Spectrometer) של הצ'נדרה במהלך המחצית הראשונה של שנת 2004. מפאת ערכו הרב לקהילת האסטרונומיה מערך הנתונים הזה פורסם מיידית.
מרכז מרשל לטיסות חלל של נאס"א בהאנטסוויל, אלבמה, ארצות הברית, מנהל את תוכנית הצ'נדרה למשרד למדעי החלל של נאס"א בוושינגטון.
תרגום:
דיקלה אורן
מידע נוסף:
http://chandra.harvard.edu
http://chandra.nasa.gov
הידיעה לעיתונות
ידען האסטרופיסיקה – היקום
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~937828208~~~97&SiteName=hayadan
