לקראת שיגור המעבורת, המיועד למאי 2005, מהנדסים בנאס"א עובדים על שיפור בטיחותה של מעבורת החלל. יד ביד עם המעבורת הולכת תחנת החלל, שהשלמתה תלויה בעתיד המעבורת
תחנת החלל הבינלאומית. קרדיט: נאס"א
כתובת ישירה לדף זה:
https://www.hayadan.org.il/nasashuttle1104.html
בזמן שנאס"א מכינה את צי המעבורות לקראת חידוש הטיסות, צוותי ניהול הסיכונים של הסוכנות נותנים את דעתם לגורמי סיכון, שעשויים להשפיע על תחנת החלל הבינלאומית.
"יש לנו המון עבודה לעשות בתחום הזה," אמר ווין הייל (Hale), סגן מנהל המעבורות של נאס"א ממרכז ג'והנסון לחלל ביוסטון, והוסיף שסיכון תמיד יהווה חלק מכל טיסת חלל. "הורדנו משמעותית את רמות הסיכון, אך בסופו של דבר הסיכון הזה קיים."
מאז אסון מעבורת החלל קולומביה ואובדן שבעת האסטרונאוטים [ביניהם האסטרונאוט הישראלי אילן רמון ז"ל, ד.א] בעת כניסתה לאטמוספירה באחד בפברואר 2003 שקדו מהנדסי נאס"א והנהלת הסוכנות הן על החזרת שאר המעבורות לתפקוד והן על מניעת אסונות נוספים.
הייל אמר ששיעור הכישלון של תוכנית מעבורות החלל עומד על שתי טיסות ו-14 חיי אדם מתוך 113. "התפקיד שלי הוא לשמור ששיעור הכישלון לא יגיע ל-3," הוא הוסיף.
הייל ודוברים אחרים מטעם נאס"א אמרו את דברם בכנס ניהול סיכונים 2004 של הסוכנות, המתקיים במרכז לטכנולוגיות וביטחון של סוכנות החלל במכון האווירונאוטיקה והחלל באוהיו.
מהנדסי מעבורות החלל מיישמים מספר המלצות מטעם צוות חקירת אסון הקולומביה, שמטרתן הפחתת הסיכון במשימות, הגברת הבטיחות של החלליות ואמינותן. השיגור הבא של מעבורת, טיסה STS-114 של מעבורת דיסקברי, צפוי להתרחש בסביבות מאי 2005.
גורם הסיכון המדאיג ביותר, אמר הייל, הוא עדיין המיכל החיצוני של מערכת השיגור. מאמצים רבים נעשים למניעת התנתקותן של פיסות גדולות של קצף בידוד, כמו אלה שגרמו לפגיעה קשה בקולומביה.
כמו כן, ישנם נושאים נוספים, כגון הצורך לפתח את המדרכים הדרושים להחזקת הכלונסאות שייאפשרו לאסטרונאוטים לבחון מקרוב את מצבם של לוחות הבידוד בזמן הימצאות המעבורת במסלול. למרות שהמדרכים זהים לאלו של הזרוע הרובוטית של המעבורת, השרטוטים הטכניים בני ה-20 שנה אינם נהירים לקריאה, מה שהוביל לבניית חלקים שלא התאימו אחד לשני.
"לפני קולומביה חשבנו שיש לנו מערכת ניהול סיכונים קשוחה ובלתי מתפשרת, אולם ברור שטעינו," אמר ג'ון טרנר (Turner) מנהל תיכנון הסיכונים של תוכנית מעבורות החלל במרכז החלל ג'והנסון ביוסטון.
בנוסף לטיפול בהפחתת הסיכונים הכרוכים בטיסות מעבורת, על נאס"א לעבוד גם על הפחתת הסיכונים הכרוכים בפעילותה של תחנת החלל הבינלאומית.
"חלק ניכר מפעילותה של תחנת החלל כולל תחזוקה," אמר וורן פטיסון (Pattison) מנאס"א, סגן מנהל בטיחות טיסות. "כך עובד העסק שלנו."
קרקוע צי המעבורות לאחר אסון הקולומביה עצר את הרכבת תחנת החלל והגביל את גודלו של צוות התחנה לשני חברי צוות בלבד במקום השלושה שהיו עד אז. למרות הקטנת גודלו של הצוות, שבעיני השותפים לבניית התחנה נחשבת עדיפה על תחנת חלל נטושה, דרישות התפעול של התחנה לא השתנו. "אנו מנסים לתחזק את התחנה עם מה שיש בידנו," אמר פטיסון.
במהלך שהותם של ארבעת הצוותים הכפולים בתחנת החלל האסטרונאוטים והקוסמונאוטים עבדו מחוץ לתחנת החלל הריקה בפעם הראשונה, ערכו תיקונים מסובכים בציוד תמיכה בחיים וחליפות חלל ובצעו הליכת חלל חסרת תקדים, שתואמה בין פקחי טיסה אמריקאיים ורוסיים.
ואולם, עתיד התחנה עודו נמצא עם מעבורת החלל, שכן היא החללית היחידה שכרגע יש ביכולתה להוביל את שאר מבני התחנה להרכבה.
"אם אנו מתכוונים להשלים את תחנת החלל, אנו נזדקק למעבורת," אמר פטיסון. "הדבר יגזול משאבים רבים."
תרגום: דיקלה אורן
הכתבה ביאהו!
ידען תחנת החלל הבינלאומית
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~995905456~~~8&SiteName=hayadan
