ננוטכנולוגיה – הגיע שלב היישום – קורס ליזמים ומשקיעים באוני. בר אילן

אבי בליזובסקי

קורס ראשון מסוגו במרכז להשתלמויות בר-אילן, ייתן מבט יישומי על הנושא למשקיעים, יזמים ומתעניינים. ראיון עם הרכז האקדמי, אבי וינברג.

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/nanobi190104.html

אבי וינברג בעל תואר ראשון בהנדסת תעשיה וניהול מהטכניון, תואר ראשון נוסף במדעי המחשב, תואר שני בהנדסת תעשיה וניהול ותיזה בתחום ה BI (Business Intelligence). לוינברג ניסיון של מעל 12 שנים בתחום הניהול ופיתוח של מערכות מידע

בשנת 1997 נרשמו בארה”ב 370 פטנטים בתחום הננו-טכנולוגיה. בשנת 2002 כבר הגיע מספר הפטנטים ל-2,650 כאשר תשעים אחוזים מהם הגיעו מחברות פרטיות. מדובר גידול של 600 אחוז. בארץ, האקדמיה תוססת, אבל מעט מאוד נעשה כדי להפוך את הידע הזה לבעל ערך מסחרי. אבי וינברג, העוסק ביום יום בתחום ה PLM (Product Lifecycle Management) ובתחום ה BI (Business Intelligence), ואשר יזם ורכז בעבר קורס ביו-אינפורמטיקה משותף למרכז להשתלמויות באוניברסיטת בר אילן ולג'ון-ברייס הדרכה החליט שכעת הגיע הזמן לקדם לכיוון היישומי גם את תחום הננוטכנולוגיה. “אני מאמין מאוד במודל האמריקני: בו גדלות ערים שלמות סביב מוסדות אקדמיים ואוניברסיטאות. היזמים נעזרים בידע האקדמי ומתרגמים אותו לצרכים יישומיים”.

למה דווקא ננוטכנולוגיה?
“כדי לענות על זה, צריך להבין תחילה מה זה ננוטכנולוגיה. יש המון הגדרות, אך אני מבקש דווקא להביא דברים בשם אומרם: ריצ'ארד פיינמן, חתן פרס נובל, שהיה ידוע בתחזיות העתידניות המדויקות שלו אמר בשנת 1959: “המרחב הגדול ביותר קיים דווקא בתחתית”. חיפשתי משמעות למשפט ונתקלתי בסרט שהראה משטח דשא ירוק. המצלמה ביצעה תקריב, והתמקדה באחד הפרחים בדשא. עוד זום וההתמקדות עברה לעלה עד שראו את נימיו. לפתע נראה חרק שישב על העלה. כעת עבר התקריב אל החרק עד שהתקריב הציג את המולקולות מהן בנויים איברי החרק. תקריב נוסף והתמונה שהתגלתה היתה של בית חרושת שלם: פועלים רצים ומביאים חומר ממקום למקום.”

“למעשה כאשר חודרים מעבר לרמת המולקולות, השכבה שמסתתרת מאחוריה היא עולם ומלואו. ניתן להגדיר זאת כמנועים של יצירה.
כאשר הפיסיקאים חוקרים תופעות, הם משווים אותם לתופעות טבע אחרות המוכרות להם וכך מגיעים לתובנה חדשה. ניקח לדוגמא את החורים השחורים, הגילוי של החור השחור התחיל מתוך הסתכלות. פיסיקאי קיבל חופשה מהאוניברסיטה ושהה על חוף הים. הוא הסתכל על התופעה של המערבולות והוא הבין שזה מה שקורה ביקום כולו. הוא השליך מההסתכלות המקומית למערכות קוסמיות רחבות יותר.”
“ניתן לבצע השלכה מעין זו גם בתחום הננו. לדוגמא מנוע הוא בקנה מידה של מאקרו: משהו גדול המורכב מהרבה מאוד חלקים כמו בוכנות ומערכות. למדנו את התופעה במאקרו והשלכנו לגבי המיקרו או יותר נכון – לגבי בניית מנועים בגודל ננומטרי. כך גם הדבר באשר לבניית מדי חום. אנו מכירים מדחום כמשהו גדול, אבל הצלחנו לבנות מדחומים בגודל ננומטרי. הסתכלנו על הפרפרים ובנינו מחשב בצורת פרפר. זו הגדולה של הננו – שאפשר לקחת את הדברים ברמת המאקרו ולתרגם אותם לגודל הננו.

איך אפשר לייצר משהו בגודל כזה?

“בדיוק בכך עסקו כל המחקרים עד כה בתחום הננוטכנולוגיה. מדובר הן בחיקוי תופעות טבעיות כמו למשל מנגנון ההידבקות של השממית, והן בתחום המערכות המכאניות שהזכרנו קודם וזה היופי שבננו. הננוטכנולוגיה הוא תחום אינטר-דיסציפלינארי. אפשר לקחת כל תחום מחיי היום יום ולשפר אותו בעזרת הננוטכנולוגיה. בניגוד לבועת ההייטק שטיפלה בגומחת שוק מוגדרת, תחום הננוטכנולוגיה הוא רחב אופקים והוא נוגע הן במערכות טכנולוגית המידע (IT) כלומר תוכנה וחומרה, והן בתחומים רחוקים כמו למשל הכימיה של החומרים עצמם, בניה והדבקה של חומרים בקנה מידה ננומטרי.
תחום הננו מאפשר לנו גמישות ומרחב תמרון ברמת החומר הנמוכה ביותר. לכן להערכתי הסבירות להצלחה בתחום הזה היא גבוהה יותר מאשר בתחומים אחרים. בתחום הננו באה הסינרגיה לידי ביטוי במלוא עוצמתה. בתחום הננו הידע הנצבר יכול לחלחל בין תחומים שונים ועשוי להוליד פתרונות שאיש לא חשב עליהם קודם לכן. מדובר על שילוב רעיונות מתחום הכימיה, תחום המחשבים, תחום החומרים, תחום המכאניקה, התחום האלקטרוני והאלקטרו-אופטיקה.
אם אפשר לתרגם הלכה למעשה – הננו הוא אמנם הקצה התחתון מבחינת הגודל אבל הוא מטשטש את ההבדלים שקיימים בין תופעות טבעיות ובין דברים שהם יצירת הטבע לבין תחומי המכניקה והסינרגיה הזו בין התחומים השונים הינה כחומר ביד היוצר כדי להתקדם הלאה ולבנות עולם חדש. עולם שהוא למעשה מנועים של יצירה ושל תקווה.

ומה צופן העתיד?

יש המון תחזיות לגבי הכספים שיושקעו (כמו למשל בעקבות חתימתו של נשיא ארה”ב בוש על צו המקנה מימון למחקרים בתחום), ויש גם תחזיות על התרומה העתידית של הננו לדעתי יש להתייחס אליהם בזהירות. הסיבה לכך נעוצה בנקודת האי-רציפות (סינגולריות) במדע.
בשנות הארבעים והחמישים מדענים סברו שהאנושות תיכחד כי קצב גידול האוכלוסיה יותר גדול מקצב הגידול בתוצרת החקלאית. ולמעשה העולם לא רק שלא נכחד אלא אף התפתח. הסיבה לכך נעוצה בהתפתחות הטכנולוגית. הטכנולוגיה אפשרה לגדל בכל שטח נתון כמות גדולה יותר של תבואה. זו בדיוק נקודת אי הרציפות במדע. אם נקיש זאת לתחום הננו הרי שניתן לשלב בין פיתוחים שונים של מדענים במקומות שונים בעולם. השילוב יכול להוביל לפריצת דרך שהיא בעל משמעות גדולה יותר משל כל אחד מהם בנפרד. כאמור, אחד ועוד אחד שווה שלוש. ברגע שהיישומים הללו יחדרו לחיי היום יום שלנו, תהיה נקודת הפריצה של תחום הננו.

קורס ראשון במתכונת ייחודית זו

“הראייה שלי היא שאנחנו למעשה מלמדים את התחום מהבחינה השימושית.” אומר וינברג. “הדגש שהיום בארץ ניתן לתחום הננוטכנולוגיה הוא יותר בתחום האקדמי. אנחנו רואים את התסיסה באוניברסיטאות, בכל אוניברסיטה שמכבדת את עצמה יש מרכז לננוטכנולוגיה או לפחות פעילות אקדמית. הראיה שלנו באה מהצד הפרקטי. אני מאמין שמה שיאפשר להזיז את גלגלי השיניים זה לאו דווקא מחקר אקדמי אלא תעשיה פורחת. מתוך הראיה השימושית ייגזר גם המחקר האקדמי. כשיש מוצר או רעיון, האקדמיה תחקור אותו אבל הכסף יכול לבוא רק מהמגזר העסקי.”
“הקורס נבנה, אפוא, בראייה שימושית. אנו מציגים מבט-על (OVERVIEW) של כל תחום הננוטכנולוגיה. לא התמקדנו בתת תחום ספציפי אם כי יש בתחום תוסס זה תתי תחומים ותחומים נושקים. מבט העל יאפשר למנהלים, למשקיעים, לאנשים שחוקרים את העניין, ולאלו המבקשים להעשיר את הידיעות שלהם לראות את התחום בראיה כוללת. מכיוון שאנו מלמדים את התחום בצורה אינטר-דיסציפלינארית אנו מעוניינים שאנשים ממגוון רחב של תחומים יגיעו וילמדו ומה שמאחד אותם הוא הרצון להתפתח בתחום חדש ולהתמקד בו.
אחד הנושאים הרלוונטיים לתחום העסקי של הננו ונלמד בקורס הוא מודל שנקרא Innovation Check. מודל זה מעניין בייחוד חברות הון סיכון ויזמים. מטרתו של המודל היא לחזות את ההסתברות להצלחה של רעיון. המודל פותח בשווייץ ויישומו מומש על חברות ננו טכנולוגיות. תוצאות הביניים של המחקר הראו שככל שהתחום הוא יותר אינטרדיסציפלינרי (Cross Disciplinary) מחד גיסא ובין מוסדי (Cross Institutional) מאידך גיסא הסתברות ההצלחה שלו גבוהה יותר. המסקנה העולה מכך היא שסינרגיה בין הגוף המחקרי לגוף היישומי או אף בין ארצות יגדיל את ההסתברות להצלחה. הקשר עם קוריאה (שפורסם ממש בשבוע שעבר) ממחיש את יישומו של המחקר. חוקרים מתרבויות שונות, עם יכולת הסתכלות שונה חוברים בכדי לפתח יחדיו את תחום הננו.”
יש חשיבות רבה לכך שמשקיעים פוטנציאליים, כמו למשל משקיעי הון סיכון, יידעו במה מדובר ומה האפשרויות הגלומות בתחום הננוטכנולוגיה. הכסף הוא השמן בגלגלי השיניים של ההתפתחות הטכנולוגית.”

מיהם המרצים?

המרצים שלנו –כל אחד מומחה בתת תחום של הננו החל מהחזון והראיה העסקית ועד לקדמה הטכנולוגית והמחקרית. בין היתר מדובר בחמי פרס, פרופ' יוסי שחם – נשיא אגודת הננוטכנולוגיה, ד”ר יוסי רוזנווקס שמתמחה בתחום האלקטרוני. בתחומי המכאניקה, בתחומי האלקטרוניקה, בתחומי המכונות, ד”ר אהרון האופטמן, ממרכז החיזוי הבין תחומי באוניברסיטת תל אביב המתמחה יותר בתחום העתיד.

איך נוצר הקשר עם בר אילן?

המרכז להשתלמויות באוניברסיטת בר-אילן והעומדת בראשו ד”ר סמדר פלד, מבינים כי יש חשיבות למתן קורס שיאפשר להעביר ידע בתחום החדשניים והמתקדמים ביותר בעולם. הרצון לראשוניות ולסלילת דרך היא אחד מאבני היסוד שלאורם מתנהל המרכז. במתן קורס מסוג זה מתאפשרת סגירת מעגל שבו הצד האקדמי מפותח במכוני המחקר ובאוניברסיטאות, הצד הפיננסי קיים בקרנות הון הסיכון אבל חסר הצד ההדרכתי שמאפשר לאותם אנשים שרוצים להעשיר את הידע שלהם ולחדור לתחום הזה. כמו כן מאפשר הקורס להפגיש תחת קורת גג אחת יזמים, משקיעים, בעלי עניין ועובדים העוסקים בתחום.
ד”ר סמדר פלד הרימה את הכפפה ואני חושב שהיא נותנת את האכסניה הטובה ביותר וסגל של מרצים מהשורה הראשונה בתחום, עם רמת מקצועיות מצוינת עבור פלח אוכלוסיה שצמא לידע בתחום הזה.
מעבר לכך, הצוות עצמו במרכז להשתלמויות בניהול הוא צוות מצוין ומיומן. המרכז עצמו קיים כבר מספר שנים. המרכז שייך לחברה למחקר ופיתוח של אוניברסיטת בר-אילן וזהו בהחלט מקום שמשלב את המהות של המו”פ מבחינה הדרכתית ונותן את התשתית המתאימה.

לקריאה נוספת
Innovation Check
ידען ננוטכנולוגיה
ובפרט המאמרים הבאים:
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~740073220~~~191&SiteName=hayadan