בתאריכים 15/01/2003-13 התקיים במרכז אונסק”ו בפריז כנס לציון פתיחת שנת 2005, שהוכרזה כשנת הפיזיקה. בשנת 2005 אנו חוגגים מאה שנה ל”שנה המופלאה” של אלברט איינשטיין, בה הוא פרסם ארבעה מאמרים פורצי דרך בשלושה תחומים שונים.
דיקלה אורן
כתובת ישירה לדף זה:
https://www.hayadan.org.il/wyplaunch0105.html
פריז, קהילת פיזיקאים, חתני פרס נובל, הרצאות ודיונים – נשמע שילוב מנצח, לא? בתאריכים
13-15/01/2005 התאספו פיזיקאים, סטודנטים ותלמידי תיכון מרחבי העולם במרכז אונסק”ו בפריז כדי לציין את פתיחת שנת הפיזיקה. מישראל יצאה משלחת מטעם החברה הישראלית לפיזיקה, שבראשה עמדו ד”ר צבי פלטיאל ממכון ויצמן וד”ר עופר אייל ממכללת אורט בראודה. חברי המשלחת הנוספים היו יעקב ניימן, יאיר כרמון, אן קסלמן, גלעד קפלן, איליה חיבריץ' וכותבת הכתבה, דיקלה אורן – כולם זוכי אולימפיאדות פיזיקה וטורניר הפיזיקה (ה”כספות”) או משתתפי סדנת מחקר.
למה דווקא 2005, ולמה דווקא פיזיקה, אתם שואלים? הכל התחיל לפני מאה שנה ב”שנה המופלאה” של אלברט איינשטיין. בשנת 1905 פרסם איינשטיין, פקיד במשרד הפטנטים השוויצרי, ארבעה מאמרים פורצי דרך בשלושה תחומים שונים.
הראשון התפרסם במרץ 1905, ובו עסק איינשטיין בתגובה של חומר וקרינה אלקטרומגנטית. איינשטיין הגיע למסקנה שהאור מורכב ממנות בדידות של אנרגיה, ובכך סיפק – בין השאר – הסבר לאפקט הפוטואלקטרי. הסבר זה תרם רבות להתפתחות מכניקת הקוונטים. בעקבות מאמר זה זכה אלברט איינשטיין בפרס נובל בשנת 1921. המאמר השני התפרסם במאי באותה שנה. הוא עסק בגבולותיה של התרמודינמיקה. לפי חישוביו ניתן לראות באמצעות מכשור קיים תופעות הנובעות מתנועת אטומים בודדים בהם אין התרמודינמיקה מסוגלת לטפל. כך “חזה” איינשטיין את התופעה הידועה כיום כ”תנועת בראון” בלי לדעת שתנועה כבר נצפתה אך לא הוסברה. איינשטיין הסביר את התנועה המתמדת של חלקיקים כדוגמת תנועתו של גרגיר בתוך נוזל, ובכך תרם רבות לפיתוח התיאוריה האטומית של החומר. הוא פתח בכך גם תחום חדש ופורה של הפיזיקה הידוע כיום כמכניקה סטטיסטית.
שני המאמרים הנוספים, שהתפרסמו ביוני ובספטמבר 1905, עסקו בנושאים אלקטרומגנטיות ותנועה או ביחסיות של מדידת הזמן ומשמעות הסימולטניות. במאמר הראשון מבין השניים הציג איינשטיין את מה שמוכר לנו כיום בתור תיאוריית היחסות הפרטית. במאמר השני המשיך לפתח את הרעיונות והציג את השקילות מסה-אנרגיה בנוסחה המפורסמת מכולן E=mc2.
שנה עמוסה, אם כן, הייתה לאיינשטיין, והאו”ם בחר לחגוג אותה על ידי הכרזה על שנת 2005 כשנת הפיזיקה. כנס הפתיחה כלל שלל הרצאות מעניינות בתחומים שונים כגון משחקים עם מולקולות (קצת שעשוע עם פחמן 60, מולקולת הכדורגל), קוונטים בחיי היומיום (כן, יש דבר כזה, אתם לא מתארים לעצמכם עד כמה) וחיי הנדודים של חלקיקי הנייטרינו החמקמקים (בזמן שאתם קוראים את המשפט הזה עוברים דרככם רבבות חלקיקי נייטרינו). ההרצאות ניתנו על ידי מדענים מהשורה הראשונה, ביניהם חתני פרס נובל רבים. כמו כן כלל הכנס שני דיונים בנושאים “פיזיקה והאתגרים הסוציו-אקונומיים במאה העשרים ואחת” ו-“תפישות המדע והפיזיקה בקרב הקהל הרחב”. בדיונים השתתפו מספר מדענים, שהציגו את דעותיהם וענו לשאלות הקהל.
מספר רעיונות מרכזיים ליוו את ההרצאות והדיונים. הבולט ביותר היה תרומתה של הפיזיקה להתפתחות הטכנולוגית. מספר מרצים הדגישו את חשיבות תרגום המחקר לפרקטיקה, כלומר להישגים ומוצרים תעשייתיים. דוגמא לכך, אשר ניתנה בהרצאתו של ז. אלפרוב, חתן פרס נובל בפיזיקה לשנת 2000, הייתה פיתוח הטרנזיסטור.
רעיון מרכזי נוסף שנשזר לאורך הכנס כולו היה השילוב בין תחומי דעת שונים במדע. הרצאה אחת עסקה במפורש בקשר בין פיזיקה וכימיה לאורך השנים. כמו כן, די להביט בתוכנייה כדי לקבל מושג על היקף הקשר בין תחומי המדע השונים – בכנס פתיחת שנת הפיזיקה נכללו הרצאות הן בתחום הפיזיקה, כמו הרצאות על קוסמולוגיה, מכניקת קוונטים, תורות חלקיקים וכוחות, והן הרצאות בתחומים כגון מדעי החיים, ננוטכנולוגיה, ננופיזיקה וחינוך והוראה.
לסיכום, הכנס בהחלט הצליח לגרות את הדמיון והעניין. חשוב לזכור כי מטרתה של שנת הפיזיקה אינה כנסי פתיחה חגיגיים (אם כי כבודם במקומם מונח). שנת הפיזיקה היא הזדמנות מצוינת לתת ליותר אנשים הזדמנות לראות את היופי בתחום הזה. כל מי שסקרנותו התעוררה מוזמן לבקר באתרים של מוסדות שונים כגון מכון ויצמן, מצפה הכוכבים בגבעתיים, המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל אביב וחמד”ע ולהתעניין בהרצאות ובפרויקטים השונים.
עוד על פעילות שנת הפיזיקה בישראל
באתר מכון ויצמן
http://physicaplus.org.il/zope/home/en/100846630031/edu_wyp2005_en
עוד על איינשטיין
http://jnul.huji.ac.il/einstein/.index.html
http://www.westegg.com/einstein/#writings
http://www-groups.dcs.st-and.ac.uk/history/Mathematicians/Einstein.html
http://www.aip.org/history/einstein/essay-photoelectric.htm
ידען איינשטיין
ידען הפיזיקה
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~77239105~~~95&SiteName=hayadan
