נהגי מונית ורבים אחרים נוהגים להאמין בכל תיאוריה ובלבד שהיא לא מופיעה בתקשורת הזרם המרכזי אלא באתרים שוליים שמרוויחים – כספית או פוליטית מתיאוריות אלה
בשבוע האחרון קפצתי לברטיסלבה – בירת סלובקיה – כדי לקחת חלק בפסטיבל המדע שם. המארגנים הנפלאים סידרו לי מונית ונהג צמוד משדה התעופה בווינה ועד לזירת האירוע. כדי להנעים את הדרך, דאג הנהג לשתף עמי את כל דעותיו הפוליטיות, מדעיות, תרבותיות ולא-תרבותיות.
קטונתי מלזכור את אבחנותיו שהתיז בקצב של מכונת ירייה משומנת. וירוס הקורונה, כמובן, אינו אלא המצאה פרועה של הגלובליסטים שמנסים לאחד את העולם. אין מגיפה ולא הייתה מגיפה. האיחוד האירופי הוא דיקטטורה שכופה אחידות-דעים מחשבתית על כל המדינות – ופוטין יביא אותו על עונשו בבוא היום. אולי אפילו עם טיל גרעיני, שיצטרך לטוס מרחק קצר בהרבה מהמצופה, מכיוון שכדור-הארץ – איך לא – שטוח. וכן, הדיפ-סטייט מסתירים מפנינו גם את זה. הוא יודע שזה נשמע מטורף, אבל האמת לעתים קרובות נשמעת מטורפת. כמו שגלילאו אמר לכנסייה.
איך ייתכן שהעולם עיוור לכל אלו? הוא שאל וענה לעצמו. פשוט מאד: רוב האנשים הם כבשים. הם אינם חושבים חופשיים כמוהו. הם לא מרשים לעצמם לחקור, ללמוד, לצאת מעבר לגבולות שהמדיה המסורתית מציבה להם ולרכוש ידע ממקורות ייחודיים.
לא אכחיש שנותרתי דהום והלום. לא בגלל הקונספירציות, אלא מכיוון שאת כל הדברים הללו שמעתי – מילה במילה – גם מנהג המונית שהקפיץ אותי לשדה התעופה בישראל. וגם מנהג מונית בניו-יורק. אני מודה: אני אוהב לדבר עם נהגי מוניות. וכמובן, את כל הטענות הללו אפשר למצוא גם ברשתות החברתיות.
איך ייתכן שכל אותם “חושבים חופשיים” מאמינים באותן התיאוריות, מצטטים אותן בדבקות ובקנאות ומביאים את אותן ראיות?
התשובה העצובה היא שקנאי-הקונספירציות אולי אינם מאמינים למדיה המסורתית שבטלוויזיה וברדיו, אבל הם בהחלט מקבלים את המידע שלהם ממקורות ריכוזיים אחרים. אלו הם גופי תקשורת מן השוליים, שמתפרנסים – ומתפרנסים טוב – מהפצת שמועות סנסציוניות וקידום מאמרי הפחדה. למרות שקיימים רבים מהם, הגדולים ביותר הם גם אלו שקובעים את ה- ‘בון-טון’ ומשמשים כמקורות הראשיים ליונקים מעטיני תיאוריות הקונספירציה.
שלא במפתיע, כאשר שאלתי את הנהגים בנוגע למקורות המידע שלהם, אותם שמות חזרו על עצמם: המרכז למחקר הגלובליזציה, אינפו-וורז (InfoWars), נייצ’רל ניוז (Natural News) ועוד כמה.
“החושבים החופשיים” באמת מתנערים ממקורות מידע אמינים-יחסית כמו ה- New-York Times, אנציקלופדיות, או משרדים ממשלתיים. אבל העובדה העגומה היא שגם הם שואבים את המידע שלהם בעיקר מכמה אתרים ומובילי-דיעה גדולים. ה- “חופש” שלהם מוגבל לנהירה אחר אותם מקורות. ואם למדתי משהו מנהגי המוניות (וכל אוכלוסיית פייסבוק), הרי זה שכל נסיון לחלוק על הרצינות והמהימנות של המקורות הללו, גורם ל- “חושבים החופשיים” להיאטם מיד.
וזה חבל, במיוחד מכיוון שמקורות המידע “החופשיים” מרוויחים היטב על חשבונם.
קחו, למשל, את InfoWars של אלכס ג’ונס. הוא מפיץ קונספירציות, שמועות ושקרים – ומרוויח מכך היטב. לפי ההערכות, ג’ונס הכניס יותר מעשרים מיליון דולרים לקופת האתר ב- 2014, בעיקר ממכירות תוספי תזונה ששיווק באוויר[1]. נאמר בעדינות שאם התוספים היו מממשים את כל מה שג’ונס היה מבטיח, הרי שכל אחד מנהגי המוניות שלי כבר היה אמור להיות זכר אלפא, אצן אולימפי ופרופסור באוניברסיטה.
גופי תקשורת אחרים – למשל המרכז למחקר הגלובליזציה (The Centre for Research on Globalization) – משרתים ומקדמים דווקא את בעלי-הסמכות שתחתיהם הם מתיימרים לערער. המרכז הוגדר ב- 2020 כאתר שנועד להפיץ קמפיינים של מידע כוזב מטעם רוסיה, והמייסד והמנהל נמצא גם בבורדים של אתרים פרו-רוסיים אחרים שאמונים על הפצת שמועות ושקרים המשרתים את פוטין[2]. ארגון אחר – רשת RT – משווק ומפיץ תיאוריות קונספירציה אודות נזקי צמחים מהונדסים-גנטית ורשתות ה- 5G. הוא עושה זאת בחסות ובעידוד פוטין, שמומחי מודיעין כבר קבעו שהוא מנסה לעכב את ההתפתחות הטכנולוגית של המערב, בזמן שהוא מקדם הקמת רשת 5G ברוסיה עצמה. [3]
כל זה לא אומר, כמובן, שאנחנו צריכים להאמין לכל מילה באתרי החדשות האמינים-יותר, או לכל מה שמשרדי הממשלה אומרים לנו. אלו גם אלו מנסים פעמים רבות להרוויח על חשבוננו או להטות את דעותינו לטובת האידיאולוגיה שהם משווקים. ובכל זאת, העיתונים המבוססים-יותר מנסים לפחות לבצע ביקורת עצמית ובדיקת עובדות בסיסית על המאמרים שהם מפיקים. ומשרדי הממשלה כפופים גם הם לביקורת המגיעה מלמעלה (מבקר המדינה) מהצד (הכנסת) ומלמטה (הציבור).
כך שכן, יש להתייחס בחשדנות-תמידית גם למקורות מידע אמינים. אבל כשמישהו ינסה לטעון בפניכם שאתם כבשים שמאמינים רק למקורות מסוימים, כדאי שתזכרו שרוב הסיכויים שגם הוא הולך רק בעקבות מקורות אחרים. ואלו, למרבה הצער, אמינים הרבה פחות – ועם אינטרסים כלכליים בדיוק כמו כל ארגון מסחרי אחר.
אבל תזהרו כשאתם אומרים להם את זה, במיוחד אם הם נהגי מוניות עם פיוז קצר ונטייה ללחוץ על דוושת הברקס כשהם מתעצבנים.
בפעם הבאה, אני לוקח את האוטובוס לברטיסלבה.
[1] https://www.nytimes.com/2018/09/07/us/politics/alex-jones-business-infowars-conspiracy.html
[2] https://www.nytimes.com/2020/08/05/us/politics/state-department-russian-disinformation.html
[3] https://www.agweb.com/news/policy/russia-accused-spreading-anti-gmo-propaganda-online
עוד בנושא באתר הידען:
