מלריה / בכל דקה מתים באפריקה שני ילדים מהמחלה; מדי שנה נדבקים כ-500 מיליון
תמרה טראובמן
הגנום של שניים מהיצורים הגורמים לסבל האנושי הגדול בעולם פוענח. מדובר בטפיל הגורם למחלת המלריה וביתוש האנופלס, שמעביר את המחלה לבני אדם. כמה מומחים לבריאות הציבור אמרו, שהגנומים החדשים הם החשובים ביותר שפוענחו עד כה – מנקודת המבט של בריאות אוכלוסיית העולם. לפי ד”ר אנתוני פוסי, מנהל המכון הלאומי של ארה”ב לאלרגיות ולמחלות מדבקות, “הנתונים החדשים שהתקבלו מפיענוח הגנומים, מציעים הזדמנות חסרת תקדים לקהילת המדע ולאנשי בריאות הציבור במאבק נגד המלריה, מחלה הגובה מחיר עצום מהאנושות”.
בכל דקה, מתים ממחלת המלריה שני ילדים. כמעט כל הילדים הללו, בדומה לרוב האנשים הנדבקים במחלה, חיים במדינות אפריקה שמדרום למדבר הסהרה. למרות שהמחלה אינה זוכה לתשומת לב רבה במערב, ממדיה עולים על ממדי מגיפת האיידס. מדי שנה נדבקים במלריה כ-500 מיליון אנשים נוספים.
ילדים הם הקורבנות העיקריים של המחלה (חצי מהילדים האפריקאים שמתים כתוצאה מהמחלה מתים לפני גיל חמש). גם אלה ששרדו את המחלה, ממשיכים לסבול מאנמיה וממערכת חיסון מוחלשת, החושפת אותם להידבקות ולמוות ממחלות קטלניות אחרות.
המלריה היתה נפוצה בעבר באזורים נרחבים בעולם, אך בשנות ה-50 וה-60 הצליחו מבצעים של ארגון הבריאות העולמי של האו”ם להדבירה ממדינות אירופה ומארה”ב. כיום היא נותרה מחלה של העולם העני. בעידן שבו בריאות מוגדרת באמנות בינלאומיות כאחת מזכויות האדם, רבים מהחולים כה עניים, עד כי אין ידם משגת הגנה וטיפול. במקביל, נוצר איום חדש גם על הטיפולים הקיימים והזולים יחסית: התרופות ומדבירי החרקים הקיימים מאבדים במהירות את יעלותם, משום שטפיל המלריה והאנופלס מפתחים נגדם עמידות.
פרויקט הגנום של טפיל המלריה כלל 150 חוקרים, בראשותם של מלקולם גרדנר מהמכון למחקר גנומי בארה”ב ושל חוקרים ממכון סאנגר הבריטי וממרכז סטנפורד לטכנולוגיות גנומיות בארה”ב. גנום יתוש האנופלס פוענח על ידי חוקרים מארה”ב, מצרפת, מישראל, מספרד, מגרמניה, מבריטניה, מרוסיה, מאיטליה ומיוון. את העבודה על היתוש הוביל ד”ר רוברט הולט מחברת “סלרה ג'נומיקס” האמריקאית, שקיבלה מענק מארגון הבריאות העולמי לצורך פיענוח הגנום. חברה זאת פיענחה לפני כשנתיים גרסה משלה לגנום האדם. בדרך כלל, שומרת החברה את הנתונים הגנטיים לעצמה ומוכרת אותם לחברות תרופות ולאוניברסיטאות. אך הפעם היא פירסמה את הנתונים במלואם והם זמינים בחינם באתר אינטרנט המכונה “בנק גנים” (GenBank). המידע על הגנומים, בליווי ממצאים חדשים עליהם, יתפרסם היום בכתבי העת המדעייםNature ו-.Science
החוקרים פיענחו את הגנום של סוג טפיל המלריה הנפוץ והמסוכן ביותר – פלאסמודיום פאלסיפארום – ואת יתוש האנופלס גמביה, המשמש כנשא המעביר את הטפיל באפריקה. בפיענוח הגנומים, זיהו החוקרים את סדר יחידות הד-נ-א של יצורים אלו. רצף זה מחולק לגנים, המכילים מתכונים ליצירת חלבונים. החלבונים מרכיבים את הגוף (כולל שערות ואיברים פנימיים) ומפעילים את פעילות התאים, חלקם עשויים להיות רעלים הגורמים למחלות. אחרים דרושים, למשל, לפעולת מערכת העיכול.
ד”ר רון ויידס, גנטיקאי מאוניברסיטת בר אילן ושותף בצוות שפיענח את גנום האנופלס, אומר כי הנתונים החדשים ישמשו “קרש קפיצה לפיתוח אמצעי שליטה במחלה”. מחקרים ראשונים בנתונים, שהחלו להתפרסם באינטרנט באביב, איתרו לדברי ד”ר ויידס, “גנים המיוחדים רק לטפיל, המספקים יעדים חדשים לפיתוח שיטות שיפגעו רק בו ולא יגרמו נזק לחרקים אחרים”.
גנים מעניינים במיוחד התגלו על ידי פרופ' לורנס זוויבל מאוניברסיטת ונדרבליט ועמיתיו. הצוות גילה 79 גנים, שכפי הנראה מעורבים בחוש הריח של היתוש, ו-72 גנים המעורבים בחוש הטעם שלו. לדברי פרופ' רחל גלון, מומחית לחרקים מעבירי מחלות מהאוניברסיטה העברית, חשיבות הגנים הללו נובעת מכך ש”לאנופלס יש העדפה ברורה לאדם, ואת דם האדם הוא מאתר באמצעות חוש הריח שלו”. לדבריה, הגנים האלה יוכלו לסייע בפיתוח יתוש מהונדס גנטית, שיגרום לו להתנהג כמו קרוב משפחתו – זן אחר של אנופלס – וישבש את חוש הריח שלו, כך שירצה לעקוץ בעלי חיים ולא בני אדם. “בכך הוא יחדל להיות יתוש המעביר מלריה ומחלות אחרות”, אומרת פרופ' גלון. “הרעיון להנדס יתוש שלא יעביר את הטפיל לאדם הועלה לראשונה לפני 18 שנה על ידי לו מילר מהמכונים הלאומיים לבריאות של ארה”ב. רעיון זה העניק דחיפה עצומה לכל תחום הגנטיקה של היתוש”.
היום, כמה צוותים בעולם מנסים לפתח יתושים מהונדסים – יתוש אחד כזה, שהתפתחות הטפיל שבו נעצרת לפני שהוא מספיק להעבירו לאדם, כבר קיים. “הרעיון נראה מצוין”, מוסיפה פרופ' גלון, “אבל עדיין נותרו בעיות רבות. אקולוגים אומרים שלפני שמשחררים יצור כזה לטבע, צריך לוודא היטב שהוא לא יזיק לסביבה. לפני זה, יצטרכו לדאוג שתהיה לו עדיפות גנטית על יתושים אחרים, שתאפשר לו להשתלט על אוכלוסיית היתושים הקיימת”.
פרופ' שולה מיכאלי, מומחית להיבטים המולקולריים של טפילים מאוניברסיטת בר אילן, אומרת: “האתגר הבא בחקר טפיל המלריה יהיה לפתח גישות חדשות שיאפשרו ללמוד על הגנים החדשים שהתגלו, לגלות מה תפקידם והאם הם שייכים לתהליך שגורם למחלה”. היא מזכירה, כי למרות פיענוח הגנום, “תפקידם של %60 מהגנים של טפיל המרליה עדיין אינו ידוע, כי אין להם מקבילות באף יצור מוכר אחר. עדיין יש המון עבודה”.
האם הגנומים החדשים מבשרים את תחילתה של הדברת מחלת המלריה, או לפחות את צמצום היקפיה במידה משמעותית? מצד אחד, אומרת פרופ' רחל גלון מהאוניברסיטה העברית, כי בפרסום הגנומים טמונה הבטחה עצומה. המידע הגנטי עשוי לסייע בפיתוח תרופות, חיסונים חדשים ושיטות משופרות להדברת יתוש האנופלס. מאידך, אומרת פרופ' גלון, עדיין קיימת השאלה האם חברות התרופות “ירימו את הכפפה” ויפתחו את הטכנולוגיות הדרושות להשתלטות על המגיפה.
“החברות יודעות”, אומרת פרופ' גלון, “כי במקרה של המלריה – זה פשוט לא שוק שיכול לשלם בעבור תרופות”.
תמרה טראובמן
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~336689957~~~47&SiteName=hayadan
