באירוע שערכו האוניברסיטה העברית והאיגוד הישראלי לטכנולוגיות גריד נחשפו פרויקטים מצילי חיים בתחום הביו-טכנולוגיה, שזמן סיומם קוצר בשנים הודות לגריד
פרויקטים מצילי חיים בתחום הביו-טכנולוגיה, שזמן סיומם קוצר בשנים, הוצגו באירוע החשיפה של מערכת ניהול הגריד ללינוקס, ששמה מוסיקס (MOSIX). באירוע, שנערך שלשום (ג') על ידי האוניברסיטה העברית והאיגוד הישראלי לטכנולוגיות גריד, נכחו מעל ל-60 אנשי טכנולוגיה ואקדמיה. כך למשל הציג אחד החוקרים, מחקר בעל השלכות רפואיות מצילות חיים, ששלב עיבוד הנתונים שלו בעזרת מחשב יחיד הינו 557 ימים. באמצעות הגריד של האוניברסיטה העברית הכולל יותר מ-400 מעבדים, הסתיים שלב זה בתוך שבועיים.
מוסיקס מוצעת חינם, לכל דורש והמטרה היחידה בפיתוחה הינו קידום המחקר המדעי. מוסיקס, הינה מערכת ניהול הגריד היחידה שפותחה בארץ. צוות הפיתוח, בראשותו של פרופ' אמנון ברק, החל לפתח את המערכת ב-1981. הגרסה הקודמת של מוסיקס לניהול קלסטרים, שזכתה בשנת 1998 לגרסה מבוססת לינוקס, הותקנה באלפי חברות, אוניברסיטאות ומוסדות מחקר בכל העולם.
במסגרת האירוע הוענקה לפרופ' ברק תעודת הוקרה על פועלו בתחום פיתוח טכנולוגיות גריד בישראל, מטעם האיגוד הישראלי לטכנולוגיות גריד, על ידי אבנר אלגום, מנכ"ל האיגוד. האירוע כלל מלבד הרצאות פרונטאליות והדגמת המערכת, גם סדנה פרקטית שכללה תרגול בשימוש המערכת.
מוסיקס כוללת טכנולוגיה, אשר אמורה לתת מענה למעבדי העתיד, שיכילו מספר רב של ליבות (מולטי-קור). מגמה שתעשיית ייצור השבבים הולכת לכיוונה כבר היום, מה שיאפשר לקבל ביצועים של מחשב-על על שבב אחד. זאת, בזכות היכולת שלה לנהל ולחלק משימות באופן שקוף למשתמש. פרופ' ברק מעריך כי מעבדים המכילים מספר רב של ליבות ייוצרו בטווח זמן של חמש עד עשר שנים מהיום.
באוניברסיטה העברית מתכוננים לחבר לגריד, המנוהל על ידי מוסיקס, מאות מחשבים נוספים מבוססי חלונות, בחודשים הקרובים. כיום מורכב הגריד של האוניברסיטה מ-11 קלסטרים ויותר מ-400 מעבדים.
החזון של פרופ' ברק הינו חיבור בגריד של כל המחשבים של האוניברסיטאות ומוסדות המחקר בישראל. לדברי פרופ' ברק, "ממשלות ברחבי העולם ובאירופה בפרט, כבר מבינות זאת ומשקיעות מיליוני יורו כל אחת בפיתוח רשתות גריד לאומיות".
משרד האנרגיה האמריקני יטמיע טכנולוגית גריד של וולטיר הישראלית
משרד האנרגיה האמריקני (DOE), יטמיע פתרון גריד של וולטיר הישראלית, למעבדת המחקר הענקית שלו 'לורנס ליברמור' (Lawrence Livermore). 'לורנס ליברמור', הינה אחת משלושת המעבדות של משרד האנרגיה האמריקני, האחראי בין היתר על סוכנות האטום האמריקנית. וולטיר, עוסקת בפיתוח גריד מבוסס אינפיניבנד.
הטכנולוגיה שנבחרה, מאפשרת העברת מידע בין מחשבים בגריד במהירות של 20 ג'יגה-בייט לשניה, בתקן אינפיניבנד. המערכת תקשר בין 16,128 מעבדים כפולי ליבה של AMD, הפועלים תחת מערכת ההפעלה לינוקס. העברת המידע תתבצע דרך המתגים שפותחו בישראל על ידי חברת וולטיר. מתגיה של וולטיר מכילים שבבי מיתוג שפותחו על ידי חברת מלנוקס – אף היא חברת היי-טק ישראלית. הגריד הישראלי ישמש את הממשל האמריקני, לצרכי מחקר הכוללים בין היתר סימולציות של התפוצצויות אטומיות.
מארק סיגר, מנהל בכיר ב-'לורנס ליברמור', אמר כי "מוצרי ה-20 ג'יגה-בייט של וולטיר, יאפשרו למעבדות להגיע לשלב הבא של מחשבי-על מבוססי לינוקס וגריד. זאת על מנת לענות על הצורך בביצוע סימולציות מורכבות, הדרושות לטובת הבטחון הלאומי של ממשלת ארה"ב".עוד הוסיף סיגר כי הגריד צפוי לעשות שימוש בתקן InfiniBand DDR וכן בתקן שפותח על ידי פורום הקוד-הפתוח OpenFabrics המבוסס על יכולות ה- RDMA (יכולת גישה מרוחקת למשאבי זיכרון).
גרטנר: מגמה במגזר הפרטי – יותר ארגונים מיישמים גישה ארגונית לגריד
המגזר הפרטי בעולם עובר בשנה האחרונה שינוי של מגמה, כאשר חברות מתחילות גישה ארגונית לגריד, החורגת מתחום ה-IT. כך אומר קארל קלאנץ, אנליסט בכיר בחברת הייעוץ גרטנר, בפגישה עם חברי האיגוד הישראלי לטכנולוגיות גריד. הפגישה נערכה במהלך הכנס השנתי הבינלאומי ה-17 של גרטנר במלון הילטון בתל אביב. שינוי מגמה זו מציב הזדמנויות רבות בפני חברות טכנולוגיה ישראליות, בפיתוח פתרונות גריד ארגוניים.
לדברי קלאנץ, אימוץ הגריד כאסטרטגיה ארגונית, אשר החל במספר מגזרים דוגמת תעשיית התרופות, הסמי-קונדקטרס והפיננסיים, משתרש גם בתעשיות מסורתיות יותר, דוגמת ענף הביטוח. קלאנץ סיפר על מוצרי ביטוח חדשים שחברות ביטוח מציעות כיום בזכות יישום גריד בארגון. "חישוב של תועלת מול עלות עושה את הבחירה בגריד למאוד פשוטה", אמר.
לדבריו, הגריד מאפשר לארגונים לעשות דברים שלא יכלו לעשות קודם לכן, כאשר התועלות מהגריד לא מוגבלות למערך ה-IT, אלא מוחשיות בכל הארגון. "כל ארגון בוחר בפתרון שמתאים לו ביותר, עובדה זו בשילוב ההתפתחויות המהירות שקיימות בתחום הגריד, מקשות מצד אחד על פיתוח סטנדרטים אחידים, אך משאירות מצד שני כר נרחב לפעולה עבור חברות סטארט-אפ המפתחות טכנולוגיות ופתרונות בתחום הגריד", אמר קלאנץ.
