בעוד שאימוג’ים יכולים להיות דרך מועילה להוסיף “אישיות” או רגש למסר, הם יכולים גם להיות מעורפלים, לא הולמים וליצור אתגרים טכניים. מעצבי צ’אטבוטים צריכים לתעדף שפה ברורה ותמציתית ולהשתמש באימוג’ים בצורה מושכלת
השימוש באימוג’ים הפך לפופולרי יותר ויותר בתקשורת המקוונת, כאשר אנשים רבים משתמשים בהם כדי להוסיף מגע של אישיות או רגש למסרים שלהם. צ’אטבוטים, שהם תוכנות מחשב אוטומטיות המדמות שיחה אנושית, החלו גם הם להשתמש באימוג’ים כדי לתקשר עם משתמשים. עם זאת, השימוש באימוג’ים בצ’אטבוטים היה נושא לוויכוח, כאשר כמה מומחים טוענים שזה לא נוהג טוב.
אחד החששות העיקריים לגבי שימוש באימוג’ים ע”י צ’אטבוטים הוא שהם יכולים להיות מעורפלים. אימוג’ים פתוחים לעתים קרובות לפרשנות וייתכן שכולם לא יבינו אותם באותה צורה. לדוגמה, האימוג’י “אגודל למעלה” נתפס בדרך כלל כמחווה חיובית, אך בתרבויות מסוימות, הוא עשוי להיחשב גס רוח או פוגעני. לפיכך שימוש בו יכול להוביל לבלבול ולתקשורת שגויה, במיוחד כשהצ’אט בוט מנסה להעביר מידע או הוראות חשובות.
בעיה נוספת בשימוש באימוג’ים ע”י צ’אטבוטים היא שייתכן שהם לא מתאימים לכל המצבים. אימוג’ים קשורים לעתים קרובות לתקשורת מזדמנת או בלתי פורמלית, והשימוש בהם בהקשרים מסוימים, כגון דיון בנושאים רגישים או רציניים, עשוי להיראות לא הולם או לא מקצועי. זה יכול לגרום לצ’אט בוט להיראות פחות אמין, מה שעלול להוות בעיה אם משתמשים מסתמכים עליו לקבלת מידע או עצות חשובות.
בנוסף לחששות אלה, השימוש באימוג’ים ע”י צ’אטבוטים יכול גם ליצור אתגרים טכניים. אימוג’ים הם תווים מורכבים הדורשים קידוד מיוחד, ולא כל הפלטפורמות או המכשירים עשויים להיות מסוגלים להציג אותם כראוי. זה יכול לגרום למשתמשים לראות סמלים מוזרים או לא מוכרים במקום האימוג’י המיועד, מה שעלול להחריף עוד יותר את העמימות והבלבול.
למרות האתגרים הללו, כמה מומחים טוענים כי אימוג’ים יכולים להיות שימושיים בהקשרים מסוימים. לדוגמה, אימוג’ים יכולים להיות דרך מועילה להעביר רגש
או טון במסר, שיכולים להיות חשובים במיוחד באינטראקציות עם שירות לקוחות. אימוג’ים יכולים גם להיות דרך שימושית לספק רמזים חזותיים או משוב, כגון ציון אם הקלט של המשתמש זוהה או הובן על ידי הצ’אט בוט.
עם זאת, גם במצבים אלה, חשוב להשתמש באימוג’ים בשיקול דעת ובזהירות. צ’אטבוטים צריכים להיות מתוכננים כך שיתעדפו שפה ברורה ותמציתית, מה שיכול לעזור להבטיח שהמשתמשים יבינו את המידע המועבר. אם נעשה שימוש באימוג’ים, יש לבחור אותם בקפידה כדי להבטיח שהם מוכרים באופן נרחב ולא סביר שלא יובנו כהלכה. באופן כללי, עדיף לטעות בצד הזהירות ולהימנע משימוש באימוג’ים במצבים שבהם הם עלולים ליצור בלבול או להיתפס כלא מקצועיים.
השימוש באימוג’ים ע”י צ’אטבוטים הוא נושא מורכב שדורש התייחסות מדוקדקת. בעוד שאימוג’ים יכולים להיות דרך מועילה להוסיף “אישיות” או רגש למסר, הם יכולים גם להיות מעורפלים, לא הולמים וליצור אתגרים טכניים. מעצבי צ’אטבוטים צריכים לתעדף שפה ברורה ותמציתית ולהשתמש באימוג’ים בצורה מושכלת, תוך התחשבות בסיכונים וביתרונות הפוטנציאליים. על ידי איזון זהיר בין שיקולים אלה, צ’אטבוטים יכולים לספק כלי תקשורת יעיל ומרתק למשתמשים.
עוד בנושא באתר הידען
תגובה אחת
ישנה נטייה מסויימת לברנז’ה שמרכיבה את התקשורת העולמית להתייחס למחוללי שפה ככלי עבודה ותו לא. כלי שצריך לתת מידע יבש ומדויק בשפה ברורה, כפי שאמרת. זוהי לא בהכרח גישה שגויה, אך היא מפספסת מגוון של שימושים לטכנולוגיה שיכולים להועיל לאנושות לא פחות. זוהי גישה חסרת מעוף.
הטענות שנתת בכתבה גם מסתמכות על מגבלות של הכלים הללו שהם יחודיים לזמן הנוכחי. זהו כלי שמתפתח במהירות עצומה ואנחנו עוד לא יודעים לאן ההתפתחות הזו תוביל. אם תסתכל על המהירות של ההתפתחות של מחוללי התמונה תראה התקדמות מבהילה ממש. אתגרים טכניים הם, כשמם הם, אתגר שיש לעבור אותו. הכיוון הנוכחי של הכלים הללו היא התאמה למשתמש האישי, הבדל בין תרבויות הוא רק חלק מזה.
אין ספק שמחולל שפה ככלי עבודה צריך להיות נהיר ולתת מידע מהימן בלשון נקייה. זהו לא רק צ’אטבוט. הכיוון שאליו Openai, מייקרוסופט וגוגל הולכות אליו כרגע הוא כלי שמשולב בכל תוכנית שאנחנו משתמשים בה ביום יום. תוכנות לאימיילים שכותבים את עצם, שיחות וידאו עם מזכירה אישית ממוחשבת שמקשיבה לשיחת ועידה ויכולה לסכם אותה, כלי שיכול ליצור לנו מצגות פאוור פוינט, טבלאות וגרפים באקסל בלחיצת כפתור. כלים שיכולים לתרגם שפה בזמן אמת ומאומנים על הקול שלך.
אין ספק שאין צורך בקריצה וחיוך לפעולות אלו. יהיו בעתיד גרסאות מחוללי שפה וכלים של אינטליגנציה מלאכותית המותאמים לעבודה מקצועית. חברות גדולות רבות אולי יעדיפו מערכת שלמה פרטית המותאמת במיוחד לצרכים שלהם ומוגנת מאסיפת מידע לא חוקית.
אם זאת, למשתמשים פרטיים יכול להיות סיבות רבות להשתמש בכלים הללו שאינם מקצועית, אך לגיטימית למדי. מקור לתמיכה נפשית. זקן ערירי העלול לסבול מדמנציה וכל פעילות מוחית היא בשבילו הצלת חיים של ממש. ילד הסובל מבריונות בבית ספר וחושש להיוועץ עם ההורים או פסיכולוג בשל הסטיגמה. איש או אישה שסיימו מערכת יחסים ארוכה ולא מעוניינים בקשר חדש מיידי. אני לא חושב שצריך לזלזל גם בשימוש בכלים אלו לשעות הפנאי או בהעדפות אישיות של כל אדם באשר הוא. אפילו אם השימושים האלה אינם כאלו שאדם ירצה להודות בהם בפומבי.
אין ספק שמחוללי שפה ומגוון הכלים של האינטליגנציה המלאכותית יכולים לשמש למגוון מטרות שאין ראויות או להזיק במידה ונעשה בהם שימוש לא ראוי או לא מתחשב. אם זאת, אני מאמין שיש מקום גם לאופטימיות זהירה בסיקור התקשורתי ולא רק חשש ונבואות זעם.