ספר חדש בוחן את נקודות ראותו של האב המייסד של המדינה
מאת דיתי הורוביץ-ארד, דוברות אוניברסיטת בן גוריון
“למדינת ישראל יש להבטיח קודם כל בשטח המשפטי שני דברים – בהם תלויים, לדעתי, קיומה ועתידה של מדינתנו: א) שלטון החוק ב) שלטון הדמוקרטיה. חירות היחיד וחירות העם אינן תלויות בהכרזה על חירויות, וגם לא בחוקה, … אלא בדבר אחד עקרוני: בשלטון החוק. … במדינה שהחוק שליט בה יש הפרדה גמורה בין סמכות המחוקק, המסורה לנציגות הנבחרת של העם, ובין סמכות השיפוט, הנתונה בידי חבר שופטים ממונים, אבל בלתי תלויים לאחר מינויים בשלטון המבצע, חבר שופטים הבקיאים בחוק ונאמנים לו”.
לא, אין זה ציטוט מנאום שנישא בימים אלה בישראל, אלא דברים שכתב דוד בן-גוריון לפני יותר משבעים שנים ומובאים בספר חדש, ‘המחשבה הפוליטית של דוד בן-גוריון’, בעריכת פרופ’ אבי בראלי וד”ר גילת גופר, הרואה אור בהוצאת מכון בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף המכון למורשת בן-גוריון.
המדינה אינה תכלית לעצמה, קבע בן-גוריון, אלא כלי מהותי להגשמת תכליות ראשונות במעלה, כמו חירות, שוויון וטיפוח חייהם של בני-האדם. אך מה משמעותן של תכליות אלו? ואילו מעשים נגזרים מתפיסת העולם הזאת? הספר ‘המחשבה הפוליטית של דוד בן-גוריון’ מציע לקוראיו ולקוראותיו לחזור ולעיין בשאלות שחיוניותן ותוקפן לא פגו גם במלאת 75 למדינת ישראל, ולבחון אותן מנקודות ראותו של האב המייסד של המדינה.
בספר 27 מאמרים שכתב ראש הממשלה הראשון, לאורך חייו הציבוריים, המשקפים את מחשבתו הפוליטית ואת מחשבותיו בדבר סוגיות המעסיקות עד היום את החברה הישראלית. כך למשל:
- על שלושה מיסודות מחשבתו הפוליטית: אקטיביזם ודינמיזם, אחדות פעולה בתוך ריבוי והשאיפה לצדק תקראו במאמר ‘ציווי המהפכה היהודית’.
- במאמר ‘המדינה והמפלגה’ תעיינו בנימוקיו: הקריאה לשינוי שיטת הבחירה בישראל משיטה ארצית=יחסית לשיטה אזורית=רובנית.
- המאמר ‘לברור מוצא הפלחים’ הוא מסמך מפתח לפענוח עמדת המוצא שאפיינה את יחסו של בן=גוריון לערבים בארץ ישראל בתחילת דרכו הפוליטית.
- ב’מכתבים לעמוס’ ניסח את עמדתו המורכבת בסוגיית חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות, יהודית וערבית.
- כמנהיג הסתדרות העובדים בשנות העשרים הוא ניסח בבהירות את שורשי תפיסתה של תנועת העבודה הציונית במאמר ‘הייעוד הלאומי של מעמד הפועלים’.
- ב’בעקבות דבורה’ דן בן-גוריון דיון מקיף על אודות מקומן של הנשים בחברה בכלל ובעשייה הציונית בפרט. זהו נאום שנישא בסיום קורס קצינות במחנה צריפין, לקראת דיונים, שהחלו למחרת בכנסת על גיוס נשים לצבא, לרבות גיוס נשים דתיות.
- ‘משמעות הנגב’ הוא מאמר מפתח להבנת מקומו של הנגב בתפיסת בן=גוריון, בו עמד על אתגר החיים בנגב ועל המדע ככלי מרכזי לפיתוח הנגב לרווחת ישראל ומדינות מדבר אחרות.
“מחשבתו של בן-גוריון גובשה בפעילות פוליטית מסועפת מצעירותו ובקריאה רחבה ורצופה כל חייו”, מסביר פרופ’ אבי בראלי, היסטוריון ושותף לעריכת הספר. “בחרנו עבור קוראים בני זמננו מאמרים שיעמדו על משמעותו של הספר לתקופה הנוכחית ועוסקים בתפיסות המדיניות, החברתיות, הכלכליות והתרבותיות שלו לאורך השנים. כולן מתכתבות עם נושאים שעל סדר היום של כולנו – שוויון, חירות, משילות, שיטת הבחירות, ימין ושמאל ואף בג”ץ.”
“עצם היותו של בן- גוריון מנהיג מכונן של מדינת ישראל, האחראי ליציקת מסד לחברה ולמדינה, עושה את כתיבתו למעניינת וחשובה גם כיום. מכיוון שישראל ובן-גוריון כרוכים זה בזה, מי שמתעניין בישראל מתעניין גם בו”, ציינה ההיסטוריונית ד”ר גילת גופר, עורכת הספר והוסיפה: “בן-גוריון היה שייך לדור של מנהיגים כותבים. הוא הרבה לכתוב ואף הרבה לפרסם. הוא כתב במשך רוב חייו, ורוחב היריעה של כתיבתו מתבטא לא רק בזמן ובכמות, אלא גם בנושאיה. בתוך מרחב כזה קל למצוא נושאים שמעסיקים את החברה בישראל מאז ועד ימינו מזוויות מבט שונות.”
עוד בנושא באתר הידען:
