עולם חדש מבהיל

פרופ' לאון קאס הוא איש בעל השפעה גדולה ביותר על עמדותיו של נשיא ארצות הברית בנושאי מדע ואתיקה. התנגדותו הנחרצת לשיבוטמסכנת את עתיד המחקר המדעי בתחום. דעותיו השמרניות, הוא אומר,בהחלט נובעות מיהדותו

ענת באלינט

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/scarednewworld.html

פרופ' לאון קאס. לא הייתי מודע עד כמה דעותי על צדק ועל כבוד האדם הושפעו באופן עמוק מערכים שהם יהודיים, מהחינוך היהודי שקיבלתי

בטון רך ומלא סבלנות, אבהי כמעט, פורש פרופ' לאון קאס את העתיד המחריד שהוא צופה לאנושות אם המדענים העוסקים בטכנולוגיה של שיבוט לא יעצרו את המירוץ המטורף קדימה אל מה שהוא מכנה "העידן הפוסט אנושי". בעולם שהוא רואה בחזונו, ייצור תעשייתי של תינוקות, חוות לגידול המוני של עוברי אדם ומסחר בביציות נשים, שכפול של אנשים מפורסמים, יצור תינוקות "איכותיים" על פי הזמנה ממעבדה והולדה של ילדים שהם העתק מדויק של אחד מהוריהם, יהיו דברים מובנים מאליהם שאיש לא יראה בהם מעשה מוזר או חריג במיוחד. חששותיו של קאס מצאו חן בעיני הנשיא בוש, ששלף את הפרופסור בן ה-63 ממשרתו כמרצה בכיר באוניברסיטת שיקאגו והזמינו לעמוד בראש הוועדה המייעצת לבית הלבן בענייני ביו-אתיקה.

הוועדה המונה 18 חברים, בהם רופאים, מדענים, פילוסופים, עורכי דין ואנשי דת, אמורה לגבש חוות דעת מקצועיות בשאלות האתיות והמוסריות העולות מהתקדמות המחקר הביולוגי, בעיקר זה הקשור לגנום האנושי, ולהגישן לנשיא. המלצותיה מיועדות לסייע לנשיא להוביל את מדיניות ארה"ב בנושאים הללו. הנושא החם ביותר שעומד על סדר יומה של הוועדה הוא טכנולוגיית השיבוט והמחקר בתאי גזע עובריים.

הוועדה התכנסה כבר שלוש פעמים וצפויה להוציא לקראת הקיץ את הדו"ח הרשמי המציג את עמדת חבריה בסוגיית השיבוט. במקרה שלא יגיעו להסכמה, כפי שצופה קאס שיקרה, יוצגו מספר דעות. עבודתה מתנהלת בתחושה של דחיפות מסוימת: מדי כמה חודשים מתפרסמים מחקרים, חלקם מגיעים לעיתונות הפופולרית, המדווחים על התקדמות בטכנולוגיית השיבוט ובמדינות רבות בעולם מתנהל דיון ער בשאלות המוסריות העולות מהפוטנציאל העתידי של טכנולוגיה זו. רק לאחרונה דיווחו חוקרים צרפתים על הצלחתם לשבט ארנבות, בנוסף לשאר בעלי החיים שכבר שובטו (כבשים, פרות, עיזים, עכברים, ביזון וחתולה) כמה חודשים לפני כן דיווחה חברת Technology Advanced Cell האמריקאית על ניסיונה להפיק תאי גזע מעוברי אדם משובטים, ניסיון שלא עלה יפה בינתיים. לפני שבועות אחדים החליט הפרלמנט הרוסי פה אחד לאסור על שיבוט בני אדם למשך חמש שנים ובכך הצטרף למדינות רבות בעלות חקיקה דומה. בארה"ב הזמין בוש אנשי מדע, דת, פילוסופיה וגם אנשים נכים לבית הלבן כדי שיסבירו לחברי הסנאט את עמדתו הקוראת לאיסור גורף ומוחלט על שימוש בטכנולוגיית השיבוט בבני אדם, זאת במטרה להדוף הצעת חוק פשרנית שהולכת ומתגבשת בסנאט.

ברקע מהדהדת הצהרתו של הגינקולוג האיטלקי הפרובוקטיווי ד"ר סברינו אנטינורי מתחילת אפריל על כך שבמרפאתו נמצאת אשה בהריון הנושאת ברחמה עובר משובט. הצהרה שלא גובתה בשום הוכחה או פרסום מדעי.

מהולדה לייצור ילדים

הבחירה בקאס לא לגמרי מפתיעה. הכתבות שהתפרסמו עליו בעיתונים אמריקאיים כינו אותו "הפילוסוף של הנשיא" וגם "שומר הביו-אתיקה מטעם בוש". השניים נפגשו לראשונה בקיץ לפני שנה, כשבוש ערך סבב פגישות עם אנשי מקצוע שבהן ביקש לשמוע את דעתם בסוגיית השיבוט.
מה ששמע מקאס התיישב לגמרי עם השקפת עולמו. קאס, איש אקדמיה מוערך, רופא, ביוכימאי ופילוסוף בהשכלתו, ומרצה למחשבה מדינית וביו-אתיקה באוניברסיטת שיקאגו, ידוע כמי שמחזיק בדעות שמרניות, במיוחד בנושאים הקשורים לקידמה מדעית. עמדותיו המנומקות והידעניות בנושא השיבוט התיישבו היטב עם מה שבוש חשב עוד לפני כן ואף הצהיר על כך בפומבי: טכנולוגיית השיבוט יכולה להוביל את האנושות לדרך שלא תהיה ממנה חזרה ולכן, על אף הפוטנציאל החיובי שאולי טמון בה, יש לאסור אותה באופן מוחלט.

בשיחה ממעונו הנוכחי בוושינגטון מצייר קאס את החזון המפחיד הזה בבהירות: "שיבוט הוא הצעד הראשון לעולם שבו ההולדה תהפוך לייצור. יהיו לנו סטנדרטים של מהו הרכב גנטי רצוי ומה לא, וילדים ייווצרו כדי לענות על סטנדרטים מסוימים. זה יתחיל בהצדקות כמו 'אנחנו צריכים לתת לילדים שלנו כל יתרון אפשרי', ו'מה רע באמת בלהפוך את הילדים שלנו לקצת יותר חכמים או יותר בריאים', אבל אחר כך יתגלגל לכך שרק אנשים שיעמדו בסטנדרטים יהיו מקובלים, וזה בהכרח יצור חוסר שוויון ואפליה מסוגים שונים. תמונה כזאת הציג אלדוס האקסלי בספר 'עולם חדש מופלא'.
האקסלי כתב על העולם שיהיה לנו אם נצליח להגשים את כל השאיפות האנושיות הקיימות כיום. זהו עולם שאמנם הצליח לבער את העוני, לסלק את המחלות ותחלואי הנפש, לסיים את המלחמות, ולהוציא מתוכו קנאה וצער ורגשות שליליים אחרים, אבל המחיר הוא בדה-הומניזציה, דרדור המין האנושי לעולם שבו אין מדע, אין אהבה, אין אמנות, אין חברות, אין משפחה, אין דת ואין שלטון עצמי. בעולם הזה העבודה היא שעמום, השעשועים וההנאות הם טריוויאליים והקשרים האנושיים שטחיים.

"זה המחיר שהאנושות תשלם על ניסיונם של המדענים להפוך את המין האנושי לאובייקט של מחקר כדי לשלוט בטבע ולהקל על הסבל האנושי.
על פי האקסלי, המחיר האמיתי של ההקלה על הסבל האנושי הוא ייצור של אנשים שאולי נראים כמונו, אך בנשמתם אינם אנושיים כלל ועיקר. ההנאה שלהם מגיעה מתרופות, יחסי המין הם מקריים וחסרי משמעות, והילדים המושלמים שלהם נוצרים בבקבוקים. רוב האנשים שקוראים את הספר מתחלחלים מהרעיון של חברה מעמדית – אנשי אלפא, ביתא וכו'. אבל אם אתה בוחן את זה היטב, ההבדלים האמיתיים בין המעמדות האלו הם חסרי משמעות. גם לאלו שנמצאים בפסגת החברה אין את אותם הדברים שאנו, בני האדם, שואבים מהם היום הנאה. הם מבלים את זמנם בניסיון להשיג שעשוע אחרי שעשוע, אבל שמחת החיים שלהם היא שטחית, מלאכותית, ולא קשורה לשום סיבה אמיתית שמביאה בני אדם לשמוח".

יכולת הריסון של האנושות

התיאור המבעית הזה אמור להביא כל אדם בר-דעת לתמוך מיד באיסור גורף על כל מחקר בשיבוט בני אדם, אלא שסוגיית השיבוט אינה כה פשוטה וחד משמעית, כפי שיודע ומציין גם קאס. היא דורשת ממקבלי ההחלטות להכריע בין הרווח הפוטנציאלי העצום שיכול לצמוח ממנה לרפואה בשנים הקרובות, לבין פתיחת הדלת לעתיד בלתי ידוע. השאלה היא עד כמה מישהו מאמין ביכולת הריסון של המין האנושי. קאס הוא ספקן גדול בעניין הזה. את הדלת הזאת, הוא טוען, אסור לפתוח אפילו לסדק צר.

"יותר מכל דבר אחר, השיבוט דומה בעיני לסיפור מגדל בבל. בסיפור הזה בני האדם, בהתבסס על חוכמתם המוגבלת, שאפו לשלוט בעולם. בניסיון הזה להפוך את עצמם לאלוהים, הם נפלו הרבה מתחת לדרגת בני אנוש. מה פירוש הדבר לטעון שאנחנו יודעים מראש מהו ההרכב הגנטי המושלם עבור ילדינו כך שיחיו חיים בעלי ערך? ילד איננו מוצר או פרויקט, הוא מתנה שיש לנצור, הוא אדם שיש לנו מחויבות כלפיו. הוא לא פרויקט שדרכו אנו מגשימים את עצמנו".

העמדה שלך מעידה על כך שאתה סבור שהמין האנושי רע בבסיסו, שקידמה בהכרח תוביל להרס.

"לא בהכרח. אחת הסיבות שהשאלות בביו-אתיקה הן מעניינות, היא שזה אינו מקרה פשוט של מלחמת 'טוב' ב'רע', כמו שמדברים על הטרור. בשאלות של טכנולוגיה ביו-רפואית, הרע מעורב בטוב. לא רק משום שאנשים עם כוונות רעות עלולים לעשות בה שימוש, אלא משום שגם לשימושים הטובים ביותר של הטכנולוגיות האלו עלולות להיות תוצאות הרסניות שאינן ידועות מראש למשתמשים. העולם החדש המופלא של האקסלי אינו תוצר של כוונת רשע. למעשה הוא תוצר של רצון להוציא מן העולם את כל הדברים הרעים ביותר".

טכנולוגיית השיבוט היא אכן לא פשוטה להכרעה משום שהיא מציבה את הצורך לבחור בין תועלת אפשרית, שהמדענים סבורים שיגיעו אליה בשנים הקרובות, לבין נזק עתידי שאין כלל ודאות שאכן יתממש. היא גם דורשת מציבור שעיסוקו אינו במדע להבין מהו בדיוק הפרויקט העתידני הזה שצוותי חוקרים בכל העולם שוקדים עליו.

שיבוט הוא תהליך שבו נלקח תא רגיל מגופו של אדם בוגר והחומר הגנטי שלו (הנמצא בגרעין התא) מוצא ממנו ומוחדר לתוך תא ביצית של אשה שגרעינה הוסר. המדענים מסוגלים, בעזרת זרם חשמלי, לגרום לתא כזה להתחיל להתחלק לתאים נוספים, כך שמתחיל להתפתח ממנו עובר. העובר שנוצר זהה במטען הגנטי שלו לאדם הבוגר שממנו נלקח התא, מעין תאום זהה. למעשה זוהי רבייה אל-מינית משום שהיא מאפשרת יצירת חיים חדשים מחומר גנטי של אדם אחד ולא שניים – זכר ונקבה – כפי שקורה באופן טבעי. המדענים הצליחו עד היום לשבט מספר בעלי חיים, רובם מתו זמן קצר לאחר לידתם.

העניין הרב שמגלים אנשי המדע בתהליך השיבוט אינו נובע, כפי שמצייר זאת קאס, מרצונם להביא לעולם בני אדם משוכפלים, אלא מהאפשרות להפיק בדרך זאת תאי גזע עובריים. תאי הגזע הם "האוצר" שאליו המדענים נושאים עיניים. אלו הם תאים שניתן למצוא בעוברים בני ימים ספורים, תאים שהם בשלב התפתחות ראשוני, עוד לפני שהתמיינו להיות רקמה בעלת תפקיד ספציפי (שריר, כבד, לב, עור). הם מסוגלים להתחלק ולהתרבות, ולהפוך לכל סוג של רקמה בגוף האדם. החוקרים צופים כי בעזרת תרביות של תאי גזע עובריים יהיו מסוגלים בעתיד הלא רחוק להחליף רקמות פגועות אצל בני אדם ולרפא מחלות שהיום אין דרך לרפא אותן: פרקינסון, אלצהיימר, טרשת נפוצה וסוכרת. בעתיד הרחוק עוד יותר יש תקווה כי מתאי הגזע העובריים יהיה ניתן לפתח במעבדות רקמות איברים שלמים ובכך לחולל מהפכה של ממש בתחום ההשתלות.

כיום מתבצע רוב המחקר בתאי הגזע העובריים, על עוברים רגילים שנותרו כ"עודפים" מתהליך של הפריה חוץ גופית ומיועדים להשמדה בכל מקרה. היתרון המשמעותי של עוברים שנוצרים בדרך של שיבוט הוא שתאי הגזע שיופקו מהם (אם הדבר יצלח בעתיד. בינתיים אף צוות מחקר לא הצליח להפיק תאי גזע מעוברי אדם משובטים) יהיו זהים במטען הגנטי שלהם לאדם שממנו נלקחו ולכן לא תהיה בעיה של דחיית השתל. זוהי למעשה טכנולוגיה של יצור חלקי חילוף "תוצרת בית". אם החזון המדעי הזה אכן יתממש, אדם שיזדקק לכליה יוכל "לייצר" לעצמו אחת כזאת באמצעות טכנולוגיה של שיבוט.

לפיכך, המדענים מקפידים להבחין בין שיבוט לצורכי רבייה, כלומר הולדה של בני אדם משוכפלים, לשיבוט לצורכי ריפוי – יצירת עובר בן ימים ספורים כדי להפיק ממנו תאי גזע. העמדה הליברלית, שנקבעה בחוק במדינות רבות במערב, מתנגדת לראשון ותומכת בשני.
המהלך שמנסה כעת בוש להוביל בארה"ב, שאותו מקדם גם קאס, הוא איסור גורף ומוחלט על פי חוק של מחקר בשיבוט בני אדם. אם יצלח המהלך הזה זו תהיה הגבלה חסרת תקדים של חופש המחקר והמדע.

"אינני מתנגד למחקר, אינני מתנגד לטכנולוגיה", מסביר קאס, "אני חושב שהמדע הוא אחד העדויות המופלאות לאינטלקט האנושי, אבל המקרה של שיבוט הוא שונה. אין שום סיבה מוצדקת לעסוק בשיבוט".

למה? שיבוט יכול להביא למהפכה אמיתית ביכולת שלנו לרפא מחלות מאוד קשות.

"אני רופא בהכשרתי ואני מכיר היטב את המחלות האלו. אמי היתה חולה באלצהיימר במשך 13 שנה. אלצהיימר נפוץ במשפחתי, ובסבירות גבוהה הוא גם צפוי בעתידי, כך שאין צורך להסביר לי איזו מחלה נוראית זו. יש במשפחתי סוכרת, מחלות לב, טרשת נפוצה ומחלות כרוניות אחרות, כך שאי אפשר לחשוד בי בחוסר רגישות לנוראותן של מחלות אלו והייתי רוצה להפחיתן ככל הניתן, ממש כמו כל אחד אחר".

אז מדוע אתה מתנגד למחקר בתחום?

"משלושה נימוקים: הראשון הוא שאנחנו יודעים היום שיש אמצעים אחרים, בעייתיים פחות, כדי להגיע אל אותן התוצאות. למשל מחקר בתאי גזע שנמצאים אצל אדם מבוגר. זוהי אחת התגליות המדעיות המרגשות של השנים האחרונות, שלגוף שלנו עצמו יש תאי גזע, למשל במוח העצמות, שאפשר להפוך לכל דבר. תאי גזע ממבוגרים הם טובים יותר, הרי הם זהים מבחינה גנטית לך עצמך. יש תאי גזע במוח העצמות שאולי אפשר להפוך אותם לעצם, לשריר, למוח, לכבד.

"שנית, אם אתה מתיר שיבוט לצורכי מחקר, אתה מעלה בהרבה את הסבירות שלאחר כמה זמן יגיע זמנם של התינוקות המשובטים. הנה למשל, העוברים שמשתמשים בהם היום למחקר על תאי גזע הם כאלו שנוצרו לצורכי הפריה חוץ גופית במרפאות לטיפולי פריון. ברגע שהעוברים האלו כבר שם, אז מתאפשר לעשות בהם שימוש לכל מטרה אחרת. כך יקרה גם לגבי שיבוט. אם אתה תומך בטכנולוגיה של שיבוט לצורכי מחקר, מחר אותה טכנולוגיה תאפשר שכפול של בני אדם. זה הרי אותו תהליך – אתה לוקח את העובר שהוא בן שישה ימים בלבד, ואז אתה יכול להשתמש בתאי הגזע שלו, או לשתול אותו ברחם.

"הנימוק השלישי הוא שזה צעד בעל משמעות כבדה לייצר עוברים אך ורק לצורכי מחקר. זה דבר אחד להשתמש לצורכי מחקר בעוברים שנותרו מתהליך של הפריה חוץ גופית, ובכל מקרה ימותו. זה דבר אחר לגמרי להתייחס לחיים אנושיים חדשים כמשאב טבע שנועד לשרת חיים של אנשים אחרים. כרגע מדענים מדברים על כך שכל מה שברצונם לעשות הוא לגדל את העובר הקטן הזה לגיל של 6-5 ימים ולקצור את תאי הגזע שלו. אבל הטיעון שמצדיק מעשה כזה עלול בעתיד להצדיק גידול של העוברים האלו לגיל שמעבר ל-7 ימים. הרי האיברים שניתן יהיה להפיק מעובר כזה יהיו אפילו יותר בעלי ערך מתאי הגזע שעליהם מדברים היום.

"במחקר שעוד לא התפרסם, החוקרים לקחו עוברי פרה משובטים, שתלו אותם ברחם הפרה, גידלו אותם לגיל של כמה חודשים ואז נטלו מהם רקמת כליה והראו שניתן להשתמש בזה בכדי לייצר רקמת כליה מתפקדת. בעתיד אפשר יהיה לקחת עובר אנושי, לשים אותו ברחם של פרה או חזירה, לגדל אותו לגיל של מספר שבועות ואז לקצור את איבריו. אם מישהו טוען שמותר להתחיל לייצר עוברים כדי לרפא מחלות קשות, אז אני יכול לטעון – למה לא לגדל את העוברים האלו עוד קצת, ואז לקצור מהם רקמת מוח ולהשתילה בחזרה לחולה? אם אפשר לרפא פרקינסון בעזרת שיבוט, אז למה לא לגדל עובר עד גיל של חודשיים? ברגע שאתה מתחיל להתגלגל במדרון הזה, ברגע שאתה טוען שחיי אדם בשלב המוקדם שלהם ראויים להיות משאב טבע לריפוי מחלות, אתה אומר 'כן' לדברים שכאשר תגיע אליהם אתה עלול להיחרד מהמקום שבו תמצא את עצמך, או שאולי כל כך תתרגל למציאות כזאת שאפילו לא תבחין מתי אתה אמור לזעוק".

משהו ברטוריקה שבה משתמש קאס זר לאוזן הישראלית, ולא במקרה. בנימת דבריו, בחזון לגבי מעשים מפלצתיים שיעשו בעוברי אדם, יש צליל שמזכיר את הוויכוח הדתי-נוצרי בנושא ההפלות שמתקיים בארה"ב. מדענים העוסקים בביו-אתיקה בישראל וקראו מאמר שכתב ל'ניו ריפבליק' ואשר פורסם לאחרונה גם ב"תכלת" – כתב עת שמוציא מרכז "שלם", מכון מחקר ישראלי המזוהה עם עמדות ימניות-ליברליות – הופתעו לשמוע שהכותב הוא בכלל יהודי.

עד כמה העמדה שלך בנושא השיבוט מושפעת מהוויכוח על ההפלות?

"בכלל לא".

מה עמדתך בשאלת ההפלות?

"אינני מתנגד לכך שזה יהיה חוקי להפיל, אבל אני רואה את זה כדבר מאוד טראגי. תרבות שמהללת הפלות במקום לקונן עליהן היא תרבות שמפגינה יחס מאוד משונה כלפי העתיד שלה וכלפי צאצאיה".

האם אתה רואה בתאי עוברים בני חמישה ימים יצורים חיים?

"אני לא מגדיר אותם כבני אנוש במובן המלא, אך גם לא מבטל את אנושיותם באופן מוחלט. צריך להתייחס לשלבים מוקדמים אלו של חיים בכבוד מסוים. זה לא כבד קצוץ. אני לא רואה השמדת עוברים כרצח, אבל אני מודאג מהפוטנציאל שזה נותן לנו לנצל חיי אדם. מה שאת מציעה זה שניקח עוברים, עתידנו, וננהג בהם כמשאב להאריך את חייו של הדור הנוכחי. זה נראה לי מאוד לא ברוח היהדות, עם כל אהבתנו לחיים. בברירה בין רצוננו להאריך חיים לבין רצוננו לרבות ולהעמיד צאצאים, הדת היהודית היא ללא ספק בעד השני".

בחזרה לערכי היהדות

קאס נולד בשיקאגו להורים יהודים וגדל בבית "דובר יידיש עם אידיאולוגיה סוציאליסטית", כפי שהוא מתאר זאת. אביו נולד באוקראינה והיגר ב-1919 לקנדה, שם פגש את אמו שהיגרה מפולין.
כעבור שנים אחדות עברו השניים לשיקאגו, שם פתח אביו חנות בגדים בשותפות עם דודו. קאס: "גדלתי בסביבה דו-לשונית. בבית דיברנו יידיש. הורי לא היו דתיים כלל ולא קיבלתי שום חינוך דתי. הפעמים היחידות שבהן ביקרתי בבית כנסת היו כשבני דודים שלי, שהיו דתיים, חגגו בר מצווה. כמו אצל יהודים רבים בדור של הורי, הסוציאליזם היה בגדר יהדות בגרסתה החילונית. זוהי אהבת הצדק היהודית. הם כולם היו "שפוטים" של ברית המועצות, עד שנאלצו להתפכח".

עד כמה יהדותך ובית הוריך משפיעים על העמדות שלך כיום?

"כל השנים הייתי משוכנע שדעותי מושפעות בעיקר ממקורות פילוסופיים קלאסיים. לא הייתי מודע עד כמה ההרצאות שלי על צדק ועל כבוד האדם הושפעו באופן עמוק מערכים שהם יהודיים, מהחינוך היהודי שקיבלתי. ערכי המשפחה בבית היו יהודיים באופן מובהק.
ערכים שמדגישים את החשיבות של ילדים ואת הכבוד הנדרש כלפי ההורים, קדושת החיים והומניזם באופן כללי. אלו דברים שלמדתי בבית. אמי לא הייתה בעלת השכלה רשמית, היא עבדה במפעל עד שילדה, אבל היא הרבתה לקרוא. היא היתה אדם מוסרי מאוד. היו לה עוד שמונה אחים וכולם הפכו לסוציאליסטים. זה היה הדור שהתרחק מהדת והיה משוכנע שהגיע להארה, בניגוד לסבי שהיה יהודי שומר מצוות. היא גם התנגדה לרעיון הציוני. היא היתה יהודייה גאה, אבל לא האמינה שפוליטיקה צריכה להתנהל על בסיס אתני. אבי כן האמין ברעיון הציוני".

בתחילת דרכו פנה קאס ללימודי רפואה ואחר כך עסק במחקר בביוכימיה בהרווארד. העניין שלו בשאלות פילוסופיות, בעיקר כאלו הקשורות להתקדמות המדע, הביא אותו לזנוח את שני התחומים הראשונים ולהתמסר כליל לקריירה אקדמית כמרצה לפילוסופיה באוניברסיטת שיקגו. הוא עמית ב"אמריקן אנטרפרייז אינסטיטיוט" שהוציא לאור את ספרו "האתיקה של השיבוט האנושי" (שכתב ביחד עם ג'יימס ק' ווילסון), ומאחוריו שורה ארוכה של פרסומים מדעיים וספרים העוסקים בביו-אתיקה ובמחשבה מדינית. כעת הוא שוקד על השלמת ספר המנתח את המחשבה המדינית בספר בראשית. אשתו היא מרצה לספרות. הם כתבו יחד ספר שעוסק ב"חיזור ונישואים" והעבירו קורס בנושא זה באוניברסיטה.

נדמה שקאס עשה במידה מסוימת מסלול הפוך לזה שעשו הוריו. הוא התקרב בחזרה ליהדות, אימץ דעות שמרניות בקשת רחבה של נושאים והוא בעל רגשות חזקים ליהדותו ולישראל, שבה ביקר כבר שמונה פעמים. הוא עוקב באדיקות ו"עם דמעות בעיני" אחרי מה שקורה בישראל, יש לו בארץ חברים וקרובי משפחה ולאחרונה הצטרף לחבר הנאמנים של מרכז "שלם". קאס: "כשהילדות נולדו הצטרפנו לקהילה קונסרווטיווית, התחלנו לשמור שבת, ואני התחלתי ללמוד יהדות.
רצינו שיהיה להן חינוך יהודי ושיבינו מה המשמעות של היות יהודי. בתי הגדולה שומרת מצוות, הצעירה פחות. אני מסתכל בסיפוק על בנותי ויודע שנכדותי יידעו יותר על יהדות ממה שידע סבן באותו גיל.
אנחנו מקפידים לחגוג ביחד חגים. רק לאחרונה חגגנו כולנו את הפסח בניו יורק. מה שהתחיל לפני כל כך הרבה זמן עם אברהם ונמשך עד היום, כנראה לא ניתן לנו כדי שנהיה החוליה האחרונה בשרשרת. זוהי אולי הברכה הגדולה ביותר שלה זכיתי בחיי – השרשרת במקרה הפרטי שלי אינה מסתיימת בי ובאשתי".

כשהוא נשאל אם הוא מגדיר עצמו כשמרן הוא עונה בצחוק: "אני בוודאי מוגדר כך בידי אחרים, ואולי יש הרבה דברים שהייתי רוצה לשמר, אבל אני גם ליברל בהרבה מובנים". בסוף שנות השבעים, כאשר נעשו הניסיונות הראשונים בהפריות חוץ גופיות והתעורר הדיון הציבורי על הלגיטימיות של הבאת "ילדי מבחנה" לעולם, היה קאס בין אלו שהתנגדו לטכנולוגיה החדשה וחזו כי יצמח ממנה רק רע.

אולי מה שקרה לעמדתך לגבי ההפריה החוץ גופית, שבדיעבד נראית כשגויה, יקרה גם לעמדה הפסימית שלך לגבי שיבוט?

"אולי. אבל מה אם אינני טועה? מה אם אני צודק ולא ניתן יהיה לתקן את הנזק לאחר שכבר נעשה? מה אם זה למשל כמו אנרגיה אטומית, ואולי אפילו יותר גרוע מזה? כאן אנחנו לא משנים את הסביבה החיצונית אלא את המשמעות של היות אדם. אתה לא יכול להגיד ננסה ונראה, ובעוד מאה שנה נחליט אם זה היה ניסוי מוצלח".

סכנה לעתיד המדע

פרופ' מישל רבל ממכון ויצמן, יו"ר ועדת הביו-אתיקה של האקדמיה הישראלית למדעים וחבר בוועדת הביו-אתיקה של אונסק"ו, הוא בין אנשי המדע שהובילו את גיבוש העמדה הישראלית הליברלית בנושא שיבוט. הוא מייצג בדעותיו את הקוטב השני לזה של קאס. לא רק שהוא תומך בהמשך המחקר בשיבוט לצורכי ריפוי, הוא אינו רואה שום פסול מוסרי עקרוני בשימוש עתידי בשיבוט כדרך להביא ילדים לעולם.

קאס טוען שניתן להחליף את המחקר בתאי עוברים בתאים גזע ממבוגרים.
"אם זה היה באמת יותר יעיל, אז רוב המדענים היו עוזבים מזמן את תאי הגזע העובריים. הפוטנציאל הביולוגי של תאים עובריים הוא יותר גדול. בוש, המדען הדגול, יודע שאפשר לקחת תאים ממבוגר ולהשתיל אותם בלי שיידחו. הוא יודע דברים שהמדע עוד לא יודע".

מה דעתך על החזון הקודר של קאס, נוסח "עולם חדש מופלא"?

"זו דמוניזציה של המדע, להפוך אותו למקור הרע והשטני. כאילו מטרת המדע היא להפוך את האדם למשהו אחר. המדע אינו פועל בחלל ריק, הוא כפוף להנחיות של החברה, לזכויות הפרט ולחופש הפרט.
אחד הדברים שקוממו אותי במאמר של קאס זו המחשבה 'מה יהיה אם ילדה שתהיה תאומה גנטית של אמה בגיל ,20 האם אביה לא יאנוס אותה?' זו מחשבה חולה. גילוי עריות הרי קורה בכל מקרה, הוא זקוק לשכפול כדי להתרחש? אלו אנשים שמחפשים את הרע, האפל והפורנוגרפי. לי יש אמונה באדם, במדע ובדת. כל הרעיון של החרמה, הוצאה מחוץ לחוק, מקומם אותי. אפשר לשים גבולות, אבל לאסור באופן גורף, ובעיקר – לאסור מחקר? זה הופך את המדע לאויב המוסר, במקום למצוא את האיזונים הנכונים בין השניים".

מה תהיה ההשלכה של חוק כזה, אם אכן יתקבל בארה"ב בסופו של דבר?

"אם זה יעבור יהיו לזה השלכות קשות על המחקר בתחום. הרבה חוקרים בכל העולם חיים על מענקי מחקר אמריקאיים וחוק כזה יביא להפסקתם. תהיה לזה השלכה גורפת על הסיכויים שהשיטה הזאת תצליח להפוך למהפכה הרפואית שכיום החוקרים מנבאים".

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~299590926~~~47&SiteName=hayadan