מכון ויצמן
פרופ' מיכאל פלדמן ממכון ויצמן למדע, מהבולטים במדעני ישראל, חלוץ ומניח יסודות בחקר הסרטן, מת בסוף השבוע בגיל 79.
מיכאל פלדמן נולד בתל אביב בשנת 1926. הוא קיבל תואר שני ושלישי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, והצטרף למכון ויצמן למדע בשנת 1955. בשנת 1961 קודם לדרגת פרופסור במחלקה לביולוגיה של התא. במשך שנותיו הרבות במכון ויצמן למדע, כיהן פלדמן בשורה של תפקידים בכירים: ראש המחלקה לביולוגיה של התא, ראש המועצה המדעית, דיקן מדרשת פיינברג ודיקן הפקולטה לביולוגיה. כמו כן כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, במרכז הרפואי של אוניברסיטת סטנפורד, במכון הלאומי לבריאות של ארה”ב (NIH) ובמכון לחקר הסרטן של המרכז הרפואי סלואן קטרינג.
פרופ' פלדמן היה חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ובאקדמיה לאמנויות ולמדעים בארה”ב. הוא זכה בפרס גריפואל של האיגוד הצרפתי לחקר הסרטן (1984), בפרס רוטשילד (1986), ובתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב (1988).
פרופ' פלדמן היה מחלוצי המחקר האימונולוגי (חקר המערכת החיסונית) בארץ ובמכון ויצמן למדע. הוא היה ממניחי היסודות לחקר הבסיס התאי לתגובה החיסונית. מחקריו
התמקדו בקשר שבין המערכת החיסונית לסרטן. הוא התעניין במיוחד בשלב הקטלני ביותר של הסרטן – התפתחות והתפשטות גרורות סרטניות. יחד עם חברי קבוצת המחקר שבראשה עמד, גילה את הדרכים שבהן תאים סרטניים הניתקים מהגידול הראשוני ויוצאים לייסד גרורה סרטנית חדשה, מצליחים להתחמק מניסיונות הבלימה של המערכת החיסונית. “כדי להתפשט, הסרטן צריך לחצות 'שדות מוקשים' של המנגנונים המגנים על הגוף. השאלה הגדולה היא: מדוע, בעצם, הסרטן בכלל מתפשט. כשנדע יותר על המנגנונים שמנסים להגן על גופנו מפני התפשטות הגרורות, נוכל למצוא דרכים לחזק אותם ולמנוע את התהליך הקטלני הזה”, אמר פלדמן.
מחקריו של פרופ' פלדמן הובילו לפיתוח גישה חיסונית מקורית שהצליחה לבלום ולמנוע התפשטות גרורות של סרטן ריאה בחיות מעבדה. בתחילת שנות ה-90 שילבו פלדמן ועמיתיו גישה זו עם טכניקות של ריפוי גנטי. הם הראו שבאמצעות שינוי גנטי של תאי סרטן, אפשר לגרום למערכת החיסונית להגן על עכברים מפני התפשטות של גרורות סרטניות. לאחר מכן פיתחו המדענים שיטה פשוטה יותר: הם הרכיבו קטעי חלבון אשר חיסנו את העכברים נגד התפשטות של סרטן ריאה.
בנוסף למחקריו המדעיים הבסיסיים, תרם פרופ' פלדמן תרומות חשובות לפיתוח יישומים רפואיים וטיפולים ייחודיים כנגד סרטן. הוא היה גם מחלוצי ההתייחסות לשאלות ביו-אתיות בארץ, ובמיוחד באשר להתערבויות גנטיות בתהליכים ביולוגיים שונים. הוא היה מעורה בתרבות הישראלית ועמד בקשר מתמיד עם אנשי חברה. הוא גילה עניין אישי עמוק באמנות, במוסיקה ובספרות. בין באי ביתו היו סופרים ואמנים רבים.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~119511568~~~178&SiteName=hayadan
