נפתח המכון לננו טכנולוגיה בטכניון * דולר השקעה מול כל דולר תרומה

מעתה זו תהיה שיטה קבילה בהקמת מכוני מחקר, כך אמר השר אולמרט בטקס חנוכת המכון לננו-טכנולוגיה בטכניון, שהוקם מתרומת קרן ברי מארה”ב, השקעה ממשלתית ותרומות משלימות שהשיג הטכניון

אבי בליזובסקי

מימין: פרופ' אורי סיוון, מנהל מכון ראס ברי לחקר הננו-טכנולוגיה בטכניון; התורמת אנג'לינה ברי; נשיא הטכניון, יצחק אפלויג; השר אהוד אולמרט

השר אהוד אולמרט הכריז ביום ראשון על שיטת מימון חדשה לקידום פרויקטים לאומיים. דולר ממשלתי תמורת דולר של גורם חיצוני. כך אמר סגן ראש הממשלה ושר התמ”ת, אהוד אולמרט. לדבריו, השיטה הזאת תהיה תקפה מעתה להשקעות בתשתית כמו זו שנעשתה במכון לננו-טכנולוגיה שהוקם בטכניון בסיועה של קרן על שמו של ראסל ברי, לאחר שזכה בתמיכתו של המדען הראשי, ד”ר אלי אופר, וכן לאוזן קשבת במשרד האוצר. פקידי האוצר גילו הפעם חשיבה יצירתית והבינו שלא כדאי לתת להזדמנות כזו לחמוק.
הרעיון להתאמת התרומות היה של אנג'ליקה ברי, אלמנתו של ראסל ברי, מייסד חברה לייצור צעצועי פרווה ממולאים איכותיים הנמכרים כמזכרות ובמחירים גבוהים יחסית. “היא באה, ובדרכה הצנועה היא אמרה: 'הקרן מבקשת לתרום 26 מיליון דולרים לפיתוח תחום הננו-טכנולוגיה, שהוא תחום העתיד ואסור שישראל תפגר בו, אבל גם אם סכום זה גדול עבור תורם בודד, הוא אינו מספיק להקים מכון בסדר גודל שיוכל להתחרות במכונים אחרים בעולם ולמשוך אליו את כוח האדם הטוב ביותר, תדאג שהמדינה תיתן דולר על כל דולר של התרומה. הצלחתי לשכנע את אנשי האוצר ואני רוצה להודות להם על כך.”
הטכניון התחייב בתחילה להביא 26 מיליון דולר נוספים ממקורות שונים ובכך להעלות את ההשקעה במכון לננו-טכנולוגיה ל-78 מיליון דולרים, ולבסוף הפתיעו ידידי הטכניון והצליחו לגייס 10 מיליון דולרים נוספים, כך שסך ההשקעה במכון יגיע ל-88 מיליון דולרים. נודע כי בין היתר יוקם גם בניין שישרת את המעבדה לננו-אלקטרוניקה בתרומתם של האחים זיסאפל, בעלי קבוצת רד.
בשיחה ל-InformationWekk אמרה ברי: “אני רוצה שכולם יעשו כמוני. אולי לא בתחום הננו-טכנולוגיה, אלא בתחומים אחרים החשובים לישראל, כי השיטה של מינוף והכפלת ההשקעה הממשלתית תביא את ישראל למעמד של אבן שואבת בתחום הטכנולוגי ותסייע להמשך קיומה ושגשוגה של תעשיית היי-טק מתקדמת”.
השר אולמרט אמר בתשובה לשאלתנו, כי ישראל משקיעה סכום נכבד מתקציבה במו”פ, “באחוזים אנחנו משקיעים מעל 4% מהתל”ג. זה שיעור ניכר, אבל מכיוון שאנחנו מדינה קטנה, בסכומים מוחלטים אין מדובר בסכום כל כך גדול. יש חברות שמשקיעות כל אחת לבדה סכום כזה במו”פ, לפיכך אנחנו חייבים להשתמש במינופים כאלה כדי להגדיל את ההשקעה”.
נשיא הטכניון, יצחק אפלויג אמר בטקס: “זה יום חג לטכניון ולמדינת ישראל. אנחנו מודים לגב' ברי על אחת מהתרומות הגדולות שניתנו לטכניון ומודים לאולמרט על הכפלת התקציב. הוא ידיד טוב של הטכניון ובלי היוזמה שלו, המכון לא היה מוקם”. אפלויג הודה גם למדען הראשי בתמ”ס, ד”ר אלי אופר, על סיועו, וסיפר כי מעל 50 קבוצות בטכניון מבצעות ניסויים פורצי דרך. עוד הוסיף, כי “התקציב יאפשר לשכור חוקרים ישראלים שאחרת היו נשארים לעבוד באוניברסיטאות בארה”ב. הציוד יעמוד לרשות כל החוקרים בארץ מהאקדמיה והתעשייה”.
מנהל המכון החדש, פרופ' אורי סיוון, הגיש לתורמת שבב סיליקון שעל גביו מודפס סמל הטכניון, כשבתוך הנקודה שמעל האות i במילה Technion מודפס סמל המכון, לרבות שם הקרן בגודל שרק באמצעות הגדלה פי כמה מאות ניתן לראות אותו בכלל, וכמובן שבתיבה ישנו גם צילום מוגדל של הנקודה הזעירה שעוביה פחות משערת אדם.
“אלקטרוניקה מהירה וקטנה, שווקים חזקים של אבחון רפואי, קפסולות בגודל ננומטרי, המספקות תרופות למטרות ספציפיות, סוגים חדשים של חומרי סיכה, חומרים קלים יותר ומקורות אור בקנה מידה ננומטרי הם רק כמה מהדוגמאות של הפירות המתגבשים של הננו-טכנולוגיה. ואולם הישגים מרשימים אלה הם רק צל חיוור של המהפכה המצפה לנו ככל שאנחנו חושפים לאטם את העקרונות של הארגון ואת הסודות של הדרך המורכבת והפונקציונלית של יצירת הארגון הזה מאבני בניין בגודל ננו-מטרי, המבוססים על המידע המקודד באבני הבניין הללו”, אומר פרופ' סיוון. “אנחנו מביטים בהתפעלות בטבע, הדוגמה הבסיסית ביותר של ננו-טכנולוגיה. החיידקים הפרימיטיביים ביותר, עם תזמור מופלא של עשרות תהליכים ביוכימיים, שביחד מגדירים את החיים ומבהירים את האפשרויות האינסופיות הטמונות בתזמור זה. ואולם גם זה איננו הסוף. הנדסה מעשה ידי אדם, כמו אלקטרוניקה, תקשורת ותיאוריות בקרה, עשויות להרחיב את הכלים והתפיסות של הביולוגיה מעבר להתפתחות הטבעית שלה, ונציע ערך בל יתואר לרווחתו של המין האנושי. אינטקרציה שקופה של מדעי החיים, הפיסיקה, הכימיה וההנדסה ביחידת האורך הבסיסית ביותר – הננו-מטר – תוביל ללא ספק לשליטה אולטימטיבית על החומר, בלא הבחנה בין חומר חי וחומר דומם.
“התחלנו במסע ארוך, המציב בפנינו אתגרים עצומים הן תפיסתיים והן מעשיים. צעדנו כמה צעדים במסע איו-סופי. הקניונים העמוקים והצוקים הגבוהים עדיין לפנינו, אבל איזה נוף! האם היינו רוצים להישאר מאחור?”

מיזעור בעדיפות לאומית

מכון לננוטכנולוגיה יוקם בטכניון – אך באקדמיה לא כולם חוגגים

מאת תמרה טראובמן, כתבת “הארץ” לענייני אקדמיה

בטקס חגיגי שנערך אתמול בירושלים, הכריזו ראשי הטכניון ומשרד התמ”ת על הקמת מכון ננוטכנולוגיה חדש. המכון יוקם בהשקעה של 88 מיליון דולר – כ-30 מיליון מכספי הציבור – ויהיה הגדול ביותר שהוקם עד כה בישראל. ההשקעה הכספית בו הינה כמעט חסרת תקדים – הן בתחום החדש והמתפתח של ננוטכנולוגיה, והן בכלל במרכזי מחקר באוניברסיטאות. אך בכירים בכמה אוניברסיטאות אינם מוכנים לקחת חלק בחגיגה של הטכניון, בטענה שהכסף להקמת המכון הוענק לטכניון בהליך בלתי מקובל, ללא מכרז או “קול קורא”, ובאופן שמפלה אוניברסיטאות אחרות. בשבועיים האחרונים, בחדרים סגורים ובשיחות אישיות, רחשה צמרת ההשכלה הגבוהה בישראל בטענות וביקורת נגד הטכניון ומשרד התעשייה והמסחר.

ננוטכנולוגיה, מלה שבשנים האחרונות נשמעת בשיחות סלון רבות, היא מדע המבוסס על אבני בניין זערוריות בגודל מיליונית המילימטר. מדענים בתחום מתיימרים להגשים פיתוחים מציתי דמיון כמו “ננובוטים”, רובוטים זעירים שייסיירו במערכת הדם ויתקנו רקמות חולות, או שבבי מחשב מתוחכמים המהירים מאלו הקיימים היום. באופן שמזכיר את אופוריית ההיי-טק, בטכניון – ובכלל בישראל – אחוזים ב”קדחת הננו”. אנליסטים חוזים, כי ב-2015 תחום הננוטכנולוגיה יגלגל מחזור שנתי של טריליון דולר – וכולם רוצים להיות שם כשזה יקרה.

מכוני ננוטכנולוגיה הוקמו כבר לפני כחמש שנים בכמה אוניברסיטאות, אך בקנה מידה קטן בהרבה מהמכון שמתעתד להקים הטכניון. מכון הננו באוניברסיטת תל אביב הוקם בהשקעה ראשונית של כ-10 מיליון דולר, שהושגו מכספי תרומות, ועוד כשלושה מיליון דולר שהושגו מאוחר יותר ממענקי מחקר. מכון הננו באוניברסיטה העברית הוקם בהשקעה התחלתית של 12 מיליון דולר ועם תוכנית להשקעה כוללת של עד 20 מיליון דולר.

כיצד הצליח הטכניון, אם כך, לגייס מימון כספי דשן כזה? אנשי הטכניון מצאו תורמת: אנג'ליקה ברי, העומדת בראש קרן אמריקאית על שם בעלה היהודי המנוח, ראסל ברי. הקשר בין הטכניון לברי נוצר לפני כמה שנים, אך הדיבורים על ננוטכנולוגיה החלו לפני כשנה. ברי ניאותה להעניק לטכניון תרומה בסך 26 מיליון דולרים עבור מכון ננוטכנולוגיה – אך בתנאי אחד: שהמדינה והטכניון, ממקורותיו, יוסיפו כל אחד סכום דומה. בטכניון החליטו על גיוס 36 מיליון דולר, והחלו במאמצים לשכנוע המדינה להקצות את הכסף לפרויקט.

באותה תקופה, תחום הננו הלך ותפס תאוצה בישראל. “הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח” (פורום תל”ם) – הכולל את האקדמיה הלאומית למדעים, משרדי האוצר, התמ”ת, הביטחון והמדע והוועדה לתכנון ותקצוב (ות”ת) – הקים בדצמבר 2002 ועדה לאומית לננוטכנולוגיה. לננו יש סנדקים נוספים, בראשם המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, שפעל ללא לאות בכנסת ומחוצה לה להקמת קרן פרטית לננוטכנולוגיה, ובנו, חמי פרס, ממייסדי ומנהלי קרן ההון סיכון “פיטנגו” וממייסדי “איגוד קרנות ההון סיכון”.

חברי הוועדה החליטו להגדיר את הננוטכנולוגיה כתחום בעל עדיפות לאומית, מתוך הנחה שאם התחום יוגדר כך, יהיה קל יותר לגייס כספים בערוצים בלתי מקובלים. פרופ' יעקב זיו, יו”ר פורום תל”ם ולשעבר נשיא האקדמיה הלאומית למדעים, אומר זאת בגלוי: “היתה הרגשה שזה יאפשר לשר התמ”ת אהוד אולמרט להקצות לתחום כסף. אחרת הוא כבול בכל מיני כללים כיצד לחלק את הכסף”.

כדי למנוע מעורובת ממשלתית בניהול האקדמי של האוניברסיטאות, נקבע בחוק כי העברת כסף לאוניברסיטאות תעשה רק דרך הות”ת, וכמו כן באמצאות כמה תוכניות ממשלתיות המעניקות מענקים לחוקרים שזכו ב”קול קורא” או “קרן מחקר תחרתוית”. ההחלטה להעלות את הננוטכנולוגיה לתחום בעל עדיפות לאומית לא התקבלה בממשלה. אבל, אומר פרופ' זיו, כאשר נשיא הטכניון, הפרופ' יצחק אפלויג, הביא את התורמת ברי לפגישה עם השר אולמרט, הוא כבר היה משוכנע ונרתם לעזור.

“זאת קומבינה שרקח אולמרט”, אומר בכיר באחת האוניברסיטאות. “הם יעבירו את הכסף דרך הוות”ת, שגם תרמה סכום סמלי, וככה ייראה שהכל נעשה בערוץ חוקי. אבל למה שיקימו את המכון דווקא בטכניון? אני לא שמעתי על סיבה אחת. אף אוניברסיטה לא ידעה על העניין עד שכל העסק היה מבושל, לא הוציאו שום מכרז”.

כדי להמחיש עד כמה חריג היקף ההשתתפות של המדינה במכון של הטכניון, די להיזכר בפרויקט שקיבל את ההשקעה הכי גדולה מהמדינה – טלסקופ החלל “טאובקס”, שישוגר ב-2006. בפרויקט זה הגיע התקציב ל-7-5 מיליון דולר, שנפרשו על פני כמה שנים. בתחום הננו, הסכום שקיבל הטכניון גדול בערך פי שניים מהסכום שהקציבה עד כה הוועדה הלאומית לננוטכנולוגיה למחקרים בתחום בכל האוניברסיטאות גם יחד.

לפי פרופ' זיו, הטענות נגד העיסקה של הטכניון “אינן מעשיות”. לדבריו, התורמת הציבה דד-ליין עד ל-1 בינואר 2005, ו”הברירה היתה האם להיות עם שקיפות מלאה במסגרות שקיימות או לוותר על הכל”. לדברי פרופ' אורי סיון, שיעמוד בראש המכון החדש של הטכניון, גם חוקרים ממוסדות אקדמיים אחרים יוכלו להשתמש במתקני המכון באופן “שוויוני לגמרי”.

המדען הראשי של משרד התמ”ת, הד”ר אלי אופר, אישר שהכסף הועבר ללא מכרז: “בשביל לעשות משהו לא שגרתי צריך לעשות דבר לא שגרתי”.

דוברת התמ”ת מסרה בתגובה: “הסיוע ניתן באמצעות הקצאת מדען ראשי ופורום תל”ם. כל מוסד אקדמי שיביא תרומה המיועדת לננוטכנולוגיה יקבל סיוע דומה, וזאת כבר נאמר לכל המוסדות”.

“אלה כספי מדינה שהולכים לטכניון מבלי שיש מנגנון בקרה על השימוש בכסף”, אמר בכיר במערכת ההשכלה הגבוהה. הבכיר העלה עוד כמה שאלות: בידי מי תהיה הבעלות על קניין רוחני שיווצר שם? למדינה, שהשקיעה כסף בתשתית? או לטכניון, שבתחומו נעשה המחקר? ומה במקרים שבהם תגליות נעשו על ידי חוקרים שאינם מהטכניון?

תמרה טראובמן

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~76156690~~~57&SiteName=hayadan