אורנה נירנפלד. פורסם בזמן חיפה, 6/2/2003
אבי בליזובסקי. "הוא תיכנן לסייע למפעלים ישראלים שיבקשו מספר לבצע ניסויים בחלל". בליזובסקי על הימים המשותפים בנאס"א עם אילן רמון.
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/columbia127.html
"לא תיארנו לעצמנו שאילן רמון כל כך מתוח. אבל לפני הפגישה חשבנו איך להפתיע אותו, והבאנו לו הקלטה מעזר ויצמן. כשויצמן דיבר על זה שצריך להטיל שתן בתוך צינור. אילן הגיב בצחוק רם". כך מתאר אבי בליזובסקי את רגע שבירת הקרח בינו לבין אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי שנהרג באסון המעבורת "קולומביה".
לפני כחצי שנה, המועד המקורי להמראתה של מעבורת החלל, יצא בליזובסקי לצלם עבור הערוץ השני סרט על רמון וששת חבריו למעבורת. הסרט שודר ביום ההמראה, והשבוע, לאחר האסון, הוקרן פעם נוספת. השבוע, ימים ספורים לאחר התרסקות המעבורת, נזכר בליזובסקי בהתרגשות בימים המרגשים במסע לנאס"א ובהיכרות עם רמון, ומתלבט כיצד לנהוג בקטעים שצולמו ועדיין לא שודרו – קטעים שהיו אמורים לשמש הפתעה לרמון לאחר הנחיתה.
עשרה אחוז חלל מאז גיל עשר התעניין בליזובסקי, יליד חיפה, ברזי החלל. במהלך לימודיו בטכניון היה בעל מדור מדע פופולרי במקומון "קול חיפה", שבינתיים נסגר. לפני כעשר שנים החל לכתוב בעיתון "הארץ" בענייני מחשבים, אולם גם כאן לא ויתר על אהבתו הראשונה – החלל. "אף אחד לא רצה להעסיק כתב במשרה מלאה רק לענייני חלל", הוא אומר. "אז מה שעשיתי במסגרת הגדרת התפקיד 'כתב לענייני מדע', זה לכתוב 90 אחוז מהכתבות בנושאי היי-טק, ותמיד הקפדתי להשאיר עשרה אחוז לכתבות בנושאים כמו מדע, רובוטיקה וכמובן חלל. במאמריי האחרונים, בשנת ,'99 כתבתי סדרה בת שמונה פרקים במלאת 30 שנה לנחיתת האדם על הירח".
כיום מפעיל בליזובסקי את אתר החלל "הידען", אתר החלל היחיד בארץ בשל התעסקותו בנושא הוא מוכר בקרב כל הגורמים הרשמיים, גופים כגון סוכנות החלל הישראלית, אוניברסיטת תל אביב, מכון ויצמן, האוניברסיטה העברית, הטכניון, התעשייה האווירית, רפא"ל ושאר הגופים הבטחוניים. "למעשה", הוא מצהיר, "כל תעשיית התעופה והביטחון, חברות ההיי-טק והסטארט-אפים".
איך התגלגל הרעיון מסתם עניין שלך בחלל להפקת סרט על אילן רמון?
"כמו כל נושא מדעי שבו אני מתעניין, עקבתי אחריו, ובכל פעם שהתרחש משהו כתבתי לאתר שלי. מסוף שנות ה-90 אני עוקב אחר האסטרונאוט הישראלי הראשון. פנו אלי אנשי מקצוע מהתחום ואמרו לי, 'כמי שכותב כל כך הרבה על הנושא, למה אתה משאיר את כל הידע רק באתר שלך? אולי תעשה סרט?'".
אז מה באמת עשית?
"חשבתי על זה. פניתי לסוכנות החלל בארץ, שאלתי מה עושים, איך אפשר לקדם את הנושא ולעבור את כל התהליך הביורוקרטי הארוך, ונכנסתי לסיפור. זה היה תהליך ארוך מאוד. הביורוקרטיה הכבדה היתה בעיקר בנאס"א. בהתמדה ובנחישות השגתי לבסוף את האישורים ביום שלישי, כשביום שבת הייתי אמור לטוס לארצות הברית לצלם את הסרט. התחלתי ברגע האחרון לחפש מפיק וגם כאן נתקלתי בהמון בעיות. לא כל כך הצלחתי להלהיב את הסביבה לנושא מדעי, שנחשב כנושא לחנונים, וחנונים זה לא רייטינג. היה מאוד קשה למכור את הרעיון".
איך בכל זאת יצא הסרט לאוויר העולם?
"למען האמת, היתה לי תוכנית חלופית למקרה שלא אשיג מפיק שיידלק על הרעיון. יצרתי קשר עם אחת התחנות של רשת 'פוקס' ביוסטון, ארה"ב, ולהפתעתי הם הסכימו להעמיד לרשותי צוות לשני ימי צילומים בחי נם. כבר חשבתי לממן את הסרט מכספי, וכשאחזור חשבתי למכור את המוצר המוגמר בארץ".
ד"ש לעזר וראומה "יומיים לפני היציאה לארה"ב הסתדרו העניינים", מספר בליזובסקי. "הגעתי לאודי זמברג, מראשי חברת ההפקות 'תוצרת הארץ', וחברת 'קשת' – אחת הזכייניות של הערוץ השני – רכשה את הסרט, כשאני על תקן היועץ המדעי ומלווה של הפרויקט".
איך היה המפגש עם גיבורי המעבורת?
"ב-27 ביוני טסנו, כשהשיגור היה אמור להתקיים ב-19 ביולי. ההמראה הראשונה נדחתה, כמו גם האחרות, מפאת תקלות שהתגלו בזו אחר זו. דוברת נאס"א קבעה לנו פגישה אישית עם אילן, למרות שבהתחלה הוא הביע התנגדות. כנראה נמאס לו מהחדירה לחייו האישיים".
ואיזה אדם פגשת?
"הוא היה מאוד מתוח, התעצבן מאוד מהרצון לפגוש את בני משפחתו. הוא מאוד רצה לשמור על הפרטיות שלו ושלהם. אני חושב שאחרי כל הדחיות בשיגור המעבורת, הוא שינה את דעתו בגלל שחשב שהסרט ישמש אולי למזכרת".
בראיון, אומר בליזובסקי, היה ניכר באל"מ רמון המתח העצום בו היה שרוי. "הוא השיב רק על השאלות ששאלנו. מתחת לכל הנחמדות והחייכנות הסתתר אדם מתוח מאוד. לפני הנסיעה חשבנו על רעיון להפגת המתח. יותר נכון, לא ידענו שהוא כל כך מתוח, פשוט רצינו להפתיע אותו. הבאנו לו הקלטה מעזר ויצמן , שפנה אליו ואמר לו שהוא מקנא בו, שזהו חלומו של כל טייס. הוא המשיל את טיסתו לחלל לטיסתו של כל טייס חדש אז בתקופתו, שנראתה מסובכת ומפחידה. בצחוק, כמובן, הוא דיבר על זה שצריך להטיל שתן בתוך צינור. על זה הוא הגיב בצחוק רם. בכל פעם שהגיע לעקיצות האלו של עזר, הוא פרץ בצחוק. הוא מאוד שמח למחווה, ועובדה ששמר על קשר במהלך הטיסה עם ראומה ויצמן באמצעות האינטרנט".
על פי הראיון שערכת איתו, מה הוא הכי רצה לעשות?
"הוא תיכנן כבר את השיבה ארצה. נמאס לו מהגלובת בארה"ב, ורצה מאוד לחזור לארץ, לחיל האוויר. הוא סיפר שאחרי החזרה מהחלל צפויה לו תקופה של חודש וחצי קשים של המשך עבודה. הניסויים שהחלו לפני הטיסה נמשכים במהלכה ומסתיימים אחרי השיבה".
הוא אמר משהו על הזכות שניתנה לו לייצג את ישראל?
"הוא מאוד שמח על הזכות שניתנה לו. ברוב צניעותו הוא דאג להדגיש, שהוא לא זכה בזה בזכות עצמו, אלא התמזל מזלו להיות האדם הנכון במקום הנכון ובזמן הנכון. מבחינתו, זו היתה זכות גדולה לייצג את ישראל".
איך הוא התייחס להשקעה הישראלית בחקר החלל?
"הוא אמר שההשקעות בתחום החלל עולות בתלילות, ושחשוב להשקיע בנושא. הוא הבטיח לעזור לחברות ישראליות להעלות ניסויים לתחנת החלל הבינלאומית, ואמר שיעזור לכל מפעל שחוקר או מתעניין בתחום".
הוא התייחס לתיירות בחלל כאל דבר מעשי?
"שאלתי אותו על זה. הוא אמר שאין לו ספק שזה יקרה. אמנם לא מחר בבוקר או בעוד שנה או שנתיים, ואולי גם לא בעוד עשר שנים, אבל זה יבוא. הוא העריך, שכמו שעכשיו אנחנו חוגגים 100 שנה לטיסה הראשונה של מטוסים וטסים לכל מקום בלי להניד עפעף, בתוך כמה עשרות שנים יוכלו רבים להגיע לחלל. 'הילדים שלי אולי יוכלו כבר לרכוש כרטיס טיסה ולהגיע לחלל כתיירים', אמר".
גם הניסויים אבדו בדומה לשלל המרואיינים בכלי התקשורת השונים במהלך השבוע האחרון, כאלה שפגשו את אל"מ אילן רמון ז"ל והתבקשו לספר על האיש, גם בליזובסקי התרשם מצניעותו ומחביבותו. כששאל אותו אל מול המצלמה מי יקבל את פניו בנחיתה, השיב לו רמון בצניעות עליה למדנו מאז קרה האסון: "המשפחה. איתם אני מוכן ללכת באש ובמים". זה היה המשפט הכי אישי שנתן רמון לבליזובסקי במהלך כל העבודה על הפקת הסרט.
עשרות שעות של תוכניות טלוויזיוניות וראיונות בכלי התקשורת השונים, כמו גם שיחות וניתוחים עם גדולי המדענים, שודרו בכל רחבי העולם, וגם בישראל. אותם ראיונות ימשיכו, ככל הנראה, ללוות אותנו בשבועות הקרובים, תוך ניסיון להסביר לאלה מביננו שאינם מבינים או מתעניינים בחלל מה יכלו להיות הסיבות להתפוצצות הנוראה הזו, שגרמה לאובדן חייהם של שבעה בני אדם.
בליזובסקי אמנם אינו מומחה רשמי של הסוכנות הישראלית לחקר החלל, אבל הידע והמעורבות שרכש במהלך עשרות השנים הפכו אותו למעין "מסביר לאומי" בתחום. מאז התרסקה המעבורת "קולומביה" נרשמו אלפי כניסות לאתר שלו. השבוע הוא ניסה להסביר, על קצה המזלג אמנם, את השתלשלות העניינים והסיבו ת האפשריות שגרמו לתקלה הקטלנית הזו.
"הפיצוץ לא קרה בחלל", מסביר בליזובסקי. "זה קרה כשהם כבר נכנסו לאטמוספירה. הכנף שנסדקה ואחר כך, ככל הנראה, נשברה, גרמה לחדירה של חום עצום לתוך המעבורת. אולם בשל התכונות בתוך המעבורת ותנאי הבידוד המקסימליים בהם שוהים האסטרונאוטים, החום אינו מתפזר בכל החללית. עובדה שאפילו פיסות בד שרדו ולא נשרפו. חתיכות הגוף ששרדו לא הספיקו להישרף, כיוון שלא הכל נשרף. החום הגבוה נבע כתוצאה מהחיכוך. המעבורת בנויה בצורה כזו שהצוות היה במקום חסום עם הרבה אמצעי הגנה, אבל לא לטמפרטורה כל כך גבוהה. בגבהים האלה של הכניסה מהחלל האוויר קר מאוד והחיכוך יוצר את החום. המעבורת לא עמדה במעבר החד מקור לחום.
"המעבורת מגיעה ל-28 אלף קמ"ש ומקיפה את כדור הארץ בכל שעה וחצי. היא צריכה להאט כשהיא מתכוננת לנחיתה. כשהיא מגיעה למסלול הנחיתה המהירות שלה צריך להיות 300 קמ"ש והיא נעצרת בעזרת מצנח.
"כל הניסויים שהתבצעו היו בתוך המעבורת, להוציא ניסוי ישראלי אחד, של תנאי הקרקע בחלל, שצולם במחשב וחלק ממנו, ככל הנראה לא גדול, הצליחו לשדר במהלך הטיסה לארץ".
אם אפשר לשדר את תוצאות הניסויים בחזרה לכדור הארץ, מדוע שמרו אותן וחיכו לנחיתה?
"כנראה מנסים לחסוך בתקשורת, אני לא בטוח. הפרטים שאבדו בהתרסקות היו הרבה יותר חשובים למחקר מאלה ששודרו ונשלחו לארץ. הניסוי של תלמידי אורט מוצקין, למשל, צולם כל הזמן, עקבו אחריו ושידרו לקרקע. זה היה ניסוי אוטומטי ששודר והועבר ישירות דרך האינטרנט, כך שיוכלו להפיק ממנו מסקנות. ברור שלקבל את הגבישים ולעבוד עליהם במעבדה היה יכול להיות הרבה יותר יעיל מבחינה מדעית".
"אתה אחלה גבר"
בגיל עשר, כשהוא מבלה את רוב זמנו ברכישת וקריאת ספרים בפינת הרחובות החלוץ ושפירא בהדר, גילה בליזובסקי את אהבתו לחקר החלל. למרות שבמסגרת לימודיו בטכניון הוכשר בכלכלה וניהול, הוא לא הזניח את אהבתו הראשונה והמשיך לאסוף חומרים בנושא החלל. "מאוד אהבתי ספרים של מדע פופולרי", הוא נזכר השבוע, ומספר כיצד כל מה שסבב את סיפורי הנחיתה הראשונה על הירח העסיק אותו ואת דמיונו כילד. "בסוף שנות ה-60 ותחילת ה-70 היו המון ספרים בנושא. זה היה תחום שפרח, ולאט לאט נכנסתי לזה. הדבר הראשון שפירסמתי במקומון חיפאי היה סיפור מדע בדיוני, ולאחר מכן כתבתי למדור תרבות על מדע פופולרי. תמיד עיניין אותי הנושא".
למרות שמטרת הנסיעה של בליזובסקי לנאס"א היתה הפקת סרט על רמון, הצליח גם הוא כמומחה ומתעניין בחקר החלל להגשים חלום ולגעת בכוכבים האמיתיים. בנוסף לראיון האישי עם רמון, פגש בליזובסקי את כל אחד מששת האסטרונאוטים באופן אישי וריאיין אותם לסרט שעשה. כולם מתוארים על ידו כאנשים נחמדים ועממיים. גם איתם תיכנן הפתעה לאילן, "שלצערי לא הצלחנו לממש", הוא אומר בעצב.
מה תיכננת?
"בסיום השיחה עם כל אחד מ הם ביקשתי שכל אחד יגיד לאילן משפט בעברית, מתוך ההיכרות שלו איתו. משפט מייצג, שכמובן נאמר על ידם באנגלית, ואני תירגמתי להם ואמרתי איך להגיד אותו בעברית. התוכנית היתה להציג ולהשמיע לאילן כשישובו מהחלל. ההקלטה נמצאת אצלי וזה פשוט מצמרר לשמוע ולחשוב שזה נשאר רק כזיכרון".
מה הם בחרו להגיד?
"מפקד המשימה, ריק האסבנד, אמר לו: 'אילן, עשינו זאת'. צ'וואלה קלפנה אמרה 'אילן, אתה חולה חלל'. האסטרונאוט דייב בראון אמר 'אילן, אתה אחלה גבר'. והאסטרונאוט מייקל אנדרסון אמר 'אילן, כל הכבוד לך'".
אסון קולומביה – עדכונים אחרונים
הספר "ההתרסקות" מאת אבי בליזובסקי ויפה שיר-רז עוסק בהתרסקות הקולומביה
מבוא לדוח וועדת החקירה לאסון קולומביה
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~626606322~~~109&SiteName=hayadan
