מדענים טוענים כי גילו את האזור במוח האחראי על פתרון בעיות
מאת נטלי אנגייר, ניו יורק טיימס
לאחר שנים רבות של ניסיונות לאמוד את מספר תאי המוח המשתתפים בביצוע פעולות מורכבות – כמו פתרון בחינות המודדות מנת משכל – גילו מדענים כי רק אזור קטן וספציפי במוח אחראי על פתרון בעיות.
המחקר – שפירסמו ד”ר ג'ון דיוקאנון ועמיתיו מהיחידה למחקר רפואי של המוח והחשיבה באוניברסיטת קיימברידג' – התבסס על צילום הדמיה של מוחם של אנשים שפתרו בעיות הלקוחות ממבחנים להערכת מנת משכל. חלק מהשאלות עסקו בבעיות מרחביות, כמו למשל, איתור הצורה יוצאת הדופן מתוך ארבע צורות גיאומטריות; וחלק אחר עסק בתחום המילולי, כמו מציאת ההיגיון שלפיו מסודרות סדרות אותיות.
המדענים תהו האם חלקים גדולים של המוח יבלטו במסכי ההדמיה בעת שהנבחנים מזיעים על תשובותיהם, או שמא רק חלק קטן מהמוח יואר ויצביע על מרכז האינטליגנציה.
התברר שרק אזור מוגדר התבלט במסכי ההדמיה בזמן שהנבחנים ענו על שאלות מרחביות ומילוליות כאחד. המדובר בצידה של קליפת המוח הקדמית והוא נמצא בכל אחת מאונות המוח. בשאלות המרחביות האירו צידי הקליפה הקדמית של המוח בשתי האונות, ואילו בשאלות המילוליות הואר רק הצד באונה השמאלית. האזור ממוקם מעט מעל לגבה, במקום שבו בדרך כלל אדם מניח את ידו בזמן שהוא מהרהר או חולם בהקיץ.
זהו אותו אזור שגם לפי מחקרים קודמים נמצא שהוא חיוני לפתרון בעיות חדשות ומורכבות הדורשות חשיבה על כמה דברים במקביל; וכן אחראי על סינונו של מידע לא רלוונטי. “מה שאנו עדים לו הוא משטח עבודה גלובלי לארגון ותיאום מידע והעברתו לחלקים אחרים של המוח כנדרש”, אמר דיוקאנון.
כעת יצטרכו ד”ר דיוקאנון ועמיתיו לבחון האם ישנם הבדלים ברי זיהוי בתגובת האזור שגילו בין אנשים שהצליחו לקבל ציונים גבוהים במבחני מנת משכל סטנדרטים, לעומת אלו שקיבלו ציונים נמוכים.
דיוקאנון מאמין שבחינות מנת המשכל משקפות את הפעילות של אותו חלק במוח, והן קובעות למעשה עד כמה אדם מוכשר בפתרון מגוון רחב של בעיות קוגניטיוויות. “ישנם אנשים שנתברכו בכך שיש להם משטח עבודה שפועל ביעילות רבה מאוד”, הוסיף.
נראה שדיוקאנון ועמיתיו מפליגים בחשיבות צידה של קליפת המוח הקדמית כל כך עד שהוא מכונה בכותרת מאמרם בשם: “בסיס ניורולוגי לאינטליגנציה כללית”. ואולם, יש לציין שהמחקר אינו משיב על כמה סוגיות בוערות המעסיקות את חוקרי האינטליגנציה.
כך למשל, ישנם חוקרים התוהים האם מבחני מנת המשכל הסטנדרטים אכן מצליחים לבחון את מנת משכלו של האדם, או שמא הם לוקים בהטיה תרבותית או אחרת.
ד”ר רוברט סטרנברג, פסיכולוג מאוניברסיטת ייל שכתב מאמר תגובה למחקר החדש, אמר ש”זו נקודת מבט מאוד צרה על אינטליגנציה. פסיכולוגים רבים עוסקים בצורה אובססיווית במבחני מנת המשכל, אבל מבחנים אלו אינם יכולים לומר לנו למי יהיו חיים מוצלחים ולמי לא”. הוא אף ציין שהמועמדים לבחירות לנשיאות, המושל ג'ורג' בוש הבן, וסגן הנשיא, אל גור, השיגו תוצאות בינוניות בחלקים המילוליים של מבחני האינטליגנציה בעת לימודיהם.
{הופיע בעיתון הארץ, 23/7/2000{
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~302160323~~~58&SiteName=hayadan
28 תגובות
ציפי, אולי תבקשי מאלה שמכפישים את סער להזדהות בשמם המלא? אולי אז נבין שהם המתחרים של סער ויש להם אינטרס להכפיש הוצאת ספרים שנחשבת לטובה ביותר בארץ מסוגה?
לכל המגינים כאן על הוצאת סער בבקשה הזדהנו בשמכם האמיתי והציגו את שמות הספרים שלכם . שאם לא כן בוודאי אינכם אלא סתם בעלי אינטרס פיקטיביים מטעמו של סער .
תגובה 21 היא משל הוגין.
חוץ מזה "המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים".
אחרי הכל,שניהם נמצאים פסולים .
למעשה ,ישנה דרגה אחרת של התייחסות למכלול והיא אינה שייכת לא למדור זה ולא לאינטרנט בכלל.
רונית:
רבים מאתנו יודעים מיהי "הוגין".
אדי:
לדעתי אין כל ספק שיש קשר בין מאפיינים צורניים ונפחיים של המוח לבין כישוריו.
מקרים קיצוניים הם ההבדלים הצורניים והנפחיים בין מוחם של בני אדם למוחן של חיות אבל גם ההבדלים בין מיקרוצפאלוס, תסמונת דאון ואדם מן השורה.
יש עוד מאפיינים צורניים (יותר עדינים) שנתגלו (למשל נתגלה במוח הבדל צורני ונפחי – אינני זוכר כרגע בדיוק איזה – שמאפיין נטייה מינית – כלומר שהוא בעל צורה אחת אצל גברים הומוסקסואלים ונשים וצורה אחרת אצל גברים רגילים).
שאלה למי שאולי יודע:
האם יתכן, עקרונית – קשר בין פרמטרים צורניים או נפחיים (למשל – גודל האונות הקדמיות במוח הגדול) לצורת ולדרגת ה’פיתוח’ והגודל של הגולגולת באזורים החופפים את האונות?
אני מכיר את הטענה כי המדע שלל כל תוקף מדעי מהפרנולוגיה, והאמת היא שאינני מתמצא כלל בסוגיה. אבל זכור לי שלפני כ-20 שנה קראתי ספר שדן באיבחון כישורים ותכונות מנטליים ושכליים (בעיקר) על פי מאפינים של גודל וצורה של חלקי הפנים והגולגלת (בעיקר – המצח), לפי מסורת סינית, ושם יוחסה למיקומים של האונות ולתצורת המצח במיקומים האלה חשיבות מכרעת בנוגע לרמת האינטלגנציה.
אני תוהה אם האיטואיציות של המסורת הסינית יש לה בסיס אוביקטיבי כלשהו. במשך השנים ניסיתי לבחון את הקביעה של אותה תורה סינית בנוגע למיקומי האונות, באופן ספורדי לחלוטין, וההתרשמות שלי היתה שיש משהו, כפי הנראה, בסברתם של הסינים. אבל יתכן מאוד שההתיחסות שלי היתה מוטית. בכל אופן, תשובה לשאלה שהצבתי לעיל יכולה אולי לסמן אם הקביעה של התורה הסינית היא בעלת בסיס במציאות.
הוצאתי לאור ספר בהוצאת סער והוא היה בחנויות ספרים רבות. שבועיים אפילו היה בשולחנות באמצע החנויות.
הספר גם הוצג בשבוע הספר העברי. המוציא לאור, חנוך, אמר לי שהוא יודע מי זאת הוגין והראה לי צילומים בהם הספר שלה (הוגין זה שם בדוי) מוצג בדוכנים של סער.
אני לא מבין את ההתנפלות של הוגין על הוצאת סער. אני הוצאתי שם את שני הספרים שלי והם נמכרו ונערכו בהתאם לציפיות שלי.
לענת ,
סופר הכותב דברים הנוגעים לעקרונות נצחיים אינו מוטרד מכך שלא נמצאו ספריו ברגע נתון.כשמגיע הרגע הנכון והרצון הנכון מתגלים לפתע ה"מציאות" המופלאות ממש לנגד עיניו.כך זה עובד.
ולפלא הדבר גם בעיני.
צר לי לומר אך זה מסביר הכול – אם הספר שלך יצא בהוצאת סער בוודאי שלא תמצא אותו ואף אחד לא יזכה לראותו או לקנות אותו בחנויות.
נו,בטח ‘הם’ והוא.. יותר חשובים מכל הכותבים ה’עלומים’המממנים גם את ‘ספרו’ ההודי המהולל.:)
אבל,אנחנו(כ-משפחתי) חונכנו לאפשר קודם לאחרים את ביטויים,ולכן אין זה מפריע לי להיות ה’מאוחרת’ ואפילו ה’אחרונה’ .
בכל אופן,תודה מקרב -לב.
אני מקווה שיצא לי להגיע שוב. הספר הבולט באותה הוצאה היה אלבום על הודו.
לי נראה שרענן בסה"כ לוקה בשלשול פה. הוא פשוט םגיב בלי הכרה גם כשאין לו מה לומר. עובר ליד כל מאמר וכמו כלב מרים רגל ומסמן טריטוריה
הוגין:
אני לומד מכל אדם אבל רק את דברי הטעם שהוא אומר.
יש למשל קישור אחד שרענן הביא פעם במסגרת דיון אתי שאני חוזר ומשתמש בו מאז.
אינני מאמץ דברים בגלל שמישהו מסוים אמר אותם ואינני דוחה אותם מסיבה זו.
הקריטריון היחיד הוא זה של התאמה למציאות ולהיגיון.
אני גם חושב – ואפילו כתבתי זאת בדיון אחר – שלא רק תכונות האישיות חשובות להצלחה אישית ושהנסיבות חשובות לא פחות.
בניגוד לרענן בדיון הנוכחי – כאשר אני טענתי טענה זו גם הבאתי לה תימוכין.
זה מה שחשבתי שרענן התכוון לומר בתחילת הדיון הנוכחי ולכן הצעתי לו רק לתקן את הניסוח אבל אז התברר שרענן כלל לא מתכוון לזה ושטענתו – אם קצת להקצין אותה – היא שלא רק התכונות האישיות קובעות מהן התכונות האישיות.
זו כמובן שטות שאין בכוונתי לאמץ.
בכנות,מאוד מרגש אותי שחיפשת את הספר.
הספר,אכן בהוצאת “סער” תל-אביב הספקתי להוציאו לאור כשחנוך (בעל ההוצאה)ישב אז ברחוב ‘בזל’ 39 תל-אביב.אחרי הוצאת ספרי בנובמבר 2007 הוא ,עבר לרחוב קפלן 7 תל-אביב.
אם לא מצאת את ספרי בהוצאתו ,כנראה שישנם ‘סילבריטים’- ‘חשובים’ ממני בהכרתו,,ואין הוא מבין את חובתו ,,או ש..אולי מגיע לך אחרי הכל מתנה אישית ממני אחרי “ההתעללות” הנוראית שלי “באתרך הנחמד”:)
בכל אופן:אומר לי כעת אישי היקר,שהספר כן נמצא בכיכר מלכי ישראל/רבין בתל-אביב(לפי עדות אחת מחברותיו לעבודה:)
לא נורא,אולי העכבה לטובה.
הוגין, לא מצאתי שום הוצאה בשם חנוך סע"ר בשבוע הספר. ישנה הוצאת סער אבל זו הוצאה גדולה וחוץ מזה אין גרשיים. ובין הספרים שלהם לא מצאתי אף ספר שלך.
הוגין, את עושה גבות?
לרענן,שוב תודה
ותמשיך לרענן עניינים ותאים אפורים באתר ,לתחייתם:)
הוגין,
אין קשר בין הכתבה לתורת הפרנולוגיה, שהיתה פופולרית לפני 200 שנה אך כיום נחשבת לפסיאודו מדע והונאה.
תורת הפרנולוגיה טענה שיש קשר בין מבנה ** הגולגולת ** לבין אופיו של אדם.
הכתבה לא מדברת על הגולגולת אלא על תיפקודם של איזורים שונים במוח.
לפי אנציקלופדיה בריטניקה:
"Phrenology was wholly discredited by scientific research"
הגיע הזמן להתקדם לימינו ולהפסיק להתרפק על תורות מיושנות שהוכחו מדעית כלא אמינות ולא רציניות.
א.כשמך,ולמשאלתי (מחשבותי הפנימיות-שטרם הבעתי במילים החיצוניות)אתה מרענן בידען כתבות ישנות ומעוררות כמחדש לחשוב שוב ושוב ,קצת אחרת ,וממשוב חוזר.
אגב,הנקודות במוח שצויינו בכתבה מיוחסות בתורתו של גל -תורת הפרנולוגיה מלפני 200 שנה:לנקודות 10 (זכרון,עבר היסטורי)ו-11 יכולת נתוח אנליטי של מצבים.
אך קיימים בגולגולת 42 נקודות(שקעים ובליטות)כ”פקולטות”-של תחומי אינטלגנציה נוספים ה’מכווננים’ וממצפנים את האינטלגנציה הכללית שבאה לידי ביטוי כללי ב:”חופת-השמיים”. 🙄 😆 🙂
מיכאל:תלמד מרענן:)
אגב,ב-19-20/6 ישנו כנס הבכירים של האסטרולוגים מרחבי העולם וישראל בבית ציוני אמריקה…ננה.
שם לב, טענתי שכסף הוא רק מרכיב אחד מתוך רבים שמרכיב את האינטליגנציה, גם מזל הוא מרכיב של אינטליגנציה, כמו שציינתי בתגובה 1.
רענן, ומה עם זכיות בלוטו או שאר הגרלות?
גם הן תלויות באינטיליגנציה?
ומה לגבי אנשים בעלי IQ גבוה שלא מעוניינים לעשות כסף בחיים ובוחרים להיות זמרים למשל או אמנים?
ולגבי הטיפש וכספו ייפרדו במהרה, היה שבוע שעבר סיפור על אישה שזרקה מזרון עם $100000 בתוכו…
זכותך לחשוב אחרת.
רענן:
יש כל מיני פתגמים ולא כל שטות צריך להפנים.
אם לא הבנת את זה – תנחומי.
חחח
יש פטגם שאומר "הטיפש וכספו יפרדו במהרה"
אם לא הפנמת את זה עדין אז תנחומי .
רענן:
אתה מנסה לומר לנו שזה לא שיבוש של המילים אלא שזו באמת דעתך?
תנחומי.
חשבון הבנק של ההורים הוא לדעתי מדד די טוב לאינטליגנציה והוא בהחלט חלק ממבפר פרמטרים רבים אחרים שמרכיבים את המילה הגדולה "אינטליגנציה".
כסף לא נוטה להצטבר אצל אנשים טיפשים.
רענן:
קצת התבלבלו לך המילים.
אתה טוען בצדק שאינטליגנציה זה לא הכל.
אבל מכאן כמובן שלא נובע שמבחני IQ אינם מדד טוב לאינטליגנציה ובוודאי שלא נובע מכך שחיים מוצלחים בזכות חשבון הבנק של ההורים הם בכלל מדד לאינטליגנציה.
אכן מבחני ה-IQ אינם יכולים לומר לנו למי יהיו חיים מוצלחים ולמי לא, מפני שהם לא לוקחים בחשבון משתנים כמו חשבון הבנק, מידת האטרקטיביות של המראה החיצוני, מזל וכו’.
ולכן הם לא מדד טוב לאינטליגנציה, המדד הכי טוב לאינטליגנציה הוא חיים מוצלחים ומהנים (למרות שהצלחה והנאה הם דברים שונים עבור אנשים שונים, עדיין אף אחד לא נהנה להפסיד כסף לדוגמא או לחוות כאב וצער, כך שההגדרה היא מספיק מדוייקת ואובייקטיבית), ואם לא, אז למי אכפת מאינטליגנציה.